פעם שלישית גלידה. בימי הקיץ החמימים נערכה סדנת IDEM21 המסורתית והפעם בישראל בכפר הנוער הדסה נעורים, בניצוחו של אברהם גרנט. שישים ושמונה משתתפים לקחו חלק בכנס ממדינות שונות בעולם וגם ייצוג מהפקולטה לעיצוב.
מירב אשריאן, עיצוב תעשייתי
[/column] [column]IDEM הוא ראשי תיבות של International Design Education Meeting. בכל מפגש מתכנסים סטודנטים ומרצים מכל תחומי העיצוב, ממוסדות אקדמיים שונים, לסדנה יצירתית סביב נושא נתון. המארחים בוחרים את נושא הסדנה, את המקום והתאריך, ומפיקים את האירוע לתכניו ולפרטיו: הרצאות וסיורים, חלוקת המשתתפים לצוותי עבודה, שיבוץ סידורי לינה, ארוחות, הסעות, ועוד.
ראשית, מציגים את נושא הכנס, שנבחר לרוב בהקשר מקומי, בהמשך מתקיימים כמה ימי יצירה ועבודה בצוותים. כולם עובדים באינטנסיביות גבוהה לקראת הגשת הפרויקטים ביום האחרון. IDEM מבוססת על מסורת רבת שנים ותחושת המשכיות שעוברת בין המשתתפים.
מפגשי IDEM נוסדו בשנת 1985 ובשנת 1992 התקיים לראשונה מפגש עם ייצוג ישראלי בסלובניה. מאז התקיימו פעמיים הסדנאות בישראל, ב- 1997 במצפה רמון, וב- 2007 במצוקי דרגות. השנה, נערך המפגש בישראל בפעם השלישית בכפר הנוער הדסה נעורים, ועל כן נקרא "פעם שלישית גלידה".
[caption id="attachment_5061" align="aligncenter" width="309"]
מר אברהם גרנט. צילום: תומר יצחק[/caption]
שישים ושמונה משתתפים לקחו חלק בכנס ממדינות שונות: מבלגיה, גרמניה, אוסטריה, אסטוניה, סינגפור, ארה"ב וישראל (סטודנטים מהמכון). צוות ההפקה מנה חמישה סטודנטים מהפקולטה לעיצוב שעשו "עבודת ענקים" בשבחיו של אברהם גרנט, שעמד בראש הצוות. ציוד רב עמד לרשות הצוותים וכלל שבע מדפסות תלת-ממד, מערכת הגברה, מחשבים, מצלמות, כלי עבודה, יינות ובירות. בכפר הנוער ישנה תצפית יפהפייה אל הים התיכון, והרגשה קיבוצית וביתית. בנוסף, ישנם סדנאות אמנים שונות בתחומי עץ, אבן, מתכת ויציקות. כמו כן, על מנת להכיר את האזור ביקרו המשתתפים ביקב ויתקין, בשמורת נחל אלכסנדר, במוזיאון בית הגדודים ובקיבוץ בית מעברות.
IDEM 21, התמקד השנה במחקר של טרנדים והשימוש בהם כרקע יצירתי לפרוייקטים ממגוון תחומים. המשתתפים האזינו להרצאות בנושאי אמנות, הדפסות תלת ממד בדגש על פיקסלים, השפעת התקשורת החזותית והעיצוב הגרפי על הרשתות החברתיות וכמו כן, תפקוד המוח ושיפור תהליכי החשיבה.
[caption id="attachment_5062" align="aligncenter" width="750"]
המשתתפים עברו הרצאות בנושאים מגוונים. צילום: תומר יצחק[/caption]
הבריף היה פתוח לפרשנות ועל כל קבוצה לפתח תנועה, קבוצה או זרם כלשהו, ולהגיב על המציאות הקיימת או לקחת השראה מטכנולוגיות קיימות. הקבוצה מגדירה את ה'יזם' ומביאה דוגמאות מהשטח.
[caption id="attachment_5069" align="aligncenter" width="750"]
אקזיבישיוניזם. צילום: תומר יצחק[/caption]
פרויקט אחד, אקזיבישיוניזם (תערוכתיות), בה מצולמות התנהגויות של קבוצת אנשים בעודה צופה בדבר מה. כל חברי הקבוצה מרכיבים משקפיים אטומות שנעשו על ידם, ולכן ברור שאינם צופים בדבר. בפרוייקט נעשה שימוש בצורות עתיקות של פרזנטציות כדי להסתכל על גבולות המחשבה הנוכחיים. התמונות, האוספים והמסמכים מ"מוזיאונים" פותחים טווח רחב של מחשבות, התנהגויות ודעות של המאה ה-20 וה-21.
