אור זאבי, סטודנט שנה ב׳ לעיצוב פנים ב- HIT, משתף אותנו בסקיצות המורכבות והמרתקות שלו ובתהליך העבודה על הפרויקט שהעסיק אותו כל הסמסטר – עיצוב חלל מגורים לדמות.
נעם וידר, תקשורת חזותית
איך התחלת לאייר?
מאז ומתמיד אהבתי להחזיק מכחול ביד ולשחק עם צבעים. בשיעורי אמנות ביסודי הייתי מגלף את העיפרון עם סכין יפנית ומחפש את הפרספקטיבה הנכונה. בתיכון מצאתי את עצמי לומד במגמת תיאטרון ואמנות ועוד משלים בגרות מלאה על הדרך.
תמיד חיפשתי את המגמות האמנותיות שיש לתיכון להציע. נהנתי, השכלתי, התאמנתי ופיתחתי את היכולות הקיימות. אחרי הצבא חיפשתי את הכיוון שלי בכל מיני פינות ומקומות (גם בעולם), מלימודים ותעסוקה של אופנה וסטיילינג ועד ריהוט ועיצוב חללי יוקרה במשרדים ובתים. זה כבר הוביל אותי ללימודים אקדמיים והתמקצעות בתחום שלי.
מה הם מקורות ההשראה שלך?
המחשבה שלי תמיד לוקחת אותי למקומות סימטריים ונקיים, אבל מידי פעם אני אוהב לשבור את החוקים עם קצת אוונגרד רוסי וקוביזם. וכמובן, איך אפשר שלא לאהוב את לה קורבוזיה ואת מונדריאן, יוצרים, אמנים, אדריכלים, מעצבים והשראות ענק.
עם אילו חומרים אתה אוהב לעבוד?
כמו כל אמן ויוצר, צריך ליצור ממקום פנימי ולדעת את שיטת העבודה. חומר הוא אחד הכלים החשובים של המעצב, הכלי שלו להתבטא ולייצר עולם חדש. זכוכית ברזל ובטון הם הפייבוריט שלי ליצירה – חומרים קשים עם תכונות מדהימות.
ספר קצת על הפרויקט הנוכחי שלך.
הפרויקט שאני מתעסק בו במסגרת הלימודים קשור למציאות מדומה ולחקירת חומרים מהיסוד בתהליך עיצוב חלל מגורים – וילה בת שתי קומות בקנה מידה. הפרויקט שלי סובב סביב דמות שהכל נוצר בשבילה, עולם שלם בו היא מכתיבה את הכללים.
הדמות עצמה היא דו-קוטבית, סובלת מפיצול אישיות והתפרצויות. גם למקום האפל והחשוך שלה, או בהסתכלות אחרת- המקום החופשי שלה, יש אזור בחלל.
כבר בכניסה לבית, במבט הראשון האורח שיבוא לבקר יבחין שישנה בעיה. מדובר בחלל קר, מנוכר ומסודר בלי יותר מידי אלמנטים, חלל שמשרה אי נוחות. מצד אחד זהו חלל מאוד סימטרי ומצד שני פצוע ושבור.
החומרים נכנסים אחד בתוך השני כדי ליצור את הפצע והצלקת. הדברים מסודרים בחלל בצורה מסויימת כדי לייצר אווירה נכונה והגיונית למחייה. במקרה הזה, בגלל שלאישה שחייה בבית יש הפרעות נפשיות, הדברים מותאמים לה אישית ומסייעים לקשיים שלה.
איך הגעת לפרויקט הזה דווקא?
הכל מתחיל בצורה מופשטת, חופשית. יש חיפושים אחר הצורניות ומשם ממשיכים לפן האדריכלי – לשרטוטים, למודלים, להבנה של החלל ולאפשר את צורת המחיה בו. תהליך העבודה על הפרויקט הוא תהליך ארוך, שמתחיל בחקר החומר, בחיפוש אחר הצלקת הזאת, דרך שילוב חומרים, צילומים, צבעים, עפרונות, כל מה שנדרש. היה חשוב לי להצליח להעביר את התחושה הפנימית של הדמות, לפצח אותה בכל המצבים שלה.
ומה נראה בסוף?
ההגשה הסופית תהיה ברובה בשחור ולבן, ומאוד אמורפית אבל בגריד מסודר מה שיוצר ניגוד מעניין. יש בה המון דו-מימד וחקירת חומרים. לגבי כל השאר אין לדעת, תהיה הפתעה!
