"בעידן בו ניתן לעשות כל דבר, השאלה החשובה היא: למה?"
ג'אבל נאקאש ויובל גולדשטיין, עיצוב פנים
יואב בן דב, פסל, אוצר ומרצה במחלקה לעיצוב פנים ב-HIT.
השנה התמודדנו לראשונה עם קורס שניתן להגדיר אותו ׳פתוח׳. בקורס הפיסול של יואב בן דב כל סטודנט.ית לקח.ה את הפרויקט לכיוון שלו.ה, בליוויו ובהנחייתו הצמודה של המרצה. לכבוד סיום הסמסטר והגשת התוצרים, ישבנו לשוחח שיחה מרתקת על תהליכי עבודה ודמיון.
יואב בן דב נולד וגדל בכפר האמנים עין הוד, מה שהניח את הבסיס למגוון הרחב של דרכי הביטוי בחומר הניכר ביצירתו. בן דב חוקר את האופן בו אנו תופשים את המציאות ואת המפגש שבין ההכרה לחומר. הוא בעל זיקה עמוקה לשפה העברית, המרבה להעסיקו בעבודותיו. בשנים האחרונות, בן דב מציב במקומות שונים בעולם (בעיקר באירופה ובארצות הברית) פסלי חוצות מאריחים המופעלים באנרגיה סולארית.
בקורס הפיסול שבן דב מלמד במכון, הוא מלמד את הסטודנטים.ות איך לפתח אובייקט אישי, לשימוש עצמי, מאפס. זו הייתה ההגשה הסופית עליה עמלנו לאורך הסמסטר: כל סטודנט.ית בחר.ה דבר-מה אותו ביקש.ה לייצר, ולאחר מכן הוגדר תהליך הפיתוח והחומרים שייעשה בהם שימוש. משיעור לשיעור התקדמנו בתכנון, על ידי שרטוטים ויצירת הדמיה, בליוויו של בן דב שכיוון, דייק וייעץ. במהלך הקורס נערכה הגשת אמצע שכללה מודל עבודה מוקטן לאובייקט הסופי. משם המשכנו לעבוד בסדנה עד ליצירת האובייקט בקנה המידה המלא. בהגשה הסופית היה מרגש לראות את מגוון הפרויקטים: כל אחד מיוחד במינו, וקשור באופן עמוק ליוצר.ת שלו.
שלום יואב! ספר לנו על קורס הפיסול שאתה מלמד במכון.
"מטרת הקורס היא לתת את האפשרות להוציא מהכוח אל הפועל. הרעיון היסודי הוא להפגיש את המציאות עם הדמיון שלנו. התהליך עצמו הוא מאוד חשוב, ברגע שיש את הדבר הדמיוני הזה שאנחנו רוצים ליצור ולהגיע איתו למצב שהוא פיזי-אנחנו עוברים תהליך מחוייב במציאות. ללא התהליך הזה, אנחנו יכולים להמשיך לדמיין לנצח בלי גבולות ולהישאר באוויר. כאשר אנחנו לומדים להפגיש דמיון ומציאות אנחנו לומדים שהמציאות מורכבת מחלקים הרבה יותר פרטניים ויש המון שלבים בדרך, מחשבות, ניסיונות והמון דרכים לפתור כל בעיה שעולה".
איך אתה מסכם את הסמסטר שחלף?
"אני חושב שהתהליך היה מאוד מוצלח, התוצרים היו מעניינים ורוב הכיתה עברה תהליך אישי-שזה יסוד הדבר. זו הפעם הראשונה מזה תקופה שאנחנו מנסים מבנה חדש לקורס, ואני חושב שהשינוי הזה היה מוצלח, אני מקווה שגם לסטודנטים.ות".
הקורס שלך יחסית פתוח ונותן הרבה חופש לכל סטודנט.ית. כיצד לדעתך זה תורם לסטודנטים.ות כמעצבים.ות מתחילים.ות?
