מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כאשר אתם קוראים את השם סרגיי אייזנשטיין?
הכינוי "אבי המונטאז'"? ואולי סצנת המדרגות האייקונית מ-"האונייה פוטיומקין"?
בין אם היכרותכם עם הבמאי המוערך גובלת בהתקלות מקרית בגוגל דודל שציין 120 שנים ליום הולדתו, ובין אם אתם חובבי קולנוע המכירים היטב את סרטיו, סביר להניח שיש פן ביצירתו שטרם הזדמן לכם להכיר: אייזנשטיין האמן הגרפי.
ספיר בן צבי, תקשורת חזותית
[/column] [column]מה הדבר הראשון שהשם סרגיי אייזנשטיין מעלה על דעתכם? "אבי המונטאז'"? ואולי סצנת המדרגות האייקונית מ-"האונייה פוטיומקין"? בין אם היכרותכם עם הבמאי המוערך גובלת בהתקלות מקרית בגוגל דודל שציין 120 שנים ליום הולדתו, ובין אם אתם חובבי קולנוע המכירים היטב את סרטיו, סביר להניח שיש פן ביצירתו שטרם הזדמן לכם להכיר: אייזנשטיין האמן הגרפי.
[caption id="attachment_10760" align="aligncenter" width="750"]
כריכת הספר.[/caption]
סרגיי מיכאילוביץ' אייזנשטיין, שנולד בשנת 1898 בריגה, נחשב לאחד מחלוצי הקולנוע ואמנות העריכה וכן למפתח טכניקת המונטאז' (חיבור שוטים קולנועיים זה לזה על מנת לייצר משמעות חדשה). סרטיו שיקפו מוטיבים סובייטים, ייצגו את "האיש הקטן" ואת מצוקתו בשל יחס אלים מצד בעלי הסמכות וההון, וכן את הטלטלות שהתרחשו במדינות הסובייטיות החל ממהפכת אוקטובר 1917.
[caption id="attachment_10762" align="aligncenter" width="750"]
סקיצה לדמותו האקספרסיבית של הצאר איוואן הרביעי מהסרט "איוון האיום" (Ivan the Terrible (1944[/caption]
[caption id="attachment_10763" align="aligncenter" width="750"]
סקיצות נוספות לתלבושות של דמותו של איוואן האיום. (1944, 1942)[/caption]
הספר "Eisenstein on Paper" מאגד 320 עמודים הגדושים ברישומי עיפרון, דיו וצבע מתקופות שונות בחייו, שחלק נכבד מהם לא פורסם עד כה. הוא נפתח ביצירות מימי נעוריו של אייזנשטיין. כבר ברישומיו מתקופה זו ניתן להבחין בכישרון רב בתחום התפיסתי-חזותי ובסממנים שישובו ויהדהדו גם ביצירותיו הקולנועיות בהמשך. אחד מאותם מאפיינים הוא ייצוג ההמון בסרטיו ותשומת הלב המיוחדת שהקדיש לפרטים בסצנות מסוג זה. אייזנשטיין הבין שכמות האנשים המופיעים על המסך או הנייר אינה משנה, מה שיוצר אפקט הוא הרב-גוניות והשוני בין האנשים בקהל הרחב.
[caption id="attachment_10757" align="aligncenter" width="750"]
(The House" (1914"הקפדה על הפרטים הקטנים בסצנות מורכבות.[/caption]
הדמויות ששרטט במחברותיו מציגות קשת רחבה של מאפייני גוף והבעה הנבדלים זה מזה, עיקרון שנשמר גם כשדמויות רבות ממלאות בצפיפות את הסצנה המאוירת. שימוש דומה בעיקרון זה ניתן לזהות בסרט "האונייה פוטיומקין" (1925); בפניהם ותגובותיהם השונות של המתקהלים על המזח, סביב החייל המנוח, לאחר שנרצח בידי הקצינים על הספינה. הרב-גוניות הופכת אותם לישויות אמינות ומעוררות הזדהות או לחלופין מעוררת תגובות שליליות כלפיהן.
[caption id="attachment_10756" align="aligncenter" width="750"]
(and they call this fellow the king of the universe?" (1913" טיפוסים שונים בחברה משולים לחיות שונות [/caption]
לעומת זאת, חזרתיות ושעתוק בחזותן של דמויות אחרות, לרוב משקפת סכנה או הסתכלות משעשעת על הנפשות המיוצגות. כך למשל, באיור ההומוריסטי
(Stock Exchange" (1914" בו כלל סוחרי המניות נראים כשעתוק זה של זה, כולם בעלי זקן ומגבעת דומים. דוגמה קולנועית לאפיון השעתוק עשויה להיות אבירי המסדר הטבטוני ב-"אלכסנדר נבסקי" (1938) שפניהם נסתרות תחת קסדות ומסכות זהות, והם יוצרים חזות קרה ומסוכנת.
