עכשיו קוראים
ספר סקיצות: פלג אשד

ספר סקיצות: פלג אשד

ספרי הסקיצות של פלג אשד, סטודנט שנה ב’ לתקשורת חזותית בשנקר, מכילים דמויות משונות וטיפוגרפיה שיוצאת ישר מהבטן, עם או בלי כוונה. פלג הפיח חיים בסקיצות שלו והקים מותג מגניב ובועט לחולצות בשם RIVRFALL, שבטוח עוד תשמעו עליו. 
אופק מליק, תקשורת חזותית

Awareness
Delicacy

ספר לנו קצת על עצמך.

אני פלג אשד, בן 26, גר בעיר התחתית בחיפה עם בת הזוג שלי, לילך. עברנו באוקטובר הקודם כי היא התחילה לימודי ארכיטקטורה ב”ויצו” וגם כי חיפשנו הרפתקה (שנינו במקור מהמרכז). אני סטודנט בשנה ב’ לתקשורת חזותית בשנקר, כרגע בשיא העומס של התואר אבל באיזשהו מקום זה גם נותן לי דרייב לנסות להשתלט על כמה בריפים בו-זמנית. במקביל אני גם עושה עבודות גרפיות וארט ללקוחות. יוצא לי בעיקר לעבוד עם מוזיקאים ואמנים, לאחרונה נכנסתי לפרויקט גדול שאני לא כל כך יכול להרחיב עליו אבל נקווה שזה יצא לפועל בקרוב ותשמעו עליו.

HDH
Sketches

מתי התחלת לראשונה לקשקש בספרי סקיצות?

וואו, יש בבית של ההורים שלי ציורים מימים עברו. זה נשמע הכי קלישאתי אבל אני באמת מקשקש מאז שאני זוכר את עצמי. האגדה שאמא שלי מספרת היא שהגננת בגן גילתה את היכולת הזו ומהרגע הזה אני זוכר את עצמי כל הזמן מצייר. יש לי זיכרון שבכיתה א’ או ב’ ציירתי מין יצורים הזויים כאלה לכמה ילדים מהכיתה שלי ומאז הפכתי לצייר של הכיתה. הייתי עושה המון קומיקס בעפרונות וממציא כל מיני דמויות עם סיפור שלם. כשאני חושב על זה עכשיו זה נשמע לי די מדהים, אולי מתישהו אחזיר את כל הדמויות האלה לחיים.

Sketches 2

הושפעתי הרבה מאנימה יפנית בהתחלה, פוקימון ויוגיהו. אחר כך הושפעתי מדברים יותר רציניים כמו אינויאשה ומהסרטים של הייאו מיאזקי. אני חושב שעד היום לטירוף שהיה שם יש איזושהי השפעה עליי. דרך אבא שלי נחשפתי  להמון מאיירים ישראלים שניסיתי לחקות כמו אנגלמאיר, דודו גבע ומישל קישקה- הם היו הגיבורים שלי ורציתי להיות כמוהם. כילד הייתי שולח קומיקסים ואיורים למגזין “עיניים” ובכל פעם שעבודה שלי הייתה מתפרסמת  הרגשתי כאילו לקחתי ליגת אלופות. בתור ילד חלמתי להיות שחקן קולנוע אבל אני חושב שתמיד ידעתי שאצייר לא משנה מה. היום אני יותר נוטה לעיצוב אבל יש לי המון ריספקט לאיור ואני מנסה לשלב בין שניהם.

Sex Toys

את הסקיצות שלך הפכת למותג אופנה. ספר לנו איך הכל התחיל ואיך הדברים התגלגלו.

זה ישמע מצחיק, אבל אני חושב שהפעם הראשונה שעיצבתי חולצה הייתה במשחק “פרו אבולושן סוקר” בפלייסטיישן בערך ב-2010. בניתי שם קבוצה משלי ועיצבתי לה את המדים. פתאום מצאתי את עצמי בבית-ספר מתחיל לקשקש במחברות מדים שאני ממציא לקבוצות כדורגל, ומשם נהיה לי חלום להקים מותג ספורט בסדר גודל של נייקי או אדידס ולתת חסות לקבוצות.

מהרגע הזה החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי. זה חלום ששמתי בצד ולא נגעתי בו, אבל הוא תמיד ריחף אצלי בראש. לאחר מכן עברתי כמה שנים לא פשוטות, הייתה לי בעיה רפואית, ענייני בית ספר וכל הבלאגן של גיל ההתבגרות ויצא שלא ציירתי באופן רציף במשך כמה שנים, עד לקראת סוף השירות הצבאי שלי. הייתי בר”מ 2 אחרי ניתוח שעברתי והייתי מושבת בבית בלי יותר מדי מה לעשות. הרמתי סקצ’בוק ישן ופשוט התחלתי לצייר וברגע אחד הכל חזר והחלום הישן צף. הציור הראשון שציירתי היה יד שמחזיקה כדור ומבחינתי היא הסמל להתחלה החדשה שלי. היום היד מודפסת על הקולקציה האחרונה שלי, בתוספת כיתוב ביפנית כהומאז’ לאנימה (בתרגום חופשי מה שכתוב עליו זה “תקווה” – גם לחולצה עצמה קראתי “HOPE”).

