מאיה איש שלום אמנם סיימה את הלימודים בבצלאל רק ב- 2014, אבל מאז הספיקה לעבור לניו יורק ולעבוד עם מגזינים והוצאות ספרים מהמוכרות בעולם. מאיה מספרת לנו על מקצוע האיור, איך להתמודד עם בלוק יצירתי ולסיום גם כמה טיפים מנצחים למאייר/ת המתחיל/ה.
רון שריג, תקשורת חזותית
ספרי לנו קצת על עצמך ואיך הפכת למאיירת במשרה מלאה.
סיימתי את הלימודים בבצלאל ב-2014 ולאחר חודש עברתי לניו יורק. התחלתי לעבוד כמאיירת עצמאית במקביל למשרה מלאה בעיצוב גרפי. אחרי שנה במשרד, כשהיו לי יותר פרויקטי איור ירדתי למשרה חלקית.
לפני כשלוש וחצי שנים, החלטתי לעזוב את העבודה לחלוטין ועברתי לאייר פרילנס באופן קבוע. זה היה תהליך מאוד הדרגתי. הרגשתי שזו דרך טובה עבורי להתחיל כך שאני לא תלויה באיור להכנסה הקבועה שלי, ואני יכולה לפתח את קריירת האיור שלי, מבחינת סגנון וגישה ללא לחץ של תפוקה. אני מודה שלא חשבתי שאי פעם אוכל באמת להתפרנס ולחיות רק מזה. בשנה הראשונה זה היה יותר מאתגר (גם ילדתי את בתי עלמה במהלך אותה שנה) ובשנה השניה והשלישית התחילו להגיע יותר פרויקטים והצלחתי להשיג יותר עבודה.
איך היית מתארת את תהליך העבודה שלך?
תהליכי העבודה שלי משתנים בין סוגי הפרויקטים, אבל אתמקד באיורים למגזינים. בדרך כלל, אני מקבלת טקסט מארט דיירקטור וקוראת אותו פעם או פעמיים בלי לנסות לחשוב על רעיונות, אלא בעיקר להבין לעומק את התוכן ולקבל את רוח הדברים ואת התחושות שהטקסט מעורר בי. כמובן שלפעמים צצים רעיונות ויזואליים באופן טבעי, אבל אני לא מתאמצת שזה יקרה. בשלב הבא אני פותחת את ספר הסקיצות שלי ומתחילה לאייר סקיצות קטנטנות של דברים שהבנתי מתוך הטקסט. לפעמים זה יהיה במסגרת עם הפרופורציות של האיור הסופי, ולפעמים ללא גבולות. אם בשלב הזה אני מרגישה תקועה ולא עולים לי רעיונות, אני שמה את זה בצד ופונה לפרויקטים אחרים, וחוזרת לזה ביום למחרת. לפעמים באמצע הלילה או במקלחת של הבוקר פתאום נופל לי האסימון. הבעיה היא שהרבה פעמים אלו פרויקטים מאוד קצרים, לפעמים עניין של ארבעה ימים מקבלת הטקסט עד האיור הסופי, כולל שלבי סקיצות. אם זה המצב, אני מדפיסה את הטקסט, ומסמנת לי משפטים או פסקאות שמעניינים אותי ומקשקשת ליד כל סימון כיוונים כלליים עד שאני מצליחה, כי אין ברירה כשיש דדליין. בין אם הצלחתי לחשוב על כיוונים ובין אם לא, אני אפנה בשלב הזה למחשב.
אני עובדת בפוטושופ עם וואקום אינטוס 5 ,שמשמש אותי עוד מתקופת הלימודים. בדרך כלל אני שולחת שתיים-שלוש סקיצות לארט דירקטורים והם בוחרים מתוכם. לפעמים אלו סקיצות שונות מבחינה קונספטואלית ואופן ההתייחסות לכתבה, ולפעמים זה קונספט דומה, ורק הקומפוזיציה והזווית הויזואלית משתנה. במקרה הזה הפרזתי ובחרתי חמש מתוך עשר סקיצות שעשיתי: הנושא של הכתבה היה מאוד אמוציונלי עבורי ולא הצלחתי לבחור מה המועדף עליי.
