ספר סקיצות: אוסי ולד

אוסי ולד, יוצרת אנימציה ומרצה לאנימציה במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, הובילה אותי אל תוך עולם מלא דמיון ועדינות מאוירים.

שיר בדיחי, עיצוב פנים

ספרי לנו קצת על עצמך.

היי, אני אוסי ולד, יוצרת אנימציה ומרצה לאנימציה במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל כעשור.
אמא למיכאל (9) ויונתן (6).
סיימתי את לימודי בבצלאל ב-2006 ואחרי הלימודים המשכתי מיד לעבודה על הסרטים "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים" של ארי פולמן.
מאז סיום הלימודים אני יוצרת עבודות אנימציה עצמאיות:
עבודות מחול ואנימציה לבמה שיצרתי עם הכוריאוגרפית אפרת רובין: "יום" (2009), "קפל" (2010), "בין קירות" (2011) ו"שנת השפן" (2012). מיצבי אנימציה ועבודות אנימציה תלויות מקום שיצרתי עם חברי האנימטורים ריקרדו ורדסחיים ומורן סומר: "רה אורגניזציה" (10 דק', 2015) שנוצר עבור "נקודת מגע" במוזיאון ישראל ו"חוליות" (10 דק', 2017) שנוצר עבור פסטיבל בת ים לתיאטרון ואמנות רחוב.
וסרטים עצמאיים: "שיקוף" (4 דק', 2014) שנוצר במסגרת פרויקט "מכתב אהבה לקולנוע" של סם שפיגל והוקרן בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל לוקרנו, והסרט האחרון שלי, "הולי הולוקוסט" (17 דק', 2021), שיצרתי עם התסריטאית נועה ברמן-הרצברג ושזכה לא מזמן בפרס סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים ובפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים.
בימים אלה אני מגששת אחרי פרויקט אנימציה עצמאי חדש בשם "Turning".

לפני לימודי האנימציה סיימתי תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה במסגרת תוכנית אמירים מדעי הטבע באוניברסיטה העברית, ובתיכון למדתי במגמת מחול ברחובות. המחול והמתמטיקה נותרו קרובים מאוד לליבי עד היום, ואני מרגישה שצורת החשיבה שהלימודים האלה הנחילו לי באה לידי ביטוי בתהליכי היצירה הלא סטנדרטיים שלי בתחום האנימציה ובעיסוק שלי בתנועה באנימציה.

איזה מקום יש לספר הסקיצות בחיי היום יום שלך?

ספר הסקיצות הוא כמו עוד שלוחה של המוח שלי. המקום לפרוק אליו רעיונות ומחשבות, מקום שאני יכולה לנוח בו וגם מגרש משחקים מקופל שאני נושאת איתי תמיד בתיק.
אני בדרך כלל מתחילה לעבוד משני הצדדים של הספר. בצד אחד אני משתמשת בעיקר לפיתוח ואיסוף רעיונות, סיכום הרצאות, פגישות, פיזור מחשבות… בצד הזה יש סקיצות לציורים שאני ממשיכה אחר כך במקומות אחרים, סטוריבורדים מקושקשים ומלא מלא טקסטים כתובים בכתב ידי הקטנטן והלא ברור.

בצד השני אני משתמשת בשביל לתת מוצא לתת-מודע שלי ולהעסיק את עצמי כשהיד שלי לא עסוקה, הרבה פעמים אחר הצהריים, כשאני בוהה בילדים משחקים או כשאני לא נרדמת בלילה – אני מוצאת שזה הרבה יותר אפקטיבי כמנוחה מאשר לשוטט בטלפון הנייד.
אפשר למצוא שם רישומים מהתבוננות – מין תיעול ישיר של מה שאני רואה אל היד, כל מיני אנימציות קטנות שאני מפזרת על דף ואז מצלמת בנייד בעזרת אפליקציית אנימציה, ציורים משותפים שלי עם הילדים, וסקשקושים, שזו מין פרקטיקה שהתפתחה מתוך הציורים שלי עם הילדים.

הילדים ואני מציירים קשקושים על דפים שונים של המחברת, וכשאני מוצאת בתוך הקשקוש איזה רעיון – דמויות, סצינה או אלמנט – אני הופכת אותו לסקיצה -להלן, סקשקוש.
עם הזמן פיתחנו כל מיני טקטיקות לקשקושים, והם הפכו מגוונים ומעניינים יותר ויותר.
אני מרגישה שהיום יום שלי מלא בהמון החלטות שצריך לקבל, אתגרים, טעויות שאפשר לעשות ואחריות שצריך לשאת, לכן בסקצ'בוק שמשמש אותי בשעות הפנאי ושנועד להיות סוג של מנוחה, אני אוהבת שהקשקושים מובילים אותי, שהציור לא מחייב, קדוש, או מוכוון תוצר, שהקשקוש מקבל את ההחלטות בשבילי. באופן הזה הרבה פעמים התת-מודע שלי והיום יום משתרבבים לתוך הציור והתחלות מפתיעות מתגלות. בזמן האחרון, אחרי שכנוע של חברות, התחלתי להעלות את הסקשקושים לאינסטגרם. אני שמחה, כי זה גורם לי לסקשקש יותר, אבל משתדלת שזה לא יהפוך את הסקשקושים ל"עבודה" ולעוד מרחב "הישגי".

