מכריכה רכה לקשה, ממקושקשת לשקטה, מטיפוגרפית לאיורית ומשקית לגומייה. על ספרי האמן ב"ארט פורט" לא חלים החוקים המקובלים של ספר רגיל. לכל ספר חייב להיות קטע. ואם אין לו קטע, הוא כנראה לא שם.
לב קליפה, עיצוב תקשורת חזותית
[/column] [column]בביתן התערוכה הקטן והחביב שבדרך בן צבי בתל אביב, הוצגה בסוף השבוע האחרון תערוכת מכירה של ספרי אמן. המון ספרים הוצגו שם, בביתן התערוכה הקטן. בחזית השולחן נמצא ספר המיועד לדפדוף כחלוץ, ומאחריו ערימה חביבה למכירה. על אחד הקירות שכוסה בהדפסים בדיגומים מסקרנים הוקרן וידאו של ספרי האמן מדופדפים. הקיר הצמוד כוסה בהדפסים אחרים. זה הזמן לציין שהכניסה לתערוכה הייתה לחלוטין בחינם, וההכנסות ממכירות הספרים הועברו ישירות לאמנים.
הספר הראשון שראיתי היה של רענן חרל"פ. בעזרת ניירות פרגמנט שקופים נוצר עניין מתמשך להפוך דף ועוד דף ועודף דף כדי להגיע אל תחתית היקום המצטייר לו שם בעפרון על גבי הפרגמנט. מלבד על כריכת הספר, אין בו מילים. רק אמנות וסיפור שנרקם בדמיונו הפרטי של הצופה.
המשכתי לדפדף בין השולחנות. את עיני תפס ספרה הכתום והחמוד של המאיירת מירב סלומון, "ביקור משפחתי בברלין". "בברלין עוד לא הייתי" חשבתי לעצמי ופתחתי את הספר בסקרנות. באיורי עיפרון מקסימים ובפורמט ריבועי מוקפד הצליחה מירב סלומון לארגן לי ביקור קצרצר בעיר המפורסמת.
[caption id="attachment_3173" align="aligncenter" width="600"]
ספרה של מרב סלומון 'ביקור משפחתי בברלין' הוא יומן מסע קטן ומאוייר. צילום: לב קליפה[/caption]
ספרה של המאיירת-ציירת-מעצבת רוני לוית הוא בעצם אטלס. אטלס ישראלי-פלשתני. נדמה שהדיון המוצע בספר היה פחות גאוגרפי ויותר חברתי-תרבותי. ממקרא של סוגי פלאפל, דרך תרשים לזיהוי סוגי כיפות ועד למפת צניעות ויזואלית.
אטלס ישראל פלשתין של רוני לוית ממפה את האנשים ולא את השטח. צילום: ענת קומארובסקי[/caption]
המאייר איתן אילוא, יצר סט שהורכב משלוש מאגדות האחים גרים בתרגום פרישמן. כל סיפור הוא פוסטר מקסים המאויר במתיקות כובשת. הצלם אורי גרשוני בספרו Holy Day נתן מקום לפרשנות אישית כשבכל עמוד בחר למקם זוג תמונות. התגובה הראשונית היא 'מה הקשר?!' ואחרי כמה רגעים מבינים את הקשר, נותנים לו שם ותוהים על קנקנו. ביאנקה גרשוני קראה לספר שלה 'פייסבוק'. וכשמו כן הוא – ספר פרצופים. הוא נראה בעצם כמו ספר סקיצות, שבכל עמוד יש ציור אחר של פנים: מוזרות, עצובות, כועסות, מחייכות ובעיקר לא סמפטיות. בסוף הספר היא השאירה מספיק דפים ריקים כך שהקורא יוסיף לאוסף פרצופים פרי-דמיונו.
