סופנאצים / בן שמואלי

בָּעֶרֶב שֶׁל שִׂישִׂי מִתְפַּשֶּׁטֶת עוֹד שְׁמוּעָה

כְּמוֹ חַיְדַּק קַטְלָנִי, מִתְרוֹצֵץ

מִמַּעֲרֶכֶת הַנְּשִׁימָה לְמַעֲרֶכֶת

כְּלֵי הַדָּם.

שׁוּב מְדַבְּרִים עַל הַכֶּרֶם

וְלֹא עַל הַשּׁוּעָל.

מְיַשְּׁרִים אֶת הַגַּב

מִתְעַלְּמִים מֵהַדֶּלֶת

שׁוֹאֲלִים אֵיךְ הָיָה

וּמָה נִשְׁמָע,

מַגְבִּירִים, חֲדָשׁוֹת

וְשׁוֹתִים מָרָק כָּתֹם.

אֲנִי מְנַסֶּה עִם הַמַּזְלֵג.

בַּחוּץ נִשְׁמַע עוֹד פִּצּוּץ,

מִתְעַלְּמִים גַּם מֵהַחַלּוֹן.

הַשֻּׁלְחָן אוֹהֵב אֶת הַמַּפָּה הָרַכָּה, וְנֶחְנַק מִמֶּנָּה.

הַמַּפָּה מְחַבֶּקֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן,

מֻכְתֶּמֶת בִּזְכוּתִי.

מַגְבִּירִים אֶת קוֹלוֹת הַשְּׁאִיבָה,

נִמְנָעִים מִמַּבָּטִים.

תגיות