לכבוד חג החנוכה התקיימה תערוכת מכירה ״נסים ונפלאות״ בגלריה סאגה. המעצבים התבקשו להגיב ל״קופסת הפתעות״ של זיכרונות ילדות מתוקים ולעצב מוצר הקשור לחג. קיבלנו הצצה לעבודה המשלבת בין שפה לבין תרבות האוכל – ״דברי מתיקה״
סתו אקסנפלד, מעצבת גרפית, מוזיאון העיצוב חולון
[/column] [column]״דברי מתיקה״ הוא סט של חמש שבלונות טיפוגרפיות מנירוסטה לעיטור סופגניות: ״בלי ריבה״, ״אחת מותר״, ״אחרון ודי״, ״ביס אחד״ ו״שעה ריצה״. השבלונות עוצבו לרגל תערוכת המכירה ״נסים ונפלאות״ שאצרו גלינה ארבלי ועדי קרליץ ומציגה בגלריה סאגה שביפו, במהלך שמונת ימי החנוכה. בקול הקורא לתערוכה נתבקשו מעצבים מכל התחומים להגיב, בחומר ובצורה, בצבע ובטקסטורה למסורת, לאוכל ולטקסים הקשורים בחג החנוכה.
[caption id="attachment_5895" align="aligncenter" width="745"]
קיר המוצגים[/caption]
״חומר הגלם״ המרכזי של ״דברי מתיקה״ הוא השיח. בקשתי לזהות את האופן שבו כותבים על חנוכה, איך מדברים על סופגניות, באיזה שפה משתמשים, לאילו עולמות תוכן מקבילים את השיח ומהי בחירת המילים של הכותבים והטרמינולוגיה המקובלת. התחקיר כלל עיון בעיתונות יומית וברשת, במילונים רשמיים ובלקסיקונים לצרופי סלנג ובדיחות כמו גם קריאה של כתבות המתפרסמות מדי שנה ככל שמתקרב מועד החג.
ניתן להבחין כי לצד טקסטים העוסקים בסיפור המכבים מתנהל שיח מקביל וער המרבה לעשות שימוש בטרמינולוגיה שמקורה בעולמות תוכן של מלחמה והישרדות, רווח והפסד: ״כמה זה עולה לנו בקלוריות״, ״סופגניות או לא להיות״, ״באנו סופגניות לגרש״, ״לעבור את החנוכה בלי להשמין״, ״מלחמת סופגניות״, ״איך לעבור את חנוכה בשלום״ ״פצצת קלוריות או מרור חיינו? סופגניה!״ – ביקשתי לעצב מוצר שמתייחס ומנכיח את השיח על מזון ואוכל, שמצוי סביבנו כל הזמן, באופן הומוריסטי שמפעיל את המשתמש, פשוט וקל ליישום.
דברי מתיקה, סתו אקסנפלד
שבלונות לעיטור של עוגות ככלל ושל סופגניות בפרט הן מוצר שקיים בשוק, אך התוכן שהן יוצרות לרוב הוא דקורטיבי ומסורתי – צורות גאומטריות המאורגנות באופן סימטרי וסמלי חג. הן מתייחסות לאובייקט אותו הן מעטרות מבחינה צורנית – שבלונה עגולה לעוגה עגולה, אך הן אינן מתייחסות למהות האובייקט. ״דברי מתיקה״ מתייחס לעובדה שסופגנייה היא מזון שנוי במחלוקת, הנאכל על-ידי אנשים ומצוי על הסקלה שבין שמירה על הגזרה, שמירה על הבריאות ושמירה על המסורת.
סופגנייה היא פורמט כתיבה מוגבל. שטח הפנים עליו ניתן לכתוב הוא עיגול בקוטר שקטן מ 9.5 ס״מ, וה״דיו״ בו כותבים אבקתי, חד-פעמי, רגיש ללחות ולרוח. לכן כדי שהטקסט יהיה קריא, בחרתי גופן בסגנון מסורתי במשקל בולד והגבלתי את עצמי לשתי מילים בלבד. מסר שכלל שלוש מילים חייב טיפוגרפיה קטנה יותר שעלולה לצאת מטושטשת ולא קריאה.
[caption id="attachment_5888" align="aligncenter" width="745"]
מבט פנורמי לתערוכה[/caption]
מצאתי חשיבות גדולה לתמהיל של צמדי המילים. שכן דינו של ״ביס אחד״, אינו כדין ״בלי ריבה״ – הראשון מייצג רגע פרטי שמפרגן למי שאוכל ואילו השני מעביר מידע אינפורמטיבי. ״דברי מתיקה״ מבקש להציג, כמו בשיח, מנעד מגוון של אמירות. החל בטקסטים המזוהים עם הלקאה עצמית כמו ״שעה ריצה״, וכלה בטקסטים המייצגים פרגון עצמי כמו ״אחת מותר״. בתיאבון וחג שמח.
כל התמונות צולמו על-ידי גלינה ארבלי, מלבד התמונה הפנורמית שצולמה על-ידי עדי שפיגל
[/column]
