ספר סקיצות / אילנה פייגין

היי אילנה, ספרי לנו על עצמך

היי, אני אילנה, בת 27. גדלתי באריאל וגרה כבר שש שנים בפלורנטין, תל אביב.
בעלת סטודיו ״מויה״ לקעקועים, הקמתי את הסטודיו לפני שנתיים יחד עם השותפה שלי אור.
אני מקעקעת כבר קרוב ל-7 שנים ומלמדת לקעקע באופן פרטני בסטודיו. אוהבת לצייר, לקעקע, אוהבת מוזיקה.

איך התגלגלת להיות מקעקעת?

פשוט הבנתי שאני לא רוצה לעשות שום דבר שהוא לא לצייר.

נחזור אחורה, מתי התחלת לצייר?

אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי – בבית הספר, בתיכון ואחר כך בשירות הצבאי. בצבא ביליתי הרבה שעות בחמ״ל ולא היה המון מה לעשות. מצאתי את עצמי משקיעה הרבה זמן בציור ורישום והתחלתי להשתפר בזה. יש לי הרבה ציורים ריאליסטיים מהתקופה הזו.

לקראת השחרור התחלתי לחשוב על השלב הבא. רוב החברים שלי נרשמו ללימודים, וחשבתי על לימודי אמנות בבצלאל, אבל לא הייתי מספיק בטוחה בזה.

ואז עלה הרעיון ללמוד לקעקע, לכיף. לפני 7 שנים התעשייה הייתה חלשה יותר ופחות מפותחת, לא הייתה מודעות לתחום ברמה שיש היום. הלכתי ללמוד בסטודיו קטן בפתח תקווה, ולאט לאט התחלתי לעבוד, להשתפר ולצבור נסיון. התחלתי להבין ולפתח סגנון משלי. אני עדיין לומדת ומבינה מה הסגנון שלי, זה כל הזמן משתנה ואני חושבת איך אני יכולה לחדש ולדייק את עצמי ואת הסגנון שלי.

מה את הכי אוהבת בקיעקוע?

שזה For life, הקעקוע. האמנות שלי – זה לנצח.

אני אוהבת את האינטימיות שיש בזה. הלקוחות צריכים להתחבר אלייך ברמה האישית בשביל להתקעקע אצלך, זה קצת אגו טריפ. יוצא לי לפגוש המון אנשים, ולהיות קרובה אליהם פיזית (כי העבודה מחייבת) וגם מנטלית. זה יוצר חיבור. זה שבחרו בך ובוחרים לחזור אלייך שוב, זה מעצים.

מאיפה את שואבת השראה?

אני לוקחת השראה מאמנות קלאסית, למשל מהרנסאנס ומסוריאליזם, סלבאדור דאלי ואמנים אחרים שאני אוהבת. אני מנסה לקחת אלמנטים מהזרמים האלה, למשל את הידיים מהרנסאנס, ולשלב אותם עם העולם הפנימי שלי. אני מנסה לייצר משהו חדש שמדבר את מי שאני ביחד עם אלמנטים ריאליסטיים או סוריאליסטים מיצירות שאני אוהבת. אין מצב שאני אקח משהו ואעתיק אותו As is.

סגנון שאת אוהבת במיוחד?

אני אוהבת מיקרו ריאליזם, אבל עם השנים פחות מתרגשת ממנו. יש תחושה שהכל כבר נעשה ואין חידוש, משם מגיע הרצון שלי לייצר משהו חדש מהראש שלי, או מחלומות שחלמתי.

סקיצה אהובה?

אין אחת ספציפית, אני אוהבת את כולן. אולי זו שמקועקעת עליי.

*סקיצה בעיפרון על נייר / מקועקעת על אילנה.*

כלי אהוב לצייר איתו?

עפרונות, תמיד.

מתי התחלת לעבוד עם ספר סקיצות?

הרבה שנים לא הצלחתי לתחזק ספר סקיצות, רק בשנה האחרונה באמת התמסרתי אליו. אני מסתכלת על הסקצ'בוק שלי יותר כמו על אוסף של עבודות שלי, ומקום להוסיף בו את השכבה של הכתיבה ביחס לדימוי.

טיפ למקעקעת המתחילה?

להיות סקרנית, להסתכל על עבודות שמעניינות אותך ואחר כך על העבודה שלך וממש לחקור אותה.
להתחיל מציור ידני על דף. להתאמן באינטנסיביות, ממש לקחת את זה איתך הביתה ולכל מקום.

לצרוך תכנים וללמוד כל הזמן. להיות מושקעת בתהליך. ואם אין רצון לחדש, אז אולי כדאי לחשוב על זה שוב 🙂