ליר בר סיימה לימודי תקשורת חזותית בויצו בשנה שעברה, והיום היא בתחילת דרכה כמאיירת ומעצבת עצמאית. היא תמיד מסתובבת עם מחברת הסקיצות שלה, ומציירת מתוך התבוננות ואהבה גדולה לטבע ולנופים. באיורים של ליר יש הרבה רכות, רגישות, ואסתטיקה עדינה ומשגעת.
אופיר חמו, תקשורת חזותית
ספרי לנו קצת על עצמך.
שמי ליר בר, בת 29. במקור אני משדה בוקר אבל היום גרה בחיפה, שהיא עיר נהדרת ומלאת השראה בשבילי: הנוף, הים והירוק שבה הופכים אותה למיוחדת עבורי. אני מאיירת ומעצבת גרפית, ולמדתי תקשורת חזותית בויצו. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ציירתי- על מחברות, על השולחן בכיתה ואפילו על הרגליים שלי. בסיום הלימודים החלטתי להתמקד במה שאני אוהבת ולפתוח עסק. כיום אני עצמאית בתחילת דרכי, מתעסקת בעיקר באיור, דפוס, ומיתוג ונהנית מהאתגרים השונים שמגיעים.
למה תקשורת חזותית?
בחרתי בתקשורת חזותית בגלל המגוון שהלימודים מאפשרים. במהלך הלימודים אהבתי את האפשרות להתנסות בפרויקטים שונים ולהוסיף לתיק הכלים שלי טכניקות נוספות.
איפה את מוצאת השראה לעבודות ולאיורים שלך?
אז כבר דיברתי על העיר חיפה והנוף שלה. חוץ ממנה, את ילדותי העברתי אל מול נופים פתוחים עם אוויר של חופש ומדבר ואני שואבת מכך השראה. כדי להרגיש חלק מהנוף אני צריכה לצאת החוצה, לראות ולחוש, לחוות ולמלא את הלב בהרפתקאות חדשות. אני אוהבת לחפש יופי וקסם גם בדברים הקטנים.
כשאני יוצאת החוצה אני אוהבת לאסוף פריטים שנמצאים סביבי, אני מסדרת אותם ומצלמת. כשאני חוזרת הביתה הם מסייעים לי בתהליך היצירה, דגימה של צבע, צורה וטקסטורה.
באילו טכניקות את משתמשת ואילו את אוהבת במיוחד?
אני עובדת בטכניקות שונות, אבל לרוב אני מאיירת דיגיטלי. גם באיור דיגיטלי אני אוהבת להשאיר סגנון ידני.
אני מאוד אוהבת גואש ועפרונות צבעוניים ומשתמשת בהם הרבה. אני אוהבת לשרבט במחברת סקיצות ותמיד תהיה עלי אחת. כל איור שלי מתחיל בסקיצה עוד לפני שהוא מגיע למחשב. אני מטיילת הרבה ואוהבת לצייר מהתבוננות ולכן תמיד אקח איתי סקצ'בוק.
סיימת ממש לא מזמן לעבוד על פרויקט גמר אינטימי ומרגש, נשמח שתספרי לנו עליו.
פרויקט הגמר שלי עסק באהבה. הנושא הזה תמיד מביך אותי כי אהבה בשבילי זה הדבר הכי פרטי ואינטימי שיכול להיות. בחרתי לאייר סוגים שונים של אהבה. הטקסטים שהשתמשתי בהם היו של אנשים בני גילי, חברים וגם אנשים שאני לא מכירה. הפתיחות והאינטימיות שאנשים חלקו איתי בעזרת הטקסטים שלהם הייתה מרגשת מאוד. לפעמים הרגשתי שאני מחטטת לאנשים במגירות הכי סודיות של הלב שלהם. בסופו של התהליך נוצר ספר שהוא אסופה של טקסטים מאויירים המציגים אהבה לכל גווניה ונותנים הצצה ייחודית ומעניינת של דור.
ספרי לנו על היום שאחרי. איך זה מרגיש?
את פרויקטי הגמר שלנו הצגנו בצילה של הקורונה, כך שגם סיום הלימודים לא ממש הורגש. בין סגר לסגר הבנתי שאני צריכה ללמוד למצוא את עצמי ולפתח את מה שאני אוהבת. ככה החלטתי לצאת לדרך כעצמאית וכרגע אני עוד עושה צעדים ראשונים בדרך החדשה הזו.
מה את עושה בימים אלה ומה התוכניות להמשך?
מלבד העסק של העיצוב הגרפי, אני חלק מקולקטיב שנקרא סירה. מי שלא מכיר, זה ממש הזמן! הקולקטיב שואף ליצור מרחב עבודה משותף, יצירת אירועים וקהילה של אמנים בעיר. בנוסף, אני מתכננת ויוצרת פרויקטים חדשים בתחום האיור ומייצרת פרינטים, מדבקות ולוחות שנה שיהיו זמינים למכירה בקרוב. אני ממשיכה לטייל, ליצור ולקבל השראה מהסביבה שלי ומקווה שהשנה החדשה תביא עימה שקט והצלחה.
