עכשיו קוראים
נעים להכיר: אביאל בסיל

נעים להכיר: אביאל בסיל

אביאל בסיל הוא מאייר עסוק, מהסוג שעובד בכל רגע נתון על כמה פרויקטים במקביל. קל לנחש את תחושתי כאשר פינה לי זמן לענות על כמה שאלות. בראיון שוחחנו על עבודה, איור, השראה וסגנון, וקינחנו עם כמה טיפים למאיירות/ים שבדרך. 
מור פרידמן, תקשורת חזותית 

את אביאל בסיל רציתי לראיין כבר זמן מה. עבודותיו סקרנו אותי והשתוקקתי להבין איך הראש שלו עובד. לאביאל ישנה שפה איורית מובהקת: בכל ספר ילדים או פרויקט ניתן לראות את הייחודיות, את השוני ואת הסגנון שהוא מייצר בכל פעם מחדש. אביאל הוא מאייר עסוק מאוד ועובד בכל רגע נתון על כמה פרויקטים במקביל ולכן התרגשתי במיוחד כאשר פינה לי זמן לענות על כמה שאלות. 

מאייר מתוך מאגר זכרונות

ספר קצת על עצמך.

שמי אביאל בסיל, בן 38, נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר במזכרת בתיה. אני מאייר בעשור האחרון, מאז סיום לימודי תקשורת חזותית בשנקר ב-2011. אני מאייר בעיקר ספרי ילדים, אפליקציות, סרטוני אנימציה ופרויקטים שונים לחברות פרסום.

חשיבה מעמיקה על הצבעוניות באיורים

תמיד ידעת שאתה רוצה להיות מאייר ספרי ילדים?

הבנתי את זה רק לקראת סיום הלימודים בשנקר. עד אז איור ספרי ילדים היה רק עוד תחום שלמדתי בתואר. פרויקט הגמר שלי היה אמור להיות משהו שאפתני שבסופו של דבר לא יצא לפועל. מצאתי את עצמי עם מעט זמן והייתי צריך להחליט אם אני מחכה שנה ומסיים את התואר באיחור או מנסה לסיים פרויקט אחר בזמן הקצר שנותר לי. בחרתי להמשיך לעבוד על פרויקט שעשיתי בקורס ספרי ילדים של בתיה קולטון, איור הספר ״עוג מלך הבשן״ של נתן אלתרמן. למרות שזה היה די מקרי, הפרויקט היה מוצלח והשיג לי עבודות איור ספרים מחוץ ללימודים. הספר גם יצא לאור זמן קצר אחרי סיום התואר וזכה לציון לשבח בפרס בן יצחק, כך שזה היה סיפתח ממש טוב לקריירה שלי. בקיצור, די במקריות מצאתי את עצמי מאייר ספרי ילדים והיום זה הדבר הכי מדהים וכיפי שאני יכול לדמיין.

האיורים מאופיינים בקומפוזיציות לא שגרתיות

מה היה הפרויקט הראשון שלך אחרי הלימודים?

הפרויקט הראשון שלי אחרי הלימודים היה איור ספר ילדים בשם ״מנפלאות גן החיות״ של לאה גולדברג. קיבלתי את ההצעה לאיור הספר עוד כסטודנט. ירמי פינקוס שהנחה אותי בפרויקט הגמר, הפנה אליי עורכת נהדרת מהוצאת ספרית הפועלים וממש יום לאחר סיום התואר כבר התיישבתי לעבוד על הספר הראשון שלי. לאחר כמה חודשים יצאו לאור גם ״מנפלאות״ וגם ״עוג מלך הבשן״ ופתחו לי את הדלת לעולם ספרי הילדים.

שפה ייחודיות משלו

איך אתה ניגש לפרויקט חדש?

קודם כל, הרגלתי את עצמי לא לחכות למוזה. אני לא מחכה שרעיון יגיע משום מקום. יש לי סדר יום קבוע ובכלל סדר עבודה קבוע ובמידה ואני תקוע ובלי רעיון, גם לזה סיגלתי פתרונות. כשאני מתחיל פרויקט חדש, ספר ילדים לרוב, בשבוע-שבועיים הראשונים אני פשוט קורא את הטקסט מבלי לצייר. אני קורא אותו שוב ושוב, ולאט לאט מתחיל לקבל תמונה או כיוון על הנראות של הגיבור/ה או העולם של הסיפור. אני אתחיל בסקיצות ראשוניות וזריזות של הדמות ואעשה איור אחד של הדמות בתוך סצינה אחת מתוך הסיפור. באיור הזה אני אנסה לגבש את העולם החזותי, היכן הסיפור מתרחש (במידה ולא צוין בטקסט), אחליט מה הסגנון האיורי, איזו פלטה צבעונית תתאים ואיך נראית הדמות הראשית. האם היא קטנה/גדולה, שחומה/בהירה, כובע, משקפיים ועוד. כל פרט שאני מוסיף לדמות עוזר לאפיון שלה. לאחר מכן אני עושה סקיצות קטנות לכל הסיפור, בעיקר של קומפוזיציות ורעיונות כלליים, משם ממשיך לסקיצות מפורטות ולבסוף ביצוע.

