היי עדי, ספרי על עצמך לקוראות וקוראי המגזין
היי, אני עדי הראל אילוק בת 28, נשואה ליהב, גרים בתל אביב. סטודנטית בשנה ד׳ במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בהתמחות איור, ומהקיץ האחרון גם עובדת ב-Wix בתוכנית סטודנטים של גילדת הUX.
כילדה הייתי מציירת המון לעצמי ולאחרים, ומהר מאוד הבנתי שזה כלי חזק שיש לי. גדלתי עם אחות מוכשרת שלמדה תקשורת חזותית בויצ"ו, ותוך כדי הלימודים שלה הבנתי כמה גם אני יכולה ליהנות מהתואר הזה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שעיצבתי משהו באילוסטרייטור בצבא, הוקסמתי מהרעיון שיצירה יכולה להיות פרקטית, ובעלת אימפקט חיוני.
איך הגעת לעבוד עם ספר סקיצות?
תמיד היה לי יומן, ובאיזשהו שלב עברתי לסקיצות וציורים שהייתי מציירת לעצמי. אני זוכרת שהייתי יושבת המון מול המראה ומנסה לצייר את עצמי, ליצור פורטרטים. אני משתמשת בספר סקיצות גם כחלק מהעבודה שלי על פרוייקטים בלימודים, אבל לרוב אוהבת לזרוק לתוכו רעיונות ומחשבות, או לתרגל קומפוזיציות.
מה נמצא בתוך ספר הסקיצות שלך?
זה מאוד מגוון ותלוי במשימה שאני נותנת לעצמי. לדוגמה: אני יכולה להחליט שאני ממלאת את הדף בקשקושים ואז מנסה למצוא להם פתרונות איוריים, או שאני רושמת את האלף בית ועובדת על ניסיונות טיפוגרפיים, או שאני מחלקת את הדף לפורמטים מלבניים ומחפשת רגעים מסביבי לאייר בתוכם. לפעמים אני מאיירת בספר מתוך התבוננות ואני מנסה להנציח את מה שקורה סביבי, ולפעמים אלה דימויים שעולים לראש ואז זה מתבטא בחיפוש צורני, כמו למשל בסקיצות של הכלבים, שהם יותר חופשיים. זה התחיל מתוך תרגיל שלי לצייר כלב, ואז עוד אחד שונה, ועוד אחד. ולבסוף בדף נוצרה מן סדרה של זני כלבים מומצאים.
במהלך המלחמה הרגשתי כמה אני צמאה לפרוק וליצור – הכל כל כך החזיק והקפיא אותי, המחברת הייתה עבורי כמו פסיכולוג שמשקף לי את המחשבות בצורה ויזואלית. כמו למשל הסקיצה הזאת: כל תחילת המלחמה הרגשתי שאנחנו מתחבאים: מתחבאים מטילים, מתחבאים מכטב״מים, בורחים מבשורה. היינו עצורים בבית עם אימה גדולה שמסתתרת בחוץ, והיה לי קל לדמיין אותה כמפלצת רעבה.
מה הסגנון והטכניקה האהובים עלייך?
אין לי סגנון מוגדר, אני חוקרת ובעיקר לא מתחייבת לשום דבר. אני רואה איך לאורך הזמן הטעם שלי משתנה. אני כן יכולה להגיד שאני מאוד מתחברת לעבודה עם צבע. אני גם אוהבת לאייר דימויים שיכולים להיות על גבול הגרוטסקי אבל נשענים על גיאומטריה או על הגזמה. ככה אני בודקת ומשחקת עם הפרופורציות הטבעיות של הגוף ואיך אני יכולה לעוות אותן.
בספרי סקיצות אני אוהבת להשתמש בכלים שאפשר להתנייד איתם בקלות, ושכל קו שנעשה בהם מחייב ואי אפשר למחוק אותו. אז אני נהיית רגישה יותר לאיך אני ניגשת לדף, מה אני בוחרת לצייר. תמיד יש איתי עט / עפרון צבעוני / טוש או עט מכחול. הכי כיף גם לערבב ביניהם. אני אוהבת שאין לי הרבה בחירה, יש לי כמה צבעים שאני מרכיבה מהם פלטה, ומתוך הצמצום אני מקבלת חופש יצירתי גדול יותר. בפרוייקטים שלי אני אוהבת להשתמש גם בגואש, שמאפשר לייצר טקסטורות מעליו, בדיו, ולאחרונה גם באקריליק.
מהם מקורות ההשראה שלך?
מקורות ההשראה שלי נעים בין ספרי אמנים, ספרי ילדים, והתבוננות על מה שקורה סביבי – בין אם זה ביחסים בין אנשים או הטבע. אני אוהבת גם להסתכל על רהיטים ואופנה.
אני נמשכת לאמנים שהצבע אצלם מרכזי כמו אבות התחום הוקני או מאטיס. אני מאוד אוהבת את הנניג ווגנברת׳ שהוא מאייר גרמני שמאופיין בצבעוניות חזקה ובגיאומטריה מרתקת. אני מתחברת גם לעבודות של הנריק דרשר, אמן עם סגנון כאוטי ואקספרסיבי ומריה קלמן שמשתמשת בהומור, בשילוב בין טקסט לדימוי ובצבעוניות עזה. בגזרה המקומית, אני מתחברת לענת ורצ׳בסקי שעובדת הרבה עם צבע ומגזרות נייר ומכניסה המון אור לעבודות שלה.
שתפי אותנו בסקיצה שאת אוהבת במיוחד.
מאז שנת השירות יש לי תחביב קבוע של ציור אנשים שנרדמו מולי ברכבת או באוטובוס. לפעמים זה נגמר ברגעים מביכים שהם מתעוררים ומגלים שבהיתי בהם כל הזמן הזה. את הסקיצה הזאת למשל, ציירתי לפני שנה ברכבת בדרך ממילאנו לבולוניה, כשביקרתי חבר מהכיתה בחילופי סטודנטים. ציירתי אדם מבוגר שנרדם. ואחרי זמן מה הוא התעורר וקלט שאני מציירת אותו, ולפי המבטים שלו – הוא לא כל כך התחבר לרעיון. השתמשתי בסקיצה הזאת בכלים שונים: יש כאן עט שחור ואדום, עפרונות בשלושה צבעים וטוש מכחול דיו. אני מתה על השילובים האלו – זה מוסיף עושר מרקמי לאיור.
זה תחביב ממש מעניין. הענקת פעם למישהו את הרישום שלו?
תמיד התלבטתי אם לתת את הרישום כי לא הייתי בטוחה אם אני רוצה להשאיר את זה אנונימי או לא, וגם חששתי מהתגובות. פעם אחת נתתי למישהי את האיור שלה רגע לפני שהיא ירדה מהרכבת, וזה היה קצת מביך. היא מיהרה לצאת, ולא ממש הבינה מה קרה באותו רגע. ואז אחרי חודשיים בערך עליתי לרכבת ונתקלתי בה שוב והיא אמרה לי: היי זאת את שציירת אותי! זה היה רגע מצחיק ומביך בו זמנית.
קישור לאינסטגרם של עדי – Adi Harel Iluk
