אוסף הגולגלות המרשים שמוצג בתערוכה "מהו אדם" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט עשוי להראות די מטריד במבט ראשון, אבל בו זמנית אי אפשר להוריד ממנו את העיניים. התערוכה חוקרת את הסיפור של התפתחות המין האנושי על כל סוגיו עד לימי שלטונו של ההומו סאפיאנס, הלא הוא מין האדם שלנו. לצד הגולגלות, ממצאים ארכיאולוגים נוספים מספרים על פיתוח היכולות האנושיות, הכלים להישרדות וסגנון החיים המשתנה של המין האנושי לאורך מאות אלפי השנים האחרונות.
רוברט מכלין, תקשורת חזותית
התערוכה "מהו אדם" המוצגת בימים אלו במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט כוללת ממצאים נדירים של שרידים עתיקים מתקופות שונות של התפתחות המין האנושי. המוצגים מלמדים כיצד פיתח האדם את יכולות ההישרדות שלו, החל ממבנה העצמות המשתנה ועד לכלים שיצר. המוצגים בתערוכה הם דוגמאות לממצאים המשמשים מחקרים גנטיים שמסייעים לשחזור וללמידה על אוכלוסיות אדם עתיקות ובנות ימינו.
המוצגים בתערוכה כוללים גולגלות של מיני אדם שונים. בתמונה הבאה מופיעות שתי גולגלות של שני מיני אדם שונים, הניאנדרטלים וההומו סאפיאנס (אותו מין שכל בני האדם החיים כיום משתייכים אליו). שני המינים חיו במקביל למשך זמן מה, עד שההומו סאפיאנס היה למין האדם היחיד שנותר. האדם הניאנדרטלי היה נפוץ באירופה, מרכז אסיה ובמזרח התיכון בעוד שמקורו של ההומו סאפינס היה במזרח אפריקה. הגולגולת הניאנדרטלית שמוצגת כאן נמצאה במערת עמוד שבגליל התחתון. היא בת כ-60,000 שנה ובעלת נפח המוח הגדול ביותר שנמצא עד כה (1740 סמ"ק). משמאל מוצגת גולגולת הומו סאפיאנס בת מאה אלף שנים שנמצאה במערת קפיצה בגליל התחתון. זוהי אחת מגולגולות ההומו-סאפיאנס הכי קדומות שאי פעם נמצאו מחוץ לאפריקה.
המוצג הבא הן צמד גולגלות מודרניות יותר שנמצאו באתר להב שבצפון הנגב. הגולגולות, בנות כ-500 שנה בסך הכל, מתהדרות בצלקות שנגרמו כתוצאה ממאבק. בגולגולת מצד ימין ניתן לראות סימן של מכת חרב, ובשמאלית הפגיעה נגרמה ככל הנראה ממכת אלה.
אתר הקבורה בן 15 אלף השנה התגלה באתר עינן שבעמק החולה. מהשלד ניתן ללמוד כי מדובר באישה, ומשמאלה מונח שלד של כלב. הממצא מיוחד במינו כי הוא עדות ראשונה לביות של בעלי חיים באיזור. בעלי-חיים נוספים שבויתו כללו סוסים, עזים ובקר למטרות מזון, נשיאת משאות ותנועה למרחקים ארוכים.
חלק ממוצגי התערוכה אמנם זעירים בגודלם, אך מכילים מידע רב. דוגמה אחת היא עצם הלשון (Os hyoideum) שהתגלתה במערת כבארה בכרמל. העצם הייתה שייכת לניאנדרטל בן 60,000 שנה. גילויה אפשר לחוקרים לקבוע כי תיבת הקול של הניאנדרטלים הייתה דומה לתיבת הקול של האדם המודרני. מדהים לראות עד כמה המידע שלנו תלוי במקריות של השרידים שהשתמרו והתגלו, כמו עצם הלשון שנשתמרה במקרה הזה. חלק מהמחשבה שהתערוכה מעוררת היא עד כמה הכל מקרי ומופלא ובאיזו פרספקטיבה זה מציב את החיים שלנו.
במוצג הבא ניתן לראות גולגולת מלפני 7-6 מיליון שנה, אך אל תתנו למראה הדומה לבלבל אתכם- זו איננה גולגולת אנושית אלא של קוף אדם קדום! הקוף המסוים הזה חי במרכז אפריקה ושמו המדעי הוא סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, הידוע גם בכינויו "טומיי" שמשמעותו "תקווה לחיים". טומיי נחשב כמועמד המוביל לאב הקדמון המשותף לשימפנזים ולמין האדם, לפי טענות החוקרים.
גולגולת מעניינת נוספת שייכת למין אדם קדום בשם "הומו האביליס", שפירושו האדם המיומן. לפי המחקרים הומו האביליס חי לפני 2.5-1.5 מיליון שנה ומוצאו היה במזרח אפריקה. בניגוד לגולגולות העתיקות יותר, המין הזה היה הנציג הראשון בענף המשפחתי של האדם. הומו האביליס הלך זקוף, צד וניזון מבשר ומן הצומח. ישנן גם השערות שהיה הראשון שהחל ליצור כלי אבן.
המוצג הבא מורכב מדגם של שלד אדם מימין ומשמאל דגם שלד של שימפנזה. בין הדגמים מוצג מסך מגע שמעביר מידע על התפקוד והמבנה של כל אחד מהשלדים. אפשר לבחור באיזה חלק תרצו להתמקד, אם בגולגולת, בעצמות כף רגל, וכו'. על כל חלק מוצגת השוואה בין דגמי השלדים, ממנה ניתן ללמוד עד כמה דומה מבנה גופו של הקוף לאדם המודרני.
המוצג הבא מכיל שרידי עצמות שרופות של בעלי חיים מלפני כ-20 עד 120 אלף שנה. לצד כל עצם מפורט לאיזו חיה הייתה שייכת ובת כמה היא בדיוק. העצמות נמצאו במערות קפיצה, כאברה ובמערת יונים. הנחה סבירה היא שמדובר בשרידי בעלי חיים שניצודו בידי בני האדם הקדומים שחיו באיזור ושכללו את כישורי הציד ובישול המזון מה שתרם להישרדותם.
התערוכה מזמינה את הצופים למסע לימודי וחוויתי שעוקב אחר תהליך ההתפתחות של האדם, על קשת יכולותיו השכליות והגופניות מהימים הראשונים בהם החל לנוע על פני האדמה. חרף ריבוי הממצאים והמחקרים המדעיים שמוקדשים ללימוד עברו של המין האנושי, נראה שיש עוד הרבה מה לגלות, ושהממצאים הללו הם בסך-הכל
צעדים ראשונים במסע מחקרי ארוך ביותר, בדיוק כמו המסע שעבר האדם הקדמון להישרדותו בעולם. הקצוות בין ההווה לעבר נפגשים בתערוכה זו, ומרמזים על גילויים חדשים שיופיעו בעתיד.
מהו האדם?
אוצרת: הדס זמר בן-ארי
מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט אוניברסיטת תל אביב
קלאוזנר 12, תל אביב
שעות פתיחה:
א' המוזיאון סגור
ב', ד' 16:00-10:00
ג', ה' 18:00-10:00
ו' 14:00-10:00
ש' 18:00-10:00
ליצירת קשר: רוברט מכלין