הצצה לספר הסקיצות של לי בן נתנאל, סטודנטית שנה ג' בתקשורת חזותית, שמציגה עולם מלא בצבעי פסטל, דמויות מסתוריות בשם 'מאנצ'ים' והרבה עיסוק ברגש.
"את ספר הסקיצות הזה התחלתי כחלק מפרויקט יומנים בקורס 'קומיקס, יומנים, וחפצי היום יום' בהנחיית גרי גולדשטיין ב-HIT. במסגרת התרגיל התבקשנו ליצור יומן עם טקסטים, רישומים וכל מה שעולה לנו לראש".
"מעולם לא הצלחתי למלא ספר סקיצות, גם לא כמה עמודים, אבל הקורס הזה גרם לי להבין שאני צריכה לשחרר את הלחץ ולהנות מהתהליך. זה בסך הכל כיף".
"הקו העיצובי של כל כפולה שונה לגמרי מהעמוד שקודם לו, כל רישום הוביל אותי לרישום אחר. הדמיון היחיד נובע משימוש בצבעים עזים ומרקמים שונים של הטושים והעטים החביבים עליי".
"בסקיצה אדם וחווה 2019, התמקדתי בגוף האנושי. תמיד אהבתי לשרבט בסגנון הזה, זה בא לי יותר בקלות. כאן השתמשתי בעט שחור ופוסקה. הסקיצה הבאה התחילה משרבוט של פרצוף בקו אחד, בלי להרים את היד. לאחר מכן הוספתי צבע צהוב".
"השתמשתי גם בסטיקרים בכמה מהסקיצות. את המדבקה עם הרקע הכחול קיבלתי מחבר שיש לו חומוסיה באמסטרדם. את המדבקה השניה קיבלתי כשהזמנתי את הספר של Rylsee, אמן שאני מאוד אוהבת. הצביעה נעשתה עם טושים של סטבילו בצבעי פסטל".
"יש גם סקיצה של סבתא חנה. באחד מהשיעורים של גרי, דיברנו על סבתות פולניות. סבתא שלי דווקא ממש רחוקה מהתיאור אבל זרמתי עם היד והדמיון. גם הרישום הזה צבוע במרקרים של סטבילו, די התמכרתי לגוונים הפסטלים".
"הסקיצה הבאה היא ציטוט מתוך השיר 'Big City Life' של Mattafix, שיר שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו.
בזמן שהשיר התנגן לי בראש, חשבתי על המצב הנוכחי בחברה שלנו. אנחנו נמצאים בתקופת בחירות ויש הרבה רעש, כעס, שנאה וחוסר סובלנות כלפי דעות שונות. כל הסיפור עם רותם סלע המחיש את זה: פתאום כל הפיד שלי התמלא בדברי שנאה כלפיה וכלפי מה שהיא אמרה. אני דווקא מאוד התחברתי לאמירה שלה וממש לא הבנתי את כל ההתפרצות ההמונית עליה".
"במהלך החקירה פיתחתי סגנון מסויים של דמויות, שהגעתי אליהן אחרי הרבה ניסיונות שהובילו אותי לניקיון ולפשטות. אני קוראת להם מאנצ'ים. אין בהם הרבה קווים אבל הם מבטאים הרבה רגש".
ליצירת קשר: עדן ירוחים
כל התמונות צולמו על-ידי עדן ירוחים