[caption id="attachment_3168" align="aligncenter" width="600"]
אורחות מעיינות בספרי אמנים בארט פורט. צילום: בר סהר[/caption]
הציירת והצלמת רונה יפמן בחרה להגיש את ספר האמן שלה בכלל לא כספר, אלא באסופת פוסטרים גדולים, מקופלים לשניים בתוך שקית נייר חומה. גם דן אלון החליט שאין לכרוך את עבודותיו, אלא לאגד את גלויותיו המאוירות בתוך שקית נייר פשוטה. הצלמת יעל מאירי הציעה פורמט מדליק של מדבקות שהיו גדולות רק במעט יותר מכרטיס ביקור.
[caption id="attachment_3175" align="aligncenter" width="600"]
רונה יפמן מערערת על המושג ספר באוסף פוסטרים המוגש בתוך שקית נייר מעוצבת. צילום: בר סהר[/caption]
ואז הגיע אנגלמאיר. ספרו החדש, 'מסע לוולגריה', הוא ספר בפורמט "נוח לנשיאה, בעל ניירות איכותיים ביותר שאפילו לא נרטבים בכלל" הוא אמר כשהציג את דפי נייר העיתון הפשוטים. והמשיך, "זה התחיל ברעיון ליצור ספר טקסט. להוציא את הטקסט מהדימויים ולקבץ אותם לספר קטן". בפועל, הספר אמנם מתחיל מטקסט בלבד, אך ממשיך (באופן מתבקש) לדימויו המשוגעים של אנגלמאיר.
[caption id="attachment_3170" align="aligncenter" width="600"]
אנגלמאיר בשעת סיפור מקריא מספרו החדש המסע לוולגריה. צילום: בר סהר[/caption]
המסע לוולגריה הוא ספר מטורלל ללא עלילה רציפה. הוא מתחיל ב"יום כיף בתל-אביב", ממשיך דרך "טיול לארץ המוב-תחת" משם אל "סקסוניה" והלאה. אנגלמאיר ציין את מקורות ההשראה שלו: "רחוב של זונות ונרקומנים", "לילה במועדון חשפנות ביפו… הייתי ילד, כשהתחיל המופע שלחו אותי ואת אחותי החוצה… לעשות קיפולי נייר" ומתנות הזויות ממעריצים כמו "מובייל מרגליים של ג'וקים" ו"מעטפה עם שערות ערווה". הוא סיפר על תהליך העבודה של יצירת קולאז', שמתחיל באיסוף חומרי הגלם (חוברות, מגזינים, עיתונים וספרים), ממשיך בלימוד שלהם "במשך ימים אני רק מדפדף ולומד את הדימויים", ומשם הוא ניגש למלאכת היצירה כש"כבר יש לי בראש את הפנים שאני אשים לדמות, את החיוך מהפרסומת ההיא, את הגוף מהספר ההוא ואת הנוף מהמגזין הזה." לסיום ההרצאה, הוא הקריא את אחד מהטקסטים שלו, והזמין אורחת מהקהל לרקוד לצלילי הסיפור, כשלרגליה נעלי בית צמריריות בצורת ברבור, וכובע גפילטעפיש על הראש.
[caption id="attachment_3174" align="aligncenter" width="600"]
ספרו החדש והשערורייתי של אנגלמאיר- מסע לוולגריה. צילום: לב קליפה[/caption]
בדרך החוצה, כשכבר אין לי יותר כח לראות אפילו עוד ספר אחד, תופס את עיניי ספרון פצפון במיוחד. כריכתו אדומה ביותר וכותרתו SMOLE עם צללית של מגן דוד. אני מציצה בספרון, כל כולו מאוייר ומלא בנקודות השחורות והמוכרות כל כך של גרי גולדשטיין. אני מחזירה את הספר למקומו ויוצאת החוצה. היה מרתק. תערוכה שפותחת את הראש והופכת את המילה השמרנית "ספר" למשהו הרבה יותר מסעיר, מרגש ומעורר השראה.
[/column]
