מערכת כולעיצוב משתפת בפרויקטים מהקורס "סוף טוב – עיצוב חווית סוף חיים", ובקול הקורא שמפרסמת המחלקה לעיצוב תעשייתי יחד עם בית הלוויות "עלי שלכת".
מערכת כולעיצוב
לפני מספר שבועות התקיים בפקולטה הכנס "The End" שעסק בהיבטים שונים של חוויית סוף החיים, במטרה לקיים שיח פתוח על נושא חשוב זה. הכנס היה המשך של סטודיו קורס "סוף טוב" של שנה ד' שנערך בארבע השנים האחרונות במחלקה לעיצוב תעשייתי בהנחיית גלינה ארבלי, נעם קולמן, איתי לניאדו ועפרי ליפשיץ. פרויקטים לדוגמה מהקורס:
קבורה בשנת 2050. ליאור בר
2021-22 מנחים: גלינה ארבלי ועפרי ליפשיץ.
תהליך קבורה עתידני שנועד לפתור את המחסור בשטחים לקבורה הצפוי להגיע לשיא בשנת 2050. הקבורה כוללת תהליך של שריפת הגופה. החיסכון במקום מאפשר הקמת פארק זיכרון המשלב הנגשה, נוחות, מרחק ציבורי ירוק, אינטראקציה במרחב הציבורי וקהילתיות. במקביל, מוצע שימוש באפליקציה מתקדמת על מנת לזכור את המתים וליצור קהילה סביב המוות, בשביל החיים.
קישור לסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=xO8jQ3Y42Sw&t=3s
WHEELY גיל מוסקונה
2021-22 מנחים: גלינה ארבלי ועפרי ליפשיץ.
האם יש דרך בה אפשר להנעים ולרכך טיפול כל כך לא פשוט כמו כימותרפיה?
Wheely עוצב במיוחד למחלקת אונקולוגיה ילדים בבית החולים דנה, איכילוב. תפקידו להנעים ולהעביר את זמן הטיפול הכימותרפי שיכול להגיע לשמונה שעות ואף יותר.
המוצר מתאים לגילאי 2-8 ללא הבדלי דת, גזע ומין, כי כפי שנאמר לי במחלקה באחד הביקורים – המחלה אינה מבדילה בין כל אלו.
לקריאת סיקורים קודמים של הקורס במגזין שלנו
קול קורא – עיצוב כד אפר
אנו מזמינים אתכם/ן להציע עיצוב של כד אפר עבור בית הלוויות "עלי שלכת".
איך ייראה כד אפר עכשווי? עד כמה ניתן להתרחק מהארכיטיפ של כד אפר מבלי שהכד יאבד מזהותו? או שאולי מוטב לו לאבד מזהותו המוכרת ולאמץ לו זהות חדשה? כזו המתאימה עצמה לסביבת מחייה מודרנית? כיצד הכד מתייחס למשתמשים העיקריים שלו (הקרובים הנותרים) ומשמש להם כאובייקט לזכרון? הכד יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, בדגש על חומרים ממוחזרים וירוקים ככל הניתן. בהצעותיכם/ן, התייחסו גם לעיצוב הכד ולחומרים מהם הוא עשוי וגם לאופן הייצור שלו ולעלויות הצפויות.
על ההצעה לכלול:
דימוי של הצעת העיצוב בפורמט של PDF עד 1MB.
טקסט קצר המפרט את הרעיון העומד מאחורי ההצעה.
כמה מילים על שולח.ת ההצעה.
את ההצעה יש לשלוח לדוא"ל goodend2023@gmail.com עד 12.04.2023 , יום ראשון בחצות.
תשובות תשלחנה בתאריך 10.06.2023.
ועדה מטעם "עלי שלכת" ומטעם המחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי תעבור על ההצעות.
פרסים:
מקום ראשון 9000 שקלים.
מקום שני 6000 שקלים.
מקום שלישי 3000 שקלים.