Hope
Hope, צילום: לידור בן רומנו

עם הזמן פיתחתי עוד כמה רעיונות. עשיתי המון ניסיונות שחלקם גם הפכו לפרינטים, חלק ניסיתי גם לצייר ידנית על חולצות בייסיק כדי להבין איך זה יראה בתוצאה הסופית. כשהייתי מספיק בטוח בעצמי פתחתי את המותג וקראתי לו  RIVRFALL. היום אני יכול להגיד שבקולקציה הראשונה הייתי די פזיז ולא חשבתי יותר מדי על העיצוב אבל למדתי מהניסיון ועכשיו בקולקציה הנוכחית אני סופר מרוצה מאיך שזה נראה.

Quarters over Halves
Quarters over Halves. צילום: לידור בן רומנו

אחד היתרונות הבולטים בספר סקיצות, זה שהוא יכול להיות איתך בכל מקום. ציפור לחשה לי שטיול אחד לאיביזה עורר בך המון השראה, ספר לנו עליו.

אז הציפור יודעת טוב. לפני הקולקציה האחרונה חיפשתי משהו לשאוב ממנו השראה. היו לי כמה סקיצות בארסנל אבל היה חסר משהו שיגבש אותם לשלם אחד שיעבוד ביחד. קצת לפני שהתחלתי את התואר, בסוף 2019, אני ועוד חבר טוב טסנו לאיביזה לשבוע סגירה של האי. זה השבוע שבו קורות כל המסיבות בצורה הכי הארדקור שאפשר לדמיין. שמעתי הרבה על איביזה ולפני שטסתי היה לי איזשהו ויז’ן בראש על המקום, אבל עד שלא נמצאים שם אי אפשר להבין.

זה אי מטורף שבנוי בצורה כזו שזה מרגיש כמו עולם אחר. את רואה שם אנשים בלי הגבלת גיל – מילדות בריטיות בנות 16 עד אנשים בגמלאות וכולם שם למטרה אחת שהיא פשוט להתפרק. זאת תופעה מדהימה. הייתי שם שבוע ולקח לי לפחות חודשיים להתאושש מהמקום ומהעוצמות שלו. תוך כדי שאני שם, שלא במודע, התחלתי לגבש לעצמי את הקולקציה ובאמצע המועדון כתבתי לעצמי כל מיני רעיונות בפתקים בטלפון כדי שאזכור.

אני זוכר בבירור איזה רגע שפשוט ראיתי את הפרינט של “LIVE IN IBIZA” בראש ומאז ידעתי שזה יהיה שם הקולקציה ובעצם שם סוג של פתרתי את זה. כשהגעתי לארץ התחלתי ליצור את הכל בין הגשה להגשה בשנקר. הייתי מאוד טייט על זה ולקח לי זמן עד שהייתי שלם עם הכל. רציתי להיות בטוח במיליון אחוז עם מה שאני עושה כי מהרגע שאתה מדפיס אי אפשר להכנס לאילוסטרייטור ולעשות קונטרול+Z.

Running
The Man

אילו טיפים תיתן למאיירים שרוצים להפוך את האיורים במגירה שלהם לחיים?

מה עם הכתבה הזו?

יש הרבה דרכים להחיות את הציורים, לאו דווקא בחולצות. אני בזמן האחרון מתחיל להתעסק גם בפרינטים דיגיטליים של ציורים שלי ואני מחלק לחברים – זה יכול להיות אחלה ניסיון להתחלה עבור כולם, לראות את התגובות ולתת לאנשים להגיד מה הם מרגישים מזה ואיך זה יכול לעבוד אם בכלל.

Live in Ibiza

צריך להיות ערוכים לזה שמותג באופן כללי דורש המון השקעה ומלא אנרגיה, אבל זה תלוי בכל אחד ולאיזו רמה הוא מכוון. תמיד אפשר להתחיל במשהו מצומצם, להריץ מכירה ולראות איך זה מתקדם.

באופן כללי צריך לדעת שאם הולכים על מותג צריך להיות מאוד רציניים ולהבין שזה דורש הרבה אנרגיה, מעבר ללעצב פרינט מגניב צריך גם לדעת איפה להדפיס, באיזו שיטה, איזה סוג חולצה קונים ולבדוק אותה הרבה לפני, לתפור לייבל (שזה הפתקים האלה בתוך החולצה) שממתגים בעצם את כל הרעיון שלכן.ם, כי בסופו של דבר מותג זה משהו שלם שבא להעביר מסר, זה קנבס לכל דבר, וכשלקוח קונה חולצה צריך לתת לו אותה כשאתם שלמים עם התוצאה הסופית. אתם רוצים לתת לו את התחושה שהוא שילם מכספו על מוצר בעל ערך, שיישאר איתו למשך זמן והוא ירצה ממנו עוד כשתלכו להדפיס עוד קולקציה – ואז לא רק הוא יבוא אלא גם חברים שלו ואמא שלו ודודה שלו יבואו וגם יקנו. תנו בראש!

אם היית צריך לבחור אמן אחד שילבש את חולצה שעיצבת, מי זה היה?

שאלה סופר קשה. אני יכול לחשוב על מיליארד איש שאני רוצה שיהיה עליהם RIVRFALL אבל אם אני צריך לבחור אחד אז זה לגמרי קניה ווסט. הוא השפיע עליי דרך המוזיקה שלו והוא מהראשונים שגרמו לי לשים לב לתרבות רחוב שאני סאקר שלה. אם הוא לובש משהו שיצרתי אני קודם כל מאבד הכרה ואחר כך אני מבסוט על ההישג.

Mamxcv 1
Mamxcv 2

לאתר של פלג אשד

תגובות

כיתבו תגובה

Your email address will not be published.