אלינה יריומנקו, תקשורת חזותית
היי הראל! ספרי לנו על קצת עצמך.
היי היי, אני הראל רמון, בת 22 וכרגע גרה בתל אביב. בחטיבה התחלתי להתעסק באמנות, אחר כך בתיכון המשכתי בצורה מקצועית ומעמיקה יותר, ובשנה האחרונה התחלתי לקעקע.
איזה מקום יש לספר הסקיצות בחייך?
יומיומי לחלוטין. בכיתה י׳, כשהתחלתי ללמוד אמנות כמו שצריך, החלטתי לקחת על עצמי אתגר ולפתוח את הסקצ׳בוק כל יום. התעסקתי בדברים אחרים מלבדו, כמו ציורי שמן, צבעי מים וכו׳, אבל לאט לאט פשוט התאהבתי בסקצ׳בוק. בשנים האחרונות רוב האמנות שלי מתחילה בו ונמצאת בתוכו, ורוב הרגשות שלי מוחזקים בתוכו – קצת כמו יומן.
איך הגעת לעולמות האיור והעיצוב?
טוב, אם התחלתי לדבר על התיכון אז אמשיך – למדתי בתיכון לאומנויות שהכווין אותי חזק מאוד למצוא את הסגנון שלי. ניסיתי הכל – דיו, שמן, ריאליזם, קריקטורה, טבע דומם ומודלים – אבל די מהר היה ברור למורה שלי, ולאחר מכן גם לי, שאני מאיירת בדם. זה יצא באופן טבעי בתוך כל דבר שיצרתי.
מה המדיום והטכניקה האהובים עליך?
צבעי עיפרון all the way! ברוב העבודות שלי אני משתמשת בטכניקות של רישום בגרפיט בשילוב צבעי העיפרון, בצבעים בוהקים ובהצללות עדינות.
מה נוכל לגלות עליך מהצצה בספר הסקיצות שלך?
כנראה שבערך הכל. הוא באמת מנוהל כמו יומן, אז לרוב זה שילוב די מאוזן של סקיצות אקראיות וטקסטים אישיים על החיים שלי. יש שם הצצות למעבר דירה, לכל פרידה שעברתי, לסיום הלימודים ולפרישה משנת השירות, למחשבות על העולם ורגשות כלפיי עצמי. קצת מפחיד.
תוכלי לשתף אותנו בסקיצה אהובה במיוחד?
זאת השאלה הכי קשה שיכולת לשאול, אני קצת אבודה. אולי העמוד של החיות הסנוביות, נראה לי שאני הכי מחוברת אליו ויזואלית ורגשית.
מהיכן מגיעים אלייך מקורות השראה?
רוב הזמן מהגלריה בטלפון. אני מצלמת כל דבר שמעניין אותי, שזה בערך כל דבר. יש לי כרגע 90,000 תמונות בגלריה ורובן של דברים שאני רוצה לצייר. מצד שני רובן האחר הוא תמונות שלי. האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה, בכל פעם שאני נתקעת אני מציירת את עצמי.
תוכלו לראות עוד מעבודותיה של הראל באינסטגרם:
https://www.instagram.com/rlush_