האיורים נעשים ישירות במחשב ללא עבודה ידנית

באילו טכניקות אתה עובד?

מאז סיום הלימודים שלי אני עובד בפוטושופ עם וואקום. הטכניקה במחשב השתנתה מעט, אבל יותר במובן הסגנוני ופחות במובן הטכני. הייתי שמח לאייר באופן ידני גם, גזרי נייר, עפרונות צבעוניים. אבל לפחות לעשור הנוכחי וכדי לעמוד בלוחות זמנים קשוחים ולהתפרנס אך ורק מאיור, אני נשאר במדיום הדיגיטלי שמאפשר לי שליטה, מהירות ובעיקר מאפשר לי לתקן בקלות תוך כדי תנועה. בימים אלו אני עובד על ספר שגם כתבתי ואני (מנסה) לאייר אותו בעפרונות צבעוניים. זה מאוד משמח אותי ואני מקווה שזה משהו שאוכל לשלב בהמשך גם בעבודות אחרות. כרגע הפרקטיות מנצחת את החשק.

אביאל עובד על פרויקטים מכל העולם

בעבודות שלך יש מוטיב חוזר של קומפוזיציות לא קונבנציונליות. איך אתה בונה/ מתכנן איור?

כדי שאסביר איך אני מתכנן איור ומאיפה מגיעות הקומופוזיציות שלי, צריך לתת קצת רקע. בספרים הראשונים שאיירתי הייתי עושה סקיצות ידניות בעיפרון, סורק ואז עובד על האיור במחשב. לאחר זמן מה, כשהשליטה שלי בוואקום השתפרה, התחלתי לעבוד על סקיצות ישירות על המחשב. זה היה שלב מאוד קריטי בצורה שבה אני מאייר. בתחילה הייתי שעון על דף הנייר והייתי מוחק ומשנה מעט מהסקיצה, והקומפוזיציות שלי היו יוצאות שטוחות קצת, הייתי מתייחס לדף קצת כמו במה שכל האלמנטים עליה נמצאים על אותו מישור. כשהתחלתי לעבוד על הסקיצות עם הוואקום, נקודת המבט שלי התרחקה, מעשית. אני יושב רחוק יותר מהמסך ולא שעון על כל פרט, וזה נותן לי נקודת מבט רחבה יותר. בנוסף, קל לי לשנות, למחוק, לגזור ולהזיז אלמנטים בסקיצה כדי לבחון מה עובד ומה לא. החופש הזה עזר לי להוציא קומפוזיציות יותר מעניינות ומורכבות ושיפר את העבודה שלי בשלב הסקיצות. גם עכשיו כשאני עובד על ספר בצורה ידנית, את הסקיצות אני מעדיף לעשות על המחשב כדי לקבל את המרחק הזה מהדף ואת אפשרות העריכה הזריזה.

כל דמות מאויירת מקבלת מאפיינים ייחודיים בהתאם לספר

מאיפה אתה שואב השראה?

מה עם הכתבה הזו?

אני שואב השראה מכל מה שנמצא סביבי. אני אספן ספרי ילדים רציני ואני כל הזמן מחפש עוד ועוד ספרים יפים של מאיירים ומאיירות מופלאים. הם לא בהכרח קרובים אלי בסגנון, אבל תמיד עוזרים לי להבין דברים על הצורה שבה אני מאייר. אבל עיקר ההשראה שלי מגיעה מזכרונות הילדות שלי… זה לא משהו מכוון, אבל כשאני יושב לאייר משהו, הרפרנסים החזותיים שתקועים לי בראש הם מהילדות שלי. זה האימג׳ בנק הפרטי שלי. כשאני מאייר סביבה ביתית, אני אכניס פנימה איזה סל או תמונה שהיתה אצלי בבית. זה נעשה כמעט לא במודע, אלו פשוט האימג׳ים הכי ברורים שאני מדמיין. באותה מידה, כשאאייר בית או שכונה (במידה ובטקסט אין תיאור של הבית והשכונה) היא תמיד תהיה השכונה שבה גדלתי ובנייני השיכונים בהם גרתי. אני ממעט לעבוד עם רפרנסים של תמונות ובעיקר משתמש במאגר הטבעי שתקוע לי בראש.