בכיוון השעון: "Stock Exchange" סוחרים זהים בלבוש ובמראה,"Rich Bride”
"The boyars in modern Russia" ייצוג של אנשי אצולה וטיפוסים שונים בחברה הסובייטית של אותם ימים (1914)[/caption]
אייזנשטיין למד אדריכלות והנדסה, ולאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית עזב את לימודיו והתנדב לצבא האדום. בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת החל להתמחות כמעצב לתיאטרון בסדנה של הבמאי וסבולוד מיירהולד (Vsevolod Meyerhold).פרויקט הסיום שלו היה עיצוב במה ותלבושות למחזה "Heartbreak House" של ברנרד שו (Bernard Shaw).
[caption id="attachment_10767" align="aligncenter" width="750"]
פרוייקט תכנון סט למחזה "Heartbreak House" מאת ברנרד שו (1922). מכלול נועז של פלטפורמות נעות ומשתנות.[/caption]
הסקיצות יוצאות הדופן שהגיש היו מעין קולאז' של חלקי סט, מחוברים בדבק ובתיל, ובובות דו-מימדיות שהצביעו על מיקום השחקנים במערך. הסט תוכנן כך שיהיה ניתן לשנותו לפי הצורך, פלטפורמות יעלו וירדו וישנו את המבנה של המודל. לסקיצות צירף טקסטים המפרטים את תנועת הסט ואת תנועת השחקנים במהלך ההופעה, המורכבת עד כדי סכנה.
[caption id="attachment_10766" align="aligncenter" width="750"]
עיצוב תלבושות למחזה "Heartbreak House" משמאל: Hesione Hushabye מימין: Alfred Mangan[/caption]
בתקופה בה עיצב וביים, ניכרת התפתחות יצירתית ברישומיו של אייזנשטיין. הדמויות והתלבושות בסקיצות שיצר מלאות אופי ודמיון. בנוסף, הוא החל להתעסק במרחב, תנועה ופרספקטיבה, מימדים בהם יתעסק גם בהמשך מאחורי העדשה.
עיצוב דמויות למחזה (1921) "Down of the Proletkult" מאת V.Ignotov[/caption]
עבודתו הובילה את אייזנשטיין לביים את סרטו הקצר הראשון “Gulmov's Diary” בשנת 1923. שם החלה דרכו בעולם הקולנוע. בשלב זה הפסיק אייזנשטיין ליצור עבודות גרפיות למשך כמעט שמונה שנים. התמקדותו היצירתית עברה טרנספורמציה והעדשה והאור החליפו את מקומו של הקו המשורטט.
[caption id="attachment_10758" align="aligncenter" width="750"]
דמויות מלאות אופי. למעלה: עיצוב דמויות למחזה "Le Million de Pierrots" (1917) למטה: מסכות בסגנון קומדיה דל ארטה (Commedia Dell'arte) למחזה "La Putta Onorata" (1917)[/caption]
[caption id="attachment_10764" align="aligncenter" width="750"]
עיצוב דמויות למחזה "The Mexican" משמאל: Maikail מימין: (The Souteneur (Pimp) (1921. הדמויות הססגוניות צבועות במשחה ששימשה לאיפור בתיאטרון.[/caption]
ב-1931 בילה במקסיקו בעבודה על סרט שלא זכה לסיים עקב חזרתו לרוסיה.
ציורי הקיר, הפולקלור המקסיקני והתרבות העשירה במקום הותירו עליו השפעה עמוקה והוא החל לעסוק בציוריו בנושאים הקשורים במינית ורוחניות. הדמויות אותן אייר בתקופה זו התאפיינו בקו מופשט, התנסויות במניפולציות ועיוותים של הגוף, אלימות ומיניות.
מיניות ואלימות ברישומים מתקופתו של אייזנשטיין במקסיקו. רישומים מסדרת Murder of King Duncan (1931)[/caption]
הספר עמוס ברישומים ובטקסטים המספרים את סיפור חייו, אותם מיטיב נחום קליימן לפרט ולנתח. בשנת 1948 בהיותו בן 50 בלבד, הלך אייזנשטיין לעולמו בעקבות התקף לב. על אף שהשלים פחות מעשרה סרטים מלאים בחייו הקצרים, השפעתו על עולם הקולנוע ממשיכה לעורר הדים גם כיום. הוצאתו לאור של ספר זה בוודאי תגדיל את החשיפה הן של חובבי הקולנוע והן של הקהל הרחב לעבודותיו הגרפיות, שבהחלט ראויות לתשבחות לה זוכים סרטיו.
כל הצילומים בכתבה צולמו ע"י ספיר בן צבי.
Eisenstein on paper / Naum Kleiman
Author of forward: Martin Scorsese
London, Thames & Hudson
2017
בספריית המכון הטכנולוגי חולון
741.9 (47) KLE
