עכשיו קוראים
ספר סקיצות: אופיר חמו

ספר סקיצות: אופיר חמו

אופיר חמו, הכותבת היוצאת של המדור, דאגה להעביר לי את השרביט אבל לא לפני שנצלול יחד לספר הסקיצות האישי והמיוחד שלה. היא נוהגת לאייר את החברים הקרובים והמשפחה, והופכת את העולם מסביבה לסצנה אחת ומדויקת על הדף.
אופק מליק, תקשורת חזותית

לנה

ספרי לנו קצת על עצמך.

אני אופיר חמו, בת 28, גרה בחולון אבל במקור מיישוב בדרום שנקרא מדרשת בן גוריון. לומדת תקשורת חזותית ב-HIT.

סקיצה לפסטיבל הפסנתר
תמונת ילדות סבתא

איזה תחום בתקש"ח את הכי מתחברת אליו? יש לך תחום שאת חושבת שתרצי לעבוד בו בהמשך?

אני אוהבת איור, אבל התואר ממש פתח לי את הראש ואני מוצאת עניין בלא מעט תחומים שעסקנו בהם עד עכשיו רק על קצה המזלג – עיצוב למדיה, לפרינט, וידאו, בניית אתרים ועיצוב ממשקים, וגם בתחומים שעוד נלמד בשנים הבאות, כמו אנימציה ומיתוג. אני מתארת לעצמי שאני צריכה לעבור עוד קצת דרך כדי להחליט במה להתמקד ולהתמקצע. אני לא חושבת שאעסוק רק באיור, אבל כנראה אשלב גם את האהבה לאיור בכל מה שאעשה.

פורטרט עצמי
פורטרט נבו
פורטרט בארי

מתי התחלת את ספר הסקיצות שלך?

אני אהיה סטודנטית טיפוסית לתקשורת חזותית ואפתח בזה שמגיל צעיר אני מציירת. בכללי מאוד אהבתי והתעניינתי בויז'ואל – לצלם, ליצור דברים בעצמי, לערוך וידאו. לא נהגתי לתחזק ספר סקיצות, ציירתי על המחברות שלי או בקלסר תוך כדי שיעור, על השולחן, על קירות. ביום הראשון שלי במכינה ללימודים "פושפין" עודדו אותנו להחזיק סקצ'בוק, עדיף כזה בלי ספירלה, אמרו שזה יעזור לנו לחזק את היצירתיות ואת היד שלנו לקראת המיונים ללימודים. הגעתי למכינה אחרי ניסיון כושל להתקבל לבד ללימודים, אז הייתי חדורת מוטיבציה לעשות כל דבר שאמרו שיעזור לי להתקבל. אחרי שיצאתי מהיום הראשון שלי במכינה הלכתי ישר לארטא בקינג ג'ורג' וקניתי סקצ'בוק. מאז התרגלתי שתמיד יש לי אחד לפחות, ועדיף בפורמט שונה.

מודל עירום בטושים
דיו ומרקר

האם התקופה שלך ככתבת מדור סקיצות השפיע על ספר הסקיצות האישי שלך?

העבודה על המדור הייתה עבורי זריקה של השראה ומוטיבציה, ונתנה לי גם הזדמנות לתת מקום ולראיין אנשים מעניינים מרקע שונה ובעלי סגנון קו אחר, שאני מאוד מעריכה ברמה האישית והמקצועית. זה חד משמעית השפיע עליי, בעיקר הכניס לי הרבה מוטיבציה והשראה להשקיע יותר בספר סקיצות ולהקדיש לזה יותר זמן ואנרגיה. לצערי אני בשנה ממש עמוסה, אז רמת המוטיבציה לא בדיוק מתיישבת עם הזמן הפנוי שיש לי סתם לשבת ולצייר בסקצ'בוק דברים שלא קשורים ללימודים, אבל אני משתדלת!

סבא וסבתא

מתי ובאילו סיטואציות את מוצאת את עצמך מקשקשת בספר?

תוך כדי שיעור בעיקר. זה עוזר לי להתרכז ואני יכולה להקשיב תוך כדי למה שקורה סביבי. בדרך כלל אני פשוט מציירת את האנשים שאני רואה בקוביות בזום או את מי שיושב/עומד מולי, או חפצים. בנוסף, כשאני ניגשת לעבוד על בריפים אני משתדלת להתחיל קודם בספר סקיצות. אני רושמת לי שם את כל הרעיונות והמחשבות שעולות לי, מתחילה לצייר איך אני מדמיינת שזה הולך להראות פחות או יותר. זה מביא אותי יותר מוכנה ועם ביטחון לשלב הבא, בין אם הוא באיילוסטרייטור, באייפד או משהו אחר.

הגרוטייפ
סבתא וסבתא

אילו יתרונות את מוצאת ב״לתחזק״ ספר סקיצות?

הרבה. התחלתי לגעת בזה קצת בשאלה הקודמת, אז דבר ראשון זה ביטחון – אחרי שאני רושמת ומציירת בסקצ'בוק את הרעיונות שלי, אני חושבת שזה גורם לי להיות יותר בשלה עם הרעיון, לבסס אותו ולהתקדם איתו הלאה. בנוסף, אחד הדברים שאני הכי אוהבת בסקצ'בוק זה שזה מרחב לטעויות, ולטעות זה חשוב – שם לומדים. אני לא מגישה את הספר סקיצות שלי לאף אחד, לא הרבה באמת יושבים ומסתכלים עליו או קוראים אותו. אז יש משהו משחרר בזה שאני יכולה לרשום ולצייר שם מה שאני רוצה וכל מה שעולה לי לראש. זה מפרה ועוזר לפתח את היצירתיות שלך ולהיות עם קצת יותר ביטחון בקו שלך, מה שמוביל אותי לדבר הבא – ביטוי עצמי. ספר הסקיצות שלי זה גם המקום שלי להיות עם עצמי, ולהוציא את מה שקורה בפנים החוצה. אני רואה בסקצ'בוק כדבר מאוד אישי, גולמי, סוג של פתח לעולם הפנימי של בן אדם, וזו אחת הסיבות לעניין שהיה לי לקרוא אייטמים במדור של ספר סקיצות, ואחרי כן גם לנהל אותו.

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.