ספרי לנו קצת על סקיצה שאת אוהבת במיוחד .

זאת ללא ספק השאלה הכי קשה… החלטתי לבחור את אחד הסקשקושים האחרונים שלי, המבוסס על קשקוש שיונתן, בני הצעיר, הכין לי. בגלל שהקשקוש היה מוצלח התלבטתי בין שתי אפשרויות לסקשקוש ולכן ציירתי סקיצות קטנות בעיפרון ליונתן, שיעזור לי לבחור – אפשר עדיין לראות אותן בצד ימין.
בצד שמאל אפשר לראות את הקשקוש המקורי, זה שממנו הציור צמח.
כשיונתן ראה את הציור הסופי הוא שאל אותי למה הדמויות עושות תנועה משונה כל כך בידיים. התנועה הזאת הייתה הדבר הראשון שראיתי בקשקוש וברור לי שלא הייתי יכולה לדמיין תנוחה כזאת אם הקשקוש לא היה ממציא אותה. עם זאת אני משוכנעת שעד כמה שנדמה לי שהאינטראקציה בין הדמויות פשוט צפה מתוך הקשקוש, היא ללא ספק מושפעת ממערכת היחסים שלי עם המקשקשים הפרטיים האהובים שלי.

באיזו טכניקה את עובדת?

אני משתמשת במה שבא ליד. בדרך כלל מדובר בתכולת הקלמר הצמוד שלי, שיש בו בעיקר עפרונות ועטי עיפרון, עטים שחורים (האהוב עלי הוא פיילוט 0.4), מרקר שחור וטושים וצבעי עיפרון אקראיים.
כלי ציור של ילדים, בדרך כלל דקים יחסית, שגורמים לי להרגיש בבית, שאני לא פוחדת לבזבז ושאני פשוט נהנית מתנועת היד שלי כשאני אוחזת בהם, מהצליל שלהם כשהם מציירים ומהמגע שלהם על הנייר. אני אוהבת לצבוע משטחים גדולים באמצעות עטים דקים – זה מרגיע.
גם כאן אני מעדיפה מגבלות ולהעביר את האחריות לקלמר. בחירת צבעים היא החלטה לא פשוטה עבורי כשאני עובדת במדיומים בלתי הפיכים (כל מה שהוא לא שמן, אקריליק או מחשב) ולכן תמיד יש לי בקלמר מעט מאוד צבעים, כדי שאני לא אתקע בהתלבטויות מיותרות.
הרבה זמן היה לי בקלמר גם עט מרובה צבעים של ילדים, כזה שיש בו שישה צבעים שאפשר להחליף ביניהם, וזה הכתיב פלטה צבעונית מאוד ספציפית לסקצ'בוק.

באיזה ספר סקיצות את משתמשת?

הסקצ'בוק העיקרי שלי כרגע הוא סקצ'בוק רוחבי (2114.5 ס"מ) של Talen, ובו אני עושה סקשקושים. זה פורמט קצת קולנועי ואני אוהבת שיש לו פינות עגולות, גומייה שסוגרת אותו, כריכה קשה (שלא יתקלקל בתיק) וסימנייה. האמת שבדיוק סיימתי אותו ואני מתלבטת אם לקנות אחד חדש זהה או לבחור אחד מהסקצ'בוקים שממתינים לי ריקים בבית. במקביל אני משתמשת בכל מיני סוגים של סקצ'בוקים נוספים. למשל כרגע יש לי גם סקצ'בוק A3 ספירלה שמשמש אותי לסקיצות לציורים, רישום מהתבוננות ופיזור מחשבות ורעיונות לפרויקטים, וגם סקצ'בוק שהוא פנקס קטן (914 ס"מ) עם דפים חומים שאני לוקחת איתי כשאני מסתובבת עם הפאוץ' ויש בו בעיקר רישומים מהתבוננות בעט ובצבע עיפרון לבן.
וגם… בגלל שאני מרגישה שכלי הביטוי שלי והמרחב המיטיב שלי הוא התנועה, אפילו יותר מהציור, הרבה פעמים המחברת לא מספיקה לי, ואז אני מייצרת סקיצות באנימציה. במקרה הזה הסקצ'בוק שלי הוא המחשב וה-Cintiq שלי (מין מסך מחשב שאפשר לצייר עליו עם עט מיוחד). אני משתמשת לצורך זה בעיקר בתוכנה שנקראת TVPAINT – תוכנה קלילה יחסית ובלתי אמצעית שיש לה מברשות נחמדות. החיסרון הוא, כמובן, שאת המחשב אני לא יכולה לקחת למגרש עם הילדים, אבל הוא מאוד שימושי כשאני לא נרדמת בלילות.

האתר הלא מספיק מעודכן שלי:
www.osiwald.com

האינסטגרם שלי:
https://www.instagram.com/osiwald/

הפייסבוק שלי:
https://www.facebook.com/osi.wald

ב-30.12 אקיים מאסטרקלאס עם התסריטאית נועה ברמן הרצברג במוזיאון תל אביב, שבו נקרין את "הולי הולוקוסט"\ הסרט האחרון שלה ושלי, ונדבר על תהליך היצירה של הסרט. מוזמנים!