ספרי לנו על עצמך
אני רוני, בת 25, סטודנטית בשנה ד' לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (כן, זה הפרט הראשון, כי זה מה שתופס את רוב החיים שלי כרגע…).
איזה מקום יש לספר הסקיצות בחייך?
זאת הדרך שלי לדבר עם עצמי בלי מילים.
בילדות יש לרוב האנשים יומן אישי שמלווה אותם, בו הם רושמים את הסודות הכי כמוסים שלהם או סתם מחשבות על החיים. אצלי היומן הזה תמיד היה מחברת ציורים.
מוזר שהשם שלו הוא "ספר סקיצות", כי זה ממש יומן בשבילי שבו הפחדים, האושר, העצב וגם סתם הגיגי צחוק מתערבבים ומקבלים צורה וצבע.
את ממליצה על שימוש בספר סקיצות?
לא לכולם. אני אמליץ על ספר סקיצות לכל אדם שרואה את המחשבות שלו יותר מאשר קורא אותן. זו דרך נפלאה לבטא רגשות ולהתחבר אל עצמך.
שתפי אותנו בסקיצה אהובה עלייך במיוחד
הציפור – זו סקיצה שהפכה לציור, אבל לגמרי צויירה על דף במחברת עם עפרון. היא לא תוכננה ולא נועדה לכלום. הייתי בעבודה (עבדתי כמוקדנית), עבר עליי יום נוראי, רבתי עם כולם והרגשתי שאין לי עם מי לדבר, אז פשוט הוצאתי את הקלמר, והידיים שלי דיברו מעצמן, ומה שהכי מצחיק זה שככל שעובר הזמן אני מבינה כמה לא הבנתי מה ציירתי.
מה הסגנון והטכניקה האהובים עלייך?
וואו זו שאלה קשה, אני די אוהבת כל מה שידני, אבל אני חושבת שהאהובים עליי ממש זה עפרון, צבע ודיו. אמנם אני לא עוסקת בזה הרבה, אבל אני אוהבת את עולם הדפוס.
מהם מקורות ההשראה שלך?
אני חושבת שהשראה יכולה להיות בכל מקום. כמובן שחשוב להסתכל על טרנדים ולמלא את הסביבה שלך בהשראה. החיפוש באינסטגרם שלי מפוצץ רק בדברים שקשורים לעיצוב ולאיור, וככה אני נחשפת לזה המון שעות ביום. אבל מה שבאמת פותח את המחשבה זה פשוט להתבונן. לא חייבים לפתוח ספר מפוצץ או לגלול שעות בפינטרסט. הכל יכול להיות השראה, תלוי באיזה זווית מסתכלים, ולמשך כמה זמן.
Instagram: ronihamias
