סצנות מחיי היומיום במדינות אפריקה מתעוררות לחיים ביצירות המיוחדות של רוני, דרך הטכניקה והסגנון שהיא סיגלה לעצמה. ספר הסקיצות שלה מלא וגדוש, מוזמנים להתרשם מהעבודות המיוחדות.
ספרי לנו על עצמך.
שמי רוני, ציירת וצלמת מתל אביב. הסגנון האמנותי שלי שואב השראה מהסגנון הנאיבי אפריקאי המקסים, ואני אוהבת להשתמש בחומרים יומיומיים שאני מלקטת ברחוב, כמו: עצים, עיתונים, ספרים, אריזות, קרטונים ועוד. לזה אני מוסיפה טכניקות כמו ציור בצבעי אקריליק וגזרי נייר. אני מכניסה ליצירות שלי את רוכלות הרחוב באנגולה כי חשוב לי לדבר על מה שהנשים הללו עוברות בחיי היומיום שלהן, על הסבל, הניצול הפיזי וחוסר השוויון המגדרי שהן חוות.
איך הגעת לעשות אמנות?
תמיד אהבתי אמנות. בתחילת שנות העשרים שלי ניסיתי להתקבל ללימודי תקשורת חזותית בשנקר ולא התקבלתי.
החיים הובילו אותי במסלול אחר, שכלל לימודי תואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה, תואר שני בפיתוח מדינות עולם שלישי ועבודה מעבר לים בגאנה ואנגולה (מדינות במערב אפריקה). לילה אחד לפני שלוש שנים חלמתי שאני מתחילה לצייר. בבוקר למחרת הלכתי לחנות יצירה, קניתי צבעי יסוד וכמה דפים והתחלתי לצייר. חודשים שלמים ישבתי בבית וציירתי בלי סוף, בעיקר דמויות וזכרונות ממסעותיי במדינות בהן חייתי וטיילתי.
מה הסגנון והטכניקה האהובים עלייך?
אני משתמשת בטכניקה משולבת, יש אצלי הרבה שימוש בלוחות עץ של רהיטים מפורקים בתור הקנבס שלי, בנוסף לגזרי עיתון וצבעי אקריליק.
מהיכן את שואבת השראה?
בהתחלה רוב ההשראה שלי הגיעה מהאנשים שפגשתי ומהמקומות שחייתי בהם בעשור האחרון. בחודשים האחרונים אני חושבת שמקור ההשראה מגיע יותר ויותר מהסתכלות פנימית. אני שואבת המון השראה משירים, בעיקר בשפה הפורטוגזית, והרבה פעמים מילות השירים הן חלק אינטגרלי מהיצירה שלי.
יש לך טיפ שתרצי לשתף עם הקוראים/ות שלנו?
אני לא באה מתוך עולם האמנות או העיצוב ולכן לא בטוחה שאני האדם לתת עצות בתחום. אבל בכל זאת טיפ קטן, שמתי לב למגמה של בתי קפה ומסעדות כפלטפורמה להצגת יצירות. אפשר להציג יצירות על קירות המקום ומתחת ליצירה מופיעות דרכי ההתקשרות עם האמן/ית. יצא לי למכור מספר יצירות בדרך הזו, ממליצה בחום.