איור עם פלטה צבעונית מצומצמת

האם אתה מאמין ביצירת קו אישי שמייחד אותך כמאייר?

אני מאמין בזה, אבל זה לא משהו שצריך להגיע בכוח. בסופו של דבר לכל מאייר/ת יש ״כתב יד״ מסויים. אתה מצייר שנים לפני הלימודים בצורה מסויימת, ואז מגיע השלב (המאוד חשוב) של הלימודים, שבו אתה מפרק את זה קצת ומנסה טכניקות שונות, לומד ומשכיל לגבי רישום ואיור בכלל, אבל בסופו של דבר, המטרה היא לקחת את כל מה שלמדנו במהלך הדרך ולחזור ל״כתב יד״ הטבעי שלנו. אלא שעכשיו לאחר פירוק ולימוד, זה כתב יותר מוצלח ומודע לעצמו. קשה מאוד להכריח את עצמך לאייר בסגנון מסויים, בסוף היד תרצה לצייר בצורה שהכי טבעית לה. הסגנון שלי השתנה מאוד בעשור האחרון (בעיקר בעיני) אבל עדיין נשאר מזוהה, כך אומרים לי. אני בעד לשנות, לעבוד בצורות שונות אבל לשמור על כתב היד הטבעי. סגנון מוכר זה משהו חשוב שעוזר להשיג עבודות, אבל ורסטיליות וגמישות עוזרות גם כן כדי להתפרנס מאיור. כך שאני יכול לאייר בצורה מסויימת לאפליקציה, ובצורה שונה לחברת פרסום ולא להסתבך יותר מדי בסגנון אלא להתאים את עצמי למטרת הפרויקט.

בתוך האיורים מסתתרים אלמנטים מילדותו של אביאל

על מה אתה עובד כעת?

בכל רגע נתון אני עובד על כמה פרויקטים במקביל (טפו טפו). כיום אני נמצא בשלבים שונים של כמה ספרים: שני ספרי ילדים להוצאה צרפתית, אני מסיים ממש בקרוב ספר ילדים להוצאה בריטית ואני עובד על עוד שני ספרים בהוצאות ישראליות. כדי להצליח ולעבוד על כמה ספרים במקביל אני מתחיל את הפרויקטים בהדרגה, כדי שלא אעבוד במקביל על שלב סקיצות לכמה ספרים. הדרך היחידה שבה אני מצליח לשלב עבודה על כמה ספרים במקביל, היא אם חלק נמצאים בשלב הראשוני (והקשה ביותר) של הסקיצות, חלק בתחילת הביצוע וחלק בסיום. כל שלב של עבודה על ספר מצריך ממני להפעיל חלק אחר במוח וככה אני מצליח לדלג בין אחד לאחר. בנוסף אני עובד על פרויקטים יותר קטנים וזריזים, למשל כרגע אני עובד על איור דמות מותג למוצר כלשהו.

האם יש לך טיפים לסטודנטיות/ים שלנו שעדיין לא בטוחים מהו התחום שמתאים להם?

אני חושב שהטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לסטודנטים/ות, הוא לא לנסות לנתח מה יקרה אחרי הלימודים, ולהתמסר לגמרי לשלב הסטודנטיאלי. תשקיעו במה שמעניין אתכם בלימודים. אני לדוגמא הייתי צריך לעבוד די הרבה תוך כדי הלימודים כדי לממן את עצמי והיה לי זמן ממש מועט לשיעורי בית, וזה הכריח אותי להיות מאוד פרקטי. לא חיפשתי להיות סטודנט מצטיין: השקעתי בקורסים שעניינו אותי ובאלו שפחות עניינו אותי, השקעתי מספיק כדי לעבור. בסופו של דבר כשיוצאים לשוק העבודה, לא בודקים את גליון הציונים שלכם, אלא מחפשים מישהו עם קול ברור ומעניין. אם צריך לעבור בקושי קורס העשרה כדי שיהיה יותר זמן להשקיע בקורס סטודיו שמעניין אתכם, אז זה לגמרי בסדר. לגבי איך למצוא את התחום המתאים לכם: כמאייר, אני ממליץ לא להחליט על תחום אחד. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות. הרבה מהפרויקטים שאני עושה היום לא דמיינתי שאוכל לעשות בזמן הלימודים. לא כדאי להגביל את עצמכם יותר מדי- ורסטיליות היא מצרך חשוב למאייר או מאיירת שרוצים להתפרנס מאיור. 

תגובות

כיתבו תגובה

Your email address will not be published.