"זה מפגיש את הסטודנטיות.ים עם הרצונות והכוונות העיצוביות שלהם.ן, הם.ן הופכים להיות הלקוחות של עצמן.ם. אני חושב שכאשר אני מצליח לחבר את הסטודנטים.ות עם החלומות הבסיסיים שלהם.ן ולהפוך את החלום למציאות – כך נוצרת למידה עצמית. אז אמנם צורת השיפוט שלי משתנה כי לא כולם.ן יצרו את אותו המוצר, אבל אני מאמין שרוב הסטודנטים.ות עברו תהליך בריא ושלם".
ביקשנו מיואב לבחור מספר פרויקטים מוצלחים במיוחד מהסמסטר האחרון, ושוחחנו עם הסטודנטים.ות על התהליך האישי שעברו בקורס.
ניקה פוגולייב – נרקיסיזם
ספרי על תהליך העבודה שלך.
הפרויקט שלי התחיל מיצירת שולחן בצורת שעון חול, במבניות טופוגרפית תוך חשיבה על החומר שאעבוד איתו. ביחד עם יואב, הגענו למסקנה שאפשר ליצור את הצורה הכפולה על ידי שימוש במראה. משם המשכנו עם יצירת מבנה טופוגרפי אבסטרקטי המונח על מראה. בחלקו העליון של המבנה מוצמדת מראה כך שבמבט על לא ניתן לראות את המבנה, אלא רק במבט מהצד.
הכנתי משטחים של mdf בחיתוך לייזר שיוצרים פנים של אדם. את המשטח הקטן ביותר, שהוא קצה האף, חיברתי למראה וגם למשטח הגדול חיברתי מראה. כך למעשה במבט חזיתי הצופה פוגש את עצמו, וככל שמתקרבים למראה בזווית מסוימת פוגשים את הפנים.
כשהצגתי את הפרויקט בהגשת סוף הסמסטר, אין מי שלא עצר להסתכל על עצמו. חשוב לי לומר שיש בנו הרבה מעבר למראה החיצוני שלנו, יש בנו המון רבדים שמרכיבים את מי שאנחנו שלא בהכרח קשורים לחיצוניות שלנו.
מה לקחת מהקורס הלאה, בתור מעצבת מתחילה?
להיות סטודנטית של יואב הייתה חוויה מעצימה וכזו שפותחת צוהר לעולם יצירתי וחשיבה מחוץ לקופסה. יואב לא וויתר לי עד הרגע האחרון, עד שהחשיבה היצירתית שבי התפרצה. הקורס גרם לי להבין שאני פתוחה לעולם בלי גבולות וכי התהליך עצמו הוא חלק עצום בתוצר הסופי.
הגר בנימיני – רוג'ום
במה עוסק הפרויקט שלך? מה הייתה ההשראה שלך?
הפרויקט שלי עוסק בנושא השוני בין בני אדם. רציתי להנגיש ולהקליל את הנושא באמצעות הפיכת הפסל לסוג של משחק. ההשראה שלי למשחק הגיעה מהודו: בטיול אחרי הצבא נסעתי לאגם פנגונג בצפון המדינה, שנמצא בגובה של 4200 מטר מעל פני הים. מטיילים רבים מגיעים אליו בדרכים שונות ובהגיעם לשם הם מקימים רוג'ום- מגדל של חלוקי נחל שונים שנראה כאילו לעולם לא יוכל לעמוד יציב. עם הרבה סבלנות ועדינות מתברר שאפשר להקים מגדלים קטנים כאלו, שנשארים לעמוד גם ברוח ובגשם בזכות נקודות יציבה מעטות וקטנות על פני האבנים. ההשראה לפרויקט הגיעה משם: בכל פעם בונים את המגדל בסדר אחר ובכל פעם שמשחקים במשחק יוצא משהו אחר לגמרי. את חלוקי הנחל הכנתי מעץ שגילפתי ושייפתי ידנית לצורות שונות, עד שהתקבל מרקם חלק.
מה לקחת מהקורס הלאה, בתור מעצבת מתחילה?
הקורס עם יואב זו חוויה שאקח איתי להמשך התואר. הוא נתן לנו חופש יצירתי וביצועי, היה שם להתייעצויות, זריקת רעיונות וגם התפלספויות, ויצר מרחב נעים שכיף ליצור בו. למדתי שמכל דבר אפשר לשאוב השראה ושיצירה לא חייבת תמיד לעסוק בנושאים ברומו של עולם. מעבר לזה, כמו שיואב אמר לי בתחילת הקורס, כשאני יוצרת משהו אני לוקחת חומר מהעולם – אז כדאי שתהיה סיבה טובה לשימוש שלי בחומר. בעיצובים העתידיים שלי אשתדל שלא לייצר פסולת מיותרת, ולהשתמש בחומר בחכמה ובצורה ידידותית לסביבה.
ליאת לוי טולקין – אהיל הקיפוד
במה עוסק הפרויקט שלך?
בחרתי ליצור גוף תאורה. היה לי חשוב להתנסות בתאורה כי זה נושא שעוד לא חקרתי וזה סיקרן אותי. בנוסף רציתי להשתמש בחומרים שניתן למצוא בבית, ולעשות שימוש חוזר בחפצים שבמצב רגיל נזרקים או סתם נערמים בחלק האחורי של הארון.
יצרתי את גוף התאורה ממעמד של עפרונות שלא היה בשימוש, וסביבו קשרתי אזיקונים כך שהקיפו את המעמד כולו. את חלקו הסגור של המעמד חוררתי עם מקדחה ובתוכו הצבתי את גוף התאורה עצמו שמורכב ממנורה, בית מנורה וחבל ארוך. האהיל שיצרתי נתלה מהתקרה ומגיע לגובה העיניים כך שניתן להסתכל עליו מכל הכיוונים.
מה הייתה ההשראה שלך?
ההשראה לפרויקט הגיעה מעולם הרדי-מייד. סיקרן אותי איך אפשר ליצור משהו בעל משמעות ונראות אחרת לחלוטין ממה שמרכיב אותו. בנוסף רציתי להתעסק עם חומר שנותן הצללות מעניינות לתאורה, וכך הגעתי לרעיון של אזיקונים.
מה לקחת מהקורס הלאה, בתור מעצבת מתחילה?
מתחילת הקורס יואב נתן לנו בחירה חופשית ואפשרות ללכת לכיוון שמעניין אותנו ומסקרן אותנו, דבר שעזר לי להגיע למוצר מעניין ומשונה – משהו שכנראה לא הייתי עושה אם הקורס היה מועבר בצורה אחרת. הקורס עורר בי חשק להמשיך לעבוד על דברים שמסקרנים אותי ותמיד לקחת את זה לקצה.
כסיף כהן – שולחן גוגלס
ספרי לנו על הפרויקט שלך.
בתחילת התהליך ציירתי צורות אבסטרקטיות ביד חופשית, בחיפוש אחר צורה מתאימה לגוף שולחני. בחרתי להתמקד בצורה של משקפת סקי. השולחן עצמו הוא באורך של 120 ס"מ ובגובה של 45 ס"מ, עובי השולחן והרגליים הוא 5 ס"מ, עבה ביחס לשולחן.
תהליך העבודה היה מסובך. היה מאתגר להבין איך ליצור ולבנות את התוצר הסופי. בהנחייתו של יואב הצלחתי ועמדתי במשימה שהצבתי לעצמי. את השולחן ייצרתי משכבות של MDF בעובי 1 סנטימטר. פנים השולחן חלול והרגליים שלו בעלות שיניים שמתברגות פנימה.
מה לקחת מהקורס הלאה, בתור מעצבת מתחילה?
הקורס היה מאוד חוויתי ומהנה עבורי. יואב עזר לי לבסס את הרעיון ואת ההבנה המקצועית, ועודד חופש מחשבה ויצירתיות. בתור מעצבת מתחילה קיבלתי את ההבנה הארגונומית של רהיטים, של החוזק והמבניות שלהם.