הצעת העיצוב שתזכה במקום הראשון תצא לייצור תוך עבודה צמודה עם בית הלוויות "עלי שלכת".
קריאת רקע:
התיעוד הראשון של שריפת גופות הוא מלפני כ-20,000 שנה. בשנת 1986 הגיאולוג ג'ים בולר גילה את השרידים של ״מונגו ליידי״ ליד אגם מונגו באוסטרליה, אישה שנשרפה ושרידיה נקברו באופן פולחני.
עדות מוקדמת נוספת לשריפת גופות היא מיוון, כאשר בשנת 1000 לפני הספירה שרפו הצבאות היוונים את גופות החיילים ההרוגים, אספו את האפר ושלחו אותו לקבורה טקסית. הכלים ששימשו להובלת השרידים היו כדים. ככל שנוהג שריפת הגופות התפשט, הפכו הכדים הללו מקושטים יותר ועל רבים מהם נחקקו שם הנפטר/ת, תאריך הלידה ותאריך הפטירה.
הגידול באוכלוסיית העולם, ובישראל בפרט, הביא לגידול ניכר במספר הנפטרים. בשנותיה הראשונות של המדינה עמד מספרם של אלו על ממוצע שנתי של 3,000, ואילו בשנים האחרונות הממוצע השנתי מגיע ל- 44,000 נפטרים בשנה.
מספר הנפטרים הרב משמעו קבורה בהיקפים ענקיים. העלייה במספר הנפטרים מלווה במגמות שליליות כמו תפיסת קרקעות פנויות, זיהום מי תהום, קבורה רוויה שלא חוסכת כפי שהיה מצופה וזיהום אוויר הנגרם מאלפי רכבים הנוסעים ללוויות (הממוצע בישראל הוא 130 לוויות ביום). לאור זאת, תהליך האופרה (שריפת גופה) הוא כיום הפתרון המועדף על אנשים במדינות רבות בעולם. כמה דוגמאות למדינות בהן שיעור הבוחרים באופרה גבוה כבר שנים רבות: בלגיה – 63%, דנמרק – 79%, קנדה – 73%, ארה"ב – 55%. התופעה נפוצה במדינות רבות נוספות, וגם בישראל מספר האנשים הבוחרים באופרה נמצא בעליה מתמדת. מגמה זו צפויה להימשך ואף להתעצם.
ישנן כמה חלופות ירוקות יותר מאופרה לפתרון בעיית הגופות אולם הן עדיין ניסיוניות, כך שכיום אופרה היא הבחירה הירוקה ביותר עבור הקהל הרחב. גם הטמנת האפר בקרקע, למי שמעוניין בכך, אינה מזהמת את הקרקע. הואיל ובחלקת קבר סטנדרטית ניתן להטמין אפרים רבים, גדל הצורך בכדי אפר.
מהו כד אפר? זהו כלי המכיל שרידים של אדם (או חיית מחמד) לאחר שריפת הגופה. הכדים מגיעים בצורות ובגדלים שונים ועשויים להיות קבורים באדמה או מוצגים לעין כל, בהתאם לרצונותיו של הנפטר בטרם מותו. במקרים מסוימים, הבוחרים באפשרות של שריפה עשויים לבקש לפזר את האפר שלהם לאחר מותם. במקרה זה הכד הנבחר יהיה פתרון זמני, אם כי הוא עדיין עשוי לשמש כאנדרטה גם לאחר שתכולתו תפוזר.
שלא כמו בעבר, כיום אופן האחסון והטיפול באפר מגוון. יש המפצלים אותו בין כדים דומים, יש המפזרים את האפר לפי רצונו של הנפטר, יש הקוברים את האפר עם או בלי הכד, במקום אחד או במספר מקומות ואף יש המשתמשים באפר ליצירת מזכרות ייחודיות. הדבר עולה בקנה אחד עם הצורך באובייקטים ושירותים (services) לשימור זיכרון, אתגר גדל והולך שכן כיום בני האדם נוכחים הן במרחב הפיזי והן במרחב הדיגיטלי.
