ספר לנו על עצמך.
קוראים לי EREZOO. גדלתי בכרמיאל, הסתובבתי ברחבי הארץ ונחתתי בחיפה לפני 8 שנים ללימודי תקשורת חזותית בויצו. אני מעצב-מאייר, אמן קירות וחובב ספריי ועטי מיקרון. מעבר לשעות היצירה והעיצוב אני יוזם פרויקטים אמנותיים-חברתיים. בעבר התמקדתי בעיקר בליינים של מסיבות, פסטיבלי אמנות רחוב והפקות משתנות בתחום. כיום אני מרכז את הפעילות בחיפה תחת מקום אחד – "סירה | מרחב יצירתי ליוצרים". המקום כולל סטודיו משותף, סדנת הדפס, סדנאות עיצוב ואיור, קורס מיתוג עצמי, חנות עיצוב וארט ועכשיו גם גלריה קטנה וחדשה.
איזה מקום יש לספר הסקיצות שלך בחייך?
בעבר ספר הסקיצות היה כל חיי. לא הייתי הולך לשומקום בלעדיו. בשיעורים הייתי מקשיב רק אם היה לי סקצ׳בוק לשרבט בו את מחשבותיי. אני מצייר כל יום, מאז שאני זוכר את עצמי. בשנים האחרונות ניסיתי דווקא להתרחק קצת מהסקצ׳בוק כדי להרגיש שאני לא תלוי בו, אלא שזו בחירה. גם בשל הצורך הטכני של הסריקות (חברי הטוב, הסורק), התחלתי לצייר יותר ויותר על דפים בודדים. אני מאגד את רוב הסקיצות אצלי. עדיין תמיד יש לי סקצ׳בוק לידי, מונח על השולחן. אני פשוט לא מצייר בו כל היום, אלא יותר יוצא איתו למסעות.
אתה ממליץ על שימוש בספר סקיצות?
בעיניי זה חובה. לקשקש את המחשבות שלנו, להיות בשיח עם עצמנו וגם לאמן את היד ולשחרר אותה ואת המוח באופן מתמיד. אנחנו מעניינים, כולנו. צריך לתת לזה לנצנץ. ושם יש את חומר הגלם והוא הכי יפה ונקי.
אילו טיפים תיתן למאיירים שרוצים להפוך את האיורים במגירה למקצוע לחיים?
אני מעביר סדנת פוסטרים כבר שנה וחצי אצלנו בסירה. התרגיל מתחיל בהגדרה על הנייר ובחיפוש דימוי ויחסים של העיצוב על הדף, בלי שום דבר מול העיניים. מדהים לראות כמה זה נראה מאתגר וכמה יוצאים שם הדברים הכי טובים שיש. באמת מלאי קסם.
ברגע שהצלחנו לתת לזה לצאת אז אפשר לקחת את זה גם למקום מקצועי. אני חושב שזה הטיפ המרכזי. תחליטו שזה מקצועי. תחליטו באיזה צורה אתם רוצים להפוך את זה למקצועי ובאילו עולמות. הצמצום עוזר להתמקד ולהבין לאן זה יכול להתגלגל.
איך הגעת לצייר על קירות?
תמיד ציירתי בסקצ׳בוקים ועל ניירות קטנים עם עפרונות, בעיקר ציורים עם המון פרטים בעט. אהבתי את הגרפיות ואת ההחלטיות שיש בזה. אני ממש חורט בקו שלי.
באיזשהו שלב הייתי קצת חסר סבלנות, חיפשתי משהו מאתגר אחר וגודל הקיר, המרחב הציבורי וההתמסרות שיש בציור ברחוב הדליקו אותי.
ב-2013 החלטתי לקנות ציוד ולרסס ברחבי כרמיאל, עיר הולדתי. באותה תקופה זיו, אח שלי שהוא אמן בעצמו, גם נדלק על הרעיון והחליט לשחק עם הפחיות, לגמרי במקרה. עד היום יש מחוץ לבית של אמא שלי ציור מכוער.
חצי שנה מאוחר יותר טיילתי במזרח עם חברים שלי מתוך קולקטיב אמנים שהקמנו אחרי הצבא, ׳ערסל׳. בהודו אפשר לעשות כל מה מדמיינים. החלטנו לצייר איפה שאפשר. מלא הזדמנויות נפתחו. ציירנו על בתי קפה, דוכן שייקים, ואן וכל מה שאת יכולה לדמיין.
באמצע הטיול פגשתי את swan ,אמן רחוב מישראל, וקלטתי אותו מצייר על הגשר עם ספריי. התחברנו ישר. ברגע שחזרנו לישראל הוא החליט להצטרף ללימודים בויצו ומאז יצאנו לצייר כמעט כל שבוע במהלך הלימודים. הוא הכניס אותי עוד יותר עמוק לעניינים.
יש לך סקיצה אהובה במיוחד?
יש כמה סקיצות שיצרתי והרגשתי בסופן שעליתי כאן על משהו. כמו ׳השחיין׳ שהתחלתי לצייר כשטיילתי בפראג. זו דמות שפיתחתי שם תחת איזה סיפור שאני מריץ אצלי בראש והצלחתי למצוא את הדימוי הנכון. לאחרונה הסקיצה התגלגלה לחולצה, מדבקות, פוסטר, ציור קיר, קומיקס קטן ואפילו לבובה מתנפחת ענקית שתוצג בקרוב בתל אביב. הזוי.
אם היית יכול לבחור טכניקה אחת להשתמש בה למשך כל החיים, במה היית בוחר?
מפחידה המחשבה הזאת, אבל היא גם קצת מגניבה אותי. איך להבין מה אפשר להוציא מהמגבלה הזאת. אין ספק שעט שחור ופשוט נלחם כאן על המקום הראשון עם הספריי לחץ נמוך וקאפ ירוק גרמני נפלא.
מהיכן מגיעים אלייך מקורות ההשראה שלך?
שלל מקומות. מההווה. מרגעים בהם אני מצליח להשתעמם או פשוט לחוות.
סיפורים מעניינים, פגיעות, הומור.
אני מאוד מתחבר למוזיקה, לקולנוע טוב עם דמויות עגולות ולטבע.
וכמובן מערכות יחסים, כי אנשים זו חיה באמת משונה ומורכבת. וגם יחסים באופן כללי. כמו גדול ליד קטן, כי רק כך הוא נהיה גדול. מפגשים כאלה בעולם מעוררים אותי.
erezoo.com – אתר
erezoo_art – אינסטה
פייסבוק – erezoo
האתר של סירה: כאן תמצאו את האירועים, חנות, תערוכות ועוד- /https://www.sira-space.design