השבוע אנו נרגשים להציץ בספר הסקיצות של נדב אמבון, במאי ראשי בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור "כאן" ואנימטור בוגר המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל. ספר הסקיצות של נדב מהווה חלק חשוב בעשייה שלו ומשקף חדוות יצירה, סקרנות, התבוננות עמוקה ויצירתיות אדירה.
אופיר חמו, תקשורת חזותית
ספר לנו על עצמך.
נדב אמבון, אבא של מג'יק וריינבו, גר בתל אביב, עמוקאי במקור. במאי ראשי בחטיבת הדיגיטל של "כאן",
אנימטור בוגר בצלאל, ושותף בהקמה של כל מיני פרויקטים (זיכרון בסלון, קולולם, כאן דיגיטל ועוד- א.ח.).
בוא נחזור להתחלה. איך הגעת למסלול אנימציה במחלקה לאמנויות המסך?
רציתי ללמוד אנימציה, כדי לשלב בין כמה אהבות שלי. רציתי לאייר את הבמה שאשחק בה.
שתף אותנו בפרויקט או בתקופה משמעותית שהיו לך במסגרת הלימודים.
במסגרת חילופי סטודנטים, גרתי בהארלם עם אשתי וציירתי את ניו יורק. ציירתי במגוון טכניקות בקורס רישום בגני חיות, בדרך ללימודים ב-Subway, בסשן מודליסטים עם דוגמנים מכל העולם ומכל הגזעים.
מבחינה טכנית הייתי בפריחה מטורפת. למדתי StoryBoard ו-LayOut מתותחים בתעשיית האנימציה האמריקאית, מה שהכין אותי לעבודה על פרויקט הגמר שלי (סרט הגמר "מדברים על שמשון" א.ח.). עבדתי על הסרט קצת יותר משנה, כי תהליך הכתיבה התחיל כבר בשנה ג'. בסרט הגמר שלי למדתי על הפקה יותר מכל דבר אחר.
את מה או את מי אתה אוהב לצייר במיוחד?
אני מצייר פריימים, דמויות, קריקטורות. אם אני לא במוד תרגול ויושב לרשום או לתכנן עיצוב, אני מצייר אנשים בחיי שאני אוהב, המשפחה שלי, חברים שלי, יוצרים שאני אוהב.
באילו טכניקות אתה משתמש?
עט על נייר, או סקיצות ב-AUTODESK מהסמארטפון (סמסונג נוט 10+).
באילו סיטואציות אתה מוצא את עצמך יושב ומצייר בסקצ'בוק?
בימי קורונה ואבהות אלו אני מצייר בעיקר אחרי שהילדים ישנים. לאורך השנים, החיים מפגישים אותך עם הסקצ'בוק במצבים משתנים. בכיתה, בשמירה, בתחבורה ציבורית, בטיולים בחו"ל. היה לי הרגל מקסים לפני הרבה שנים בו הייתי נכנס למוזיאון, קונה סקצ'בוק חדש במחיר מופקע בחנות המזכרות ומצייר את היצירות המוצגות, בעיקר פסלים.
איך הסקצ'בוק שלך עוזר/משרת אותך בעבודה ב"כאן"?
בעבודה הסקצ'בוק הוא המקום לרעיונות חדשים, תכנון ימי צילום וכמובן כמובן- פריימים לסטוריבורד. אני משתמש בו כדי להעביר חזון ויזואלי שיש לי, ואפילו בתור פרופס בתוך סרטונים כדי להמחיש שלבי תכנון או הסבר.
דוגמא לפרופס בסרטון של "כאן סקרנים": אופנת המצבות של היהודים
מה הם מקורות ההשראה שלך?
פעם כדי למצוא מוזה אמנים הריחו אדים של הר געש ונטרקו בצילו של עץ. היום ההשראה נמצאת ביוטיוב, בספריה, בטלויזיה. את ההשראה שלי אני מקבל מלפתוח אונה לעולם ולתת לתשוקה ולהתלהבות לטלטל אותי בכיוון הנכון. הכיוון הנכון הוא עשייה, יצירה. להניח עט על דף ולזוז. אני מוצא השראה אדירה באשתי, עדי אלטשולר (אשת חינוך ויזמת חברתית, מייסדת "כנפיים של קרמבו", "זיכרון בסלון" ומנכ"לית עמותת "אינקלו" – א.ח.), ובילדים שלי. אני מוצא השראה אדירה בספורט תחרותי בעולם החי ובכל בריף שאני מקבל. אני מוצא השראה אדירה ביוצרים אחרים בספירה שלי ומחוצה לה. בכל דבר.
טיפים לסיום לסטודנטים וסטודנטיות בתחילת דרכם/ן המקצועית?
המרצים שלכן והסטודנטים סביבכן, זו הקליקה המקצועית איתה אתן יוצאות לדרך. אלו מערכות יחסים ששווה לתחזק ולהעמיק. כרגע, כשאתן בשלב הספוג, כדאי ללמוד ולקלוט כמה שיותר, ובעתיד כקולגות וחברות ברשת החברתית שתלווה אתכן בדרככן המקצועית. בתחילת הדרך המקצועית, תעשו את הדבר הקרוב ביותר למה שאתן טובות בו. הישארו בסביבה של העבודה שאתן רוצות ומאמינות שתוכלו להביא בה ערך רב ללקוח, למעסיק ולעצמכן. היו נדיבות: בהמלצות על אחרות, בחיבור בין אנשים, בפירגון. גם אם הרגשתן מנוצלות בדיעבד, זה כאין וכאפס לעומת הגמול שנדיבות מעניקה לנו.