את מרבית הסקיצות אני יוצרת ישר בצבע. אני עובדת בפוטושופ בצורות ובצבעים, בניגוד לרב המאיירים שאני מכירה, שיוצרים את הסקיצות בקו. אלא אם כן יש הערות מהותיות בנוגע לסקיצות שאיירתי, ברוב המקרים ההבדל בין הסקיצה לבין האיור הסופי הוא לא מאוד משמעותי. בגלל שאני מאיירת בפוטושופ, אני יכולה לעשות אינסוף שינויים ושיפוצים, ולאחרונה אני מנסה להמעיט בגימורים, כך שהתוצאה הסופית תרגיש יותר ספונטנית וחופשית כמו הסקיצה. זו עבודה שאני עושה עם עצמי. במקרה הזה, די הצלחתי לעצור את עצמי ועשיתי שינויים ממש מינוריים.
מה היית ממליצה למאיירים מתחילים?
אני אוהבת לעבוד עם לקוחות, ועם חלק מהלקוחות הקבועים שלי יש לי קשר מאוד טוב. לפעמים יש
לקוחות, שאולי מתוך חוסר הבנה ולא מכוונה רעה גורמים למאיירים להרגיש שהם עושים לנו טובה שהם
בכלל שוקלים אותנו לעבודה. חשוב לזכור, שפנו אליכם כי הם חושבים שאתם טובים בשביל מה שהם צריכים, וכנראה שהעבודה שלנו הולכת לשרת את המטרה שלהם. גם אם בתוך תוככם אתם מאמינים שהם כן עשו לכם טובה, תעשו כאילו הם לא, כי הם לא. אנחנו נותנים להם שירות שהם צריכים.
בתחילת הדרך כדאי להגיד כן לכמה שיותר פרויקטי איור, ולהמשיך וליצור. מצד שני, אף הזדמנות היא לא ההזדמנות האחרונה, ולא לפחד להגיד לא במידה ולקוח לא מוכן ללכת לקראתך לגבי דברים שחשובים לך. מכל סירוב לפרויקט גדלים ולומדים. באותו הקשר, נסחו חוזים משלכם, הגבילו כמות סקיצות וקבעו תשלום עבור כל חריגה, מועד תשלום, קרדיט, זכויות יוצרים וכו'.
עוד טיפ חשוב הוא לפנות זמן ליצירה אישית. זה יכול להיות פרויקט גדול ומתמשך שעובדים עליו, אבל גם לפנות שעה או חצי שעה בשבוע לקשקש בסקצ׳בוק או לאייר ברכת יומולדת לחבר עוזר להתאוורר קצת ולפעמים דברים ממש טובים יכולים לצאת מזה. זו גם הזדמנות נהדרת להתנסות בטכניקות או סגנונות שלא מתאפשרים כשיש לחץ של דדליין. לא פעם שמתי לב שלקוחות פנו אליי דווקא בגלל איורים שיצרתי לעצמי, שלא הגיעו מבריף של לקוח.
אחרי שסיימתם את הלימודים, שלחו את הפורטפוליו לכל מקום שאפשר, וכל הזמן, להראות תהליכי עבודה, לשלוח, לשתף ולהבין שהרבה מזה זה עניין של מזל, אבל זה שילוב: כדי שיהיה יותר מזל צריך לייצר הזדמנויות, לא להפסיק ולהבין שזה עשוי לקחת זמן.
מה הם מקורות ההשראה שלך? איך היית ממליצה להתמודד עם מצב של חוסר השראה?
בלוק יצירתי זה משהו שכולנו עוברים מפעם לפעם. הרבה פעמים כשזה קורה לי אני פשוט מציירת בספר סקיצות את תחושת התסכול שלי. הנה כמה דוגמאות:
לפני כמה חודשים קיבלתי בריף מWix לאייר כתבה על בלוק יצירתי, נושא שאני מכירה טוב מאוד. מיד ניגשתי לרישומים שעשיתי בשבוע שלפני:
במקרה הזה כן עשיתי סקיצות בשחור לבן כי השתמשתי ברישום מהמחברת. יצרתי סקיצות מתוך הרישום וגם סקיצות מתקדמות (עשיתי ניסיון גם של חלל יותר ספציפי).
הארט דיירקטור בחרה את הגרסה החדשה, וביקשה לשנות למשטח הירוק. ומשם הגעתי לאיור הסופי.
על מה את עובדת בימים אלו?
בשנה האחרונה עבדתי על איור ספר ילדים עם ההוצאה האמריקאית Books Dial ,של הוצאת Penguin house Random שעתיד לצאת לאור באביב 2021 .זה היה תהליך ארוך שבימים אלו מגיע לסיומם, בדיוק קיבלתי הדפסות ניסיון וזה מאוד מרגש. את הספר כתבה הסופרת לידה שוברט, והוא מגולל סיפור מסע בהשראת הסיפור של סבא שלה מתחילת המאה ה-20 .על נער משטעטל ברוסיה שהולך בעקבות החלום שלו להיות זמר אופרה.
