האדריכל ניני ורשבסקי, שכיהן בין היתר כראש המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון, פרסם לאחרונה ספר מרתק העוסק בעיצוב, חדשנות וטכנולוגיה. ישבנו לשוחח על ספרו, על לימודים מרחוק, על חללים משתנים ועל מהו עיצוב טוב.
טל קוינטנר, עיצוב פנים
היי ניני. ספר לקוראים שלנו על המסע שלך לכתיבת הספר.
כשסיימתי את לימודיי בתחילת שנות ה-2000, נסעתי לפריז לעבוד במשרד לעיצוב פנים. לקח לי משהו כמו שבעה-שמונה חודשים ללמוד מה זה בכלל "עיצוב פנים". זה מקצוע שכמעט ולא היה קיים אז בארץ. לאט לאט הבנתי מה כולל המקצוע. בצרפת עיצוב פנים הוא מקצוע בפני עצמו, עם המון שכבות. ככל שהעיצוב יותר מפורט, המקצוע מגיע לעומקים חדשים.
כשחזרתי ארצה, החלטתי שאני רוצה ללמד את המקצוע בארץ. התחלתי ללמד במכון הטכנולוגי חולון ובזמנו גם בשנקר. הנחיתי סטודיו שנקרא "מגורים אקסטרה סמול", בו לקחתי את נושא המגורים ופירקתי אותו לחללים קטנים המרכיבים את המכלול – חלל שינה, חלל בישול, חלל אירוח וכו'. העבודה החלה בעיצוב מפורט (1:10) וככל שהסמסטר התקדם קנה המידה ירד. זה היה תהליך תקדימי שיצר מבט אחר על חלל ולווה במודלים מדהימים. כך נולד סטודיו תהליכי שמבוסס על פירוק מושגים ומעבר מקטן לגדול.
אני חושב שסטודנט.ית טוב.ה היא מי שחוקר.ת בהווה את העתיד. זה נשמע פשוט אבל כשחזרתי לפרויקטי גמר של הסטודנטים שלי ראיתי שכל מה שקרה במגיפת הקורונה נמצא בהם. תכנון מתוך חקירת צרכים, מענה לבעיות עכשוויות ו/או עתידיות ומתוך כך עיצוב של חללים המאפשרים השתנות וגמישות, פתרונות יצירתיים למרחבים משותפים, עירוב שימושים ועוד. תקופת הקורונה חיזקה את החשיבות של הבית ואת הוורסטיליות של כל חלל, והעניקה לי דרך חדשה למחשבה. גדל הצורך בחלל שיודע להיות גם וגם: חלל שינה שיהפוך למשרד, משרד שיהפוך לחלל בישול ומקום לעשות כושר. מלבד הקורונה, גם יוקר המחיה משפיע על הצורך לעצב חללים שיודעים להיות הכל.
בעודי מפתח את המחשבות הללו, פנו אליי מחברת זהבי עצמון שהתעניינה בשיתוף פעולה עם האקדמיה. כך נוצרה ההזדמנות ליצירת הספר "עיצוב, חדשנות, טכנולוגיה". אני מגדיר את שיתוף הפעולה שנוצר כניצחון. הקשר בין האקדמיה ל"עולם האמיתי" מתבקש גם בקרב הסטודנטים, שכל יציאה שלהם אל השוק נחוצה.
מה הרעיון המרכזי של הספר?
הספר בסופו של דבר מתנקז לנושא אחד: חללי הבית. הוא פונה לקהל מגוון (לאו דווקא מעצבים) ועוסק בהסבר ובהנגשה של חללי הבית השונים. מסקירה היסטורית קצרה של אותו חלל, דרך שינויים משמעותיים שעבר (עיצוביים וטכנולוגים) ועד לרשימת טיפים לשינוי. לפעמים בכמה המלצות פשוטות החלל יכול להפוך לנכון יותר, מתאים יותר למשתמש ובעל ערך עיצובי. הספר מציע מבט אל העתיד עם הבנה של ההיסטוריה והחשיבות שלכם.ן, הסטודנטים.ות, בתוך המהלך הזה.
מהו עיצוב טוב בעיניך?
עיצוב שמבוסס על מחקר אמיתי אודות צרכים עכשוויים או עתידיים ומציע פתרונות בכל רובד: מתחיל כרעיון, מחלחל אל החלל עד לפרט הכי קטן ויוצר את הדבר השלם. תוצר המחקר הוא בסופו של דבר הבעת עמדה.
אתה מאמין שעיצוב צריך להשתנות כל הזמן?
אני חושב שהקסם שקורה בעיצוב זו היכולת להביט אל העבר ולראות את העתיד. כששיא הטכנולוגיה מתקיים לצד ההיסטוריה נוצר מתח כל כך מעניין. לא מדובר בבחירה בין חדשנות לשימור, אלא באיזון בין השניים ובידיעה ששניהם צריכים להתקיים.
פרק הסיום של הספר נקרא "תעוזה וחדשנות באקדמיה" והוא עוסק בחשיבות האקדמיה בפיתוח פרויקטים פורצי דרך וחדשניