[/column] [column]נועה קלנר, מאיירת עצמאית ובוגרת בצלאל, משתפת אותנו בתהליך העבודה כפי שהוא משתקף בספר הסקיצות שלה. מהסקיצות הראשונות ועד לתוצר המוגמר- כך נולד איור.
נועה קלנר
ספרי לנו על עצמך.
שמי נועה קלנר, מאיירת עצמאית, בוגרת בצלאל משנת 2013 במחלקה לתקשורת חזותית, מסלול איור. ירושלמית מלידה ואמא למיכאל ודריה. אני עובדת עם עיתונים, מגזינים והוצאות ספרים, ותמיד שמחה לפרויקטים מאירי עיניים ומעוררי השראה. איירתי מספר ספרים למבוגרים וספרי ילדים שיצאו בהוצאות מוכרות בארץ. בימים אלו רואה אור ספר ילדים שכתבתי ואיירתי בשם 'יום ארוך מאוד', שיוצא בהוצאת אגם. בתחילת דרכי פתחתי בלוג שנקרא 'אולי אני אלמד משהו אחר', שעזר לי מאוד לאהוב את המקצוע. בנוסף, אני המנהלת האמנותית של פסטיבל 'אאוטליין איור ומילים בירושלים' שיתקיים השנה בפעם השלישית בשיתוף עיריית ירושלים, וגאה להיות בין יוזמיו.
והסקיצות?
הסקיצות שבחרתי לשתף הן חלק מתהליך העבודה למגזין 'עיניים', שהזמין ממני איור לשער גיליון בנושא 'משקל'. הבקשה הייתה לאיור שמח ומלא בפרטים, הממוקם בסביבת שוק. קיבלתי על עצמי את האתגר בהתרגשות, ואחרי מחקר ואלפי רפרנסים (בעיקר משוק מחנה יהודה) שלחתי כמה סקיצות כאופציות:
[caption id="attachment_11538" align="aligncenter" width="750"]
שער 'משקל' למגזין עיניים. סקיצה 1[/caption]
[caption id="attachment_11539" align="aligncenter" width="750"]
שער 'משקל' למגזין עיניים. סקיצה 2[/caption]
[caption id="attachment_11540" align="aligncenter" width="750"]
שער 'משקל' למגזין עיניים. סקיצה 3[/caption]
המגזין בחר את האופציה השלישית גם בגלל נקודת המבט הייחודית, ובגלל המקום המרכזי שהמשקל של בעל הדוכן תופס בו. ההנחיה להמשך הייתה לחדד את האיור של הידיים, אז ביקשתי מחבר שגר ליד השוק לצלם את המשקל ואת עבודת המוכר ב'לייב' כדי שיהיה לי רפרנס טוב יותר- והמשכתי לעבוד.
[caption id="attachment_11542" align="aligncenter" width="750"]
תמונת רפרנס[/caption]
וזו הסקיצה ששלחתי:
[caption id="attachment_11541" align="aligncenter" width="750"]
שער 'משקל' למגזין עיניים. סקיצה 4[/caption]
אחת ההתלבטויות העיקריות היתה מה לשים בתוך השקית. השקית היא מרכז האיור והילד מגיב למה שיש בתוכה. היא הסיפור בעצם. המחשה הראשונית הייתה ממתקים, ואז הילד בוודאי יהיה מאושר ומלא ציפייה. אבל ממתקים זה לא בריא ולכן לא חינוכי במיוחד…
המשכתי לחשוב. איזה עוד מוצר נפוץ בשוק יכול לעורר בילד תגובה נפעמת, ציפייה גדולה או פליאה, עניין, סקרנות, גועל? ככה הגעתי לדגים. אין שוק בלי דגים, ולמרות או אולי בגלל שזה לא הכי "יפה", זה מעורר עניין בילדים. זה גם מכניס קצת הומור לאיור. במגזין בכל זאת ביקשו לעדן את תוכן השקית, ולבחור פירות או ירקות. הלכתי על פלפלים בכל מיני צבעים. והנה לפניכם התוצאה הסופית.
[caption id="attachment_11537" align="aligncenter" width="750"]
פרוייקט סופי[/caption]
כל התמונות צולמו על ידי נועה קלנר.
ליצירת קשר: עדן ירוחים
[/column]
