ספרי לנו על עצמך.
אני שירה, בת 27, סטודנטית שנה ד׳ לארכיטקטורה בבצלאל.
חזרתי לא מזמן מחילופי סטודנטים בפורטוגל ועכשיו אני גרה בתל אביב ולומדת בירושלים.
באיזו טכניקה את עובדת?
אני כמעט תמיד רושמת בעיפרון, לפעמים בעפרונות צבעוניים. אני מעדיפה לרשום מהתבוננות ופחות מהראש. יש משהו מספק בלתפוס את המהות של משהו מהמציאות באמצעות קו. לאחרונה אני מנסה להתרגל לרשום גם באייפד, אבל עדיין לא מצאתי את הדרך בה נוח לי לעבוד איתו.
כסטודנטית לאדריכלות, מה המקום של ספר הסקיצות בלימודים שלך?
אבא שלי, שהיה מעצב תעשייתי, תמיד אמר לי לקחת איתי ספר סקיצות לכל מקום כדי שאוכל לרשום דברים מעניינים שאני רואה, או לחשוב באמצעות העפרון כשעולים לי רעיונות.
כשהגעתי לבצלאל הבנתי את הצורך הזה טוב יותר וספר הסקיצות נהיה כלי שהוא יותר ממחברת רישום בשביל הכיף.
אני חושבת באמצעות הרישום כדי לעבד ולשכלל רעיונות או עושה סקיצות מהירות כדי להסביר את עצמי. לרוב אני פשוט מכניסה סקיצות פה ושם בתוך מחברות שאני כותבת בהן הערות.
איזו סקיצה שלך את אוהבת במיוחד?
בשנה א׳ בשיעורי רישום המרצה אסף בן צבי היה נותן לנו תרגילי רישום ביד החלשה כדי שנשתחרר מהשליטה ומהשיפוטיות כלפי עצמנו. באחד התרגילים רשמתי את יד ימין ביד שמאל ואת שמאל בימין ואני אוהבת לראות אותן אחת מול השנייה.
