היי יאיר, ספר לנו על עצמך
קוראים לי יאיר כץ. אני חושב שאני בן 46, אבל לא סגור על זה – יצא לי כבר לטעות בעבר ולטעון שאני צעיר יותר ממה שהייתי באמת. מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד היתה לי זיקה לפן היצירתי. סיימתי לימודי תואר במחלקה לתקשורת חזותית ב-2005 ומאז אני חי בעולם הקריאייטיב. עבדתי במשרדי פרסום, בתי פוסט פרודקשן וסטארטאפים בתחומים שונים, וכיום אני מבלה את שעות היום בתחום הגיימינג כשכיר ואת שעות הלילה בפרוייקטים עצמיים וקצת פרילאנס.
לאחר הלימודים עשיתי הפסקה ארוכה של 12 שנים מכל מה שקשור לציור, כי החיים לא השאירו לי זמן פנוי לכלום לצערי. לפני מספר שנים החלטתי שמספיק, והגיע הזמן לחזור ולאמן את שרירי היד שלי ברישום ובציור – גם הנפש דרשה! באותם ימים ביליתי שעות בנסיעה ברכבות המוקדמות של הבוקר – הרכבות האלה שרוב האנשים עדיין ישנים כשהן מתחילות לנסוע. ניצלתי את המצב הייחודי שנקלעתי אליו כדי לצייר מודלים בחינם. לא תאמינו כמה אנשים ישנים רובצים ברכבות הבוקר – מודלים מושלמים שלא זזים מילימטר. לאט לאט שיפרתי את יכולות הרישום המהיר שלי והצלחתי להגיע לתוצאות לא רעות בכלל בטווחי זמן קצרים של נסיעה. יש לי מאות רישומים של כל מיני טיפוסים מהתקופה ההיא.
יום אחד הגיעה הקורונה ודפקה את רוטינת הבוקר המדוגמת שלי. כולם ישבו בבית (כולל אני) ולא היו יותר נסיעות יומיות. חיידק היצירה לא עזב אותי והייתי חייב למצוא נושא חדש להתמקד בו. החלטתי שהגיע הזמן להתקדם למדיום שפחדתי ממנו מאז ומתמיד – צבעי מים. הפעלתי את כל יכולות השכנוע שבי על מורה מהעבר שלי בשם מארק ינאי, שיפתח קבוצה ללימוד צבעי מים מהבסיס. בסופו של דבר זה קרה, ובמשך 8 חודשים תרגלתי את העבודה במדיום הקסום הזה עד שהעבודות התחילו להיראות סבירות.
ככל שעבר הזמן התחלתי לגלות עניין במרחבים אורבניים, אבל לא בסתם מקומות. מקומות שאף אחד לא נותן להם תשומת לב, כאלה שעוברים לידם כי הם סתם שם ואין בהם שום דבר מיוחד לכאורה. דווקא המקומות "המשעממים" האלו יצרו בי עניין. אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות כרגע הוא לנצל את הזמן שיש לי בין לבין כל מיני סידורים כדי להתיישב לרגע, להוציא סקצ'בוק קטנטן ועט, ולנצל את מספר הדקות הפנויות שיש לי כדי "לתפוס" את המקום והרגע שבו אני נמצא.
לצערי אין לי יותר מדי זמן פנוי גם בימינו, אבל אני משתדל כל כמה שבועות להצטרף לסשנים קצת יותר ארוכים של ציור במסגרת קבוצות כגון אורבן סקצ'רז ואיגוד צבעי המים הישראלי.
סך הכל – אני משתדל לקשקש מתי שיוצא לי. גם אם לא יוצא לי.
איזה מקום יש לספר הסקיצות בחיי היום-יום שלך?
ספרי הסקיצות שלי הם כמו חלק בלתי נפרד ממני. כמעט ואין מצב שאני יוצא מהבית ואין עלי לפחות ספר סקיצות אחד ועט. בכל רגע נתון יש לי 3-4 ספרי סקיצות "פעילים" בגדלים שונים. יש לי נטייה להעדיף ספרי סקיצות קטנים ממש – כרגע האהוב והפעיל ביותר הוא בגודל של 9 על 14 ס"מ. אני אוהב אותם יותר כי אפשר פשוט לשים אותם בכיס ולהסתובב איתם בלי שהם מפריעים יותר מדי. עוד יתרון בגדלים קטנים הוא שאי אפשר לעשות משהו ארוך מדי כי הפורמט ממש קטן – ואז אפשר ליצור משהו מוגמר תוך בין 15 דקות לשעה מקסימום. סיפוק מיידי ומהיר.
שתף אותנו בסקיצה שאתה אוהב במיוחד.
קשה לי להגיד למה אני אוהב דווקא את הסקיצה הזו. משהו פשוט מתיישב בה נכון. הבתים הישנים עם הצמחייה שעוטפת אותם, האנטנה של פעם עם שבשבת הרוח, השמיים באותו יום, ואולי זה בכלל עמוד החשמל עם החוטים – שכחתי לציין שיש לי פטיש(fetish) לעמודי חשמל מכל הסוגים – הם קסומים בעייני. אני נוטה להעדיף קומפוזיציות מאוד גבוהות ברישומים שלי, אז מתי שיוצא לי לעשות סקיצה שמתפרסת על 2 עמודים אני בכלל מאושר.
באיזו טכניקה אתה עובד?
אני אוהב לעבוד עם כל מיני מדיומים – חוץ משמן – אני לא סובל שמן. מבחינתי זה מדיום שנועד לאנשים רציניים, ואני לא כזה.
ההעדפה שלי היא לעבוד בעיקר עם עפרונות, פחם, עטים, דיו וצבעי מים. לפעמים אני אשלב בין המדיומים אבל לרוב אתמיד עם אחד לאורך כל הסשן.
אני מעדיף לעבוד מראייה ופחות מתמונות. תמונות פותרות הרבה מהבעיות שקיימות בעבודה בחוץ אבל הן גם מסרסות את היכולת לקחת מה שרואים במציאות ולשנות אותו בהתאם לקומפוזיציה. מה גם שרואים הרבה יותר את הקונטקסט שאנחנו מציירים במציאות מאשר מתמונות.
אני לא מצייר מהדמיון – אין בי את היכולת הזו. כמה שניסיתי זה לא מניב תוצאות שמספקות אותי – כנראה שהספרייה הויזואלית שלי במוח עוד לא מלאה מספיק ברפרנסים. או בכל דבר אחר שימושי.
באיזה ספר סקיצות אתה משתמש?
אמנם בדרך כלל אני עובד בפורמטים קטנים מאוד, אבל יש לי ספרי סקיצות שמגיעים עד גודל של A3 – הכל תלוי על מה אני מחליט לעבוד, סוג המדיום וכמה זמן אני יכול להקדיש ליצירה באותו סשן.
איפה אפשר לראות את העבודות שלך?
את רוב העבודות שלי אפשר לראות בחשבון האינסטגרם שלי:
https://www.instagram.com/katzyairart/
יש לי חלום על תערוכה/פרוייקט שבו אני משוטט בארץ בכל מיני מקומות אורבניים ש"הזמן הזניח", כמו ישובים ותיקים, אזור הבולענים בים המלח, פילים לבנים בערים גדולות וכו'… אני מתעד את ה"כלום" שיש בהם וגורם להם להיראות רומנטיים ומעניינים. אבל זה רק חלום, אלא אם כן אמצא שוגר דדי שיסכים לממן לי מסע כזה או שאזכה בלוטו, או שניהם. אני זורם.