[caption id="attachment_5064" align="aligncenter" width="750"]
דאטאיזם – בפרוייקט זה נלקחו מילים אקראיות והפכו אותם לאשכול אקוסטי במופע חי. צילום: תומר יצחק[/caption]
פרויקט אחר, דאטאיזם, דיבר על היחס המשעשע אך עם זאת, הרציני בין עולם המידע והאבסורד של השימוש המורכב האמנותי בכלים יומיומיים. בפרוייקט זה נלקחו מילים אקראיות והפכו אותם לאשכול אקוסטי, כלומר, מספר צלילים מסוגים שונים הנשמעים במקביל אחד לשני. במופע חי בצליליהם של מדפסת תלת מימד, צלצול טלפון, נומרולוגיה, ציורי מנדרין ומספרים שתורגמו לתווי מוסיקה. כל אלו נוגנו על יישומון של פסנתר בטלפון החכם, קריאת תווים, אנימציה בצבע ועוד. לאחר שהקהל הוסיף את צליליו, החיים דרך המכשירים הסלולריים, נוצר "סאונד קלאוד" מרובה שכבות.
[caption id="attachment_5065" align="aligncenter" width="719"]
מלברטיזם – היכולת שלנו להאמין לעובדות מהאינטרנט שאין עליהן הוכחה. צילום: תומר יצחק[/caption]
מלברטיזם הוא פרויקט אשר מתייחס ליכולת שלנו להאמין לעובדות האינטרנט שאין להן הוכחה. Malus בלטינית הוא רע או טעות + אלברט (אינשטיין) = Wrong Albert (מושג הלקוח מ- New Scientist). מלברטיזם מתאר את כל הציטוטים אשר משוייכים בטעות לאינשטיין, בעיקר אלו המופיעים באינטרנט. מלברטיזם זו היכולת שלנו להאמין ל"עובדות" שאין להן הוכחה. זהו חוסר היכולת לבדוק או להוכיח מידע שמצאנו באינטרנט. אנו נוטים להאמין לו מבלי לדעת האם באמת נכון, אנו מרוצים כאשר הוא תואם את צרכינו. הקבוצה הציגה ארבעה אובייקטים בהדפסת תלת ממד (חגורה, אובייקט לפרק כף היד ועוד) ומבוססים על מחקר, שטוען כי למגע עם עלים יש השפעה חיובית על בראיותינו ועל מצבנו הנפשי. הפרוייקט הסתמך על מאמר שנמצא באינטרנט ואין באמת אפשרות לדעת את רמת אמינותו.
[caption id="attachment_5066" align="aligncenter" width="719"]
הקבוצה הציעה מספר מוצרים אשר מעודדים קשר ושיתוף בין בני אדם. צילום: תומר יצחק[/caption]
פרויקט אחר, I.S.M – InterHumen Sharing Method, מתייחס לנטייה של אנשים לבודד עצמם מהחברה. הם הציעו מספר מוצרים אשר מעודדים קשר ושיתוף בין בני אדם. לדוגמא, כדי לעודד אנשים לשבת יחד על ספסל בפארק, הוא עוצב לפי עקרון נדנדה, כך שמי שיחפוץ לשבת, יזדקק לאנשים נוספים לאזן את המשקל. דוגמה נוספת היא יצירה של חצי תקע מטען בכדי לגרום לשני אנשים להטעין יחדיו את מכשיריהם הסלולריים.
[caption id="attachment_5067" align="aligncenter" width="647"] שריזם – חלוקת הרגשות האחד עם רעהו, הוא דבר שיש לכולנו במשותף. צילום: תומר יצחק[/caption]
פרויקט נוסף מתייחס ל"שריזם", חלוקת הרגשות האחד עם רעהו, הוא דבר שיש לכולנו במשותף. לכולנו יש יכולת לחלוק רגעים יחדיו, ללא קשר למגדר ולמקום ממנו באנו. בעוד שבעבר חלקנו את הרגעים במציאות אמיתית, היום הדבר נעשה בעיקר דרך המדיה החברתית. בפרוייקט זה נעשה נסיון ליצור רגעים כאלה, לא רק ברובד הפיזי אלא גם בדרך החברתית. חברי הקבוצה יצרו סדרה של פותחנים, כאשר לכל אחד מהם טקסטורה ומכאן חווית פתיחה אחרת. כך, כששני אנשים פותחים את הבקבוק בצורה זהה, הם חולקים את אותה ההרגשה.
צוות ההפקה: דורית תותיאן, ניר ויצמן, קטיה בנין, שקד לוי, תומר יצחק.
השתתפו בצוותים: עופר זיק, עדי כתרי, ביאנה זקוטוניק, גלית אבינועם, דן לוין, דניאל לוי לימוני, דניאל רצבי, הדר גולן, נדב גרינברג, נוי מסיקה, עדי דגני.
[/column]
כתבה מצויינת! נהינתי לקרא!