אני ספיר, נפש חופשייה שנמצאת בים בכל הזדמנות, אוהבת לטייל ומכאן האהבה גם למכוניות שלוקחות אותי ממקום למקום, ובמיוחד לרכב שלי, שהוא העולם שלי, שלוקח אותי אל הים.
שיר בדיחי, עיצוב פנים.
ספרי לנו קצת על עצמך.
שמי ספיר כהן, בת 25 ממושב ניצני עוז. מאז שאני זוכרת את עצמי נהגתי לקשקש במחברת בזמן שהמורה מדברת או לצייר כדי לפרוק מצבורי רגש. מאז ועד היום אני יוצרת בכמה פלטפורמות – עיצוב אירועים, עיצוב חלל, רישום, צילום, שזירת פרחים ועוד. סימן ההיכר שלי כיוצרת היה תמיד הקלילות והמהירות. אני רושמת ביד חופשית, לרוב בקצב שמוכתב על ידי מוזיקה שמתנגנת ברקע.
איזה מקום יש לספר הסקיצות בחיי היום-יום שלך?
אני משתדלת לקחת איתי תמיד בתיק סקצ'בוק. קניתי כל מיני גדלים כדי שאוכל לשאת אותו בנוחות. אני אוהבת לרשום נושאים שאני מחוברת אליהם בחיי היום-יום, לרוב כלי רכב, מבנים ופריטים מהטבע, בעלי חיים (בעיקר ימיים) ופרחים.
הראי לנו סקיצה שאת אוהבת במיוחד וספרי לנו עליה קצת.
האמת? קשה לי לבחור. הסקיצות שלי תמיד מגיעות ממקומות אינטואיטיביים ומלאי רגש, מה שגורם לי להיות מחוברת לרישומים שלי. אם בכל זאת יידרש ממני לבחור, אני אבחר ברישומים של הרכב שלי. אני חושבת שכל מי שנוהג הרבה או אוהב לנהוג יוכל להתחבר לסקיצות האלה.
באיזו טכניקה את משתמשת?
רישום מהיר. משתמשת לרוב בעיפרון או בעט שחור ובטיפקס. האהבה הגדולה שלי היא פחם – אני אוהבת לבנות את העצמים ואת החללים בעזרת השחרה ומחיקה. ואם אני רוצה צבע, אני משתמשת בצבעי מים, באקריליק ובטושים.
באיזה ספר סקיצות את משתמשת?
כמו שציינתי, רכשתי כמה ספרי סקיצות בכל מיני גדלים – מהקטן ביותר בגודל 1010 ס"מ עד לגדול ביותר בגודל 4229.7 ס"מ. אני אוהבת להתנסות בכל משקלי הנייר – 90 גרם ועד 240 גרם. אני בוחרת את ספרי הסקיצות שלי ללא ספירלה, ככה הדפים נשארים במקומם ולא נתלשים, ותמיד עם כריכה קשה כדי שיהיה לי נוח לרשום בחוץ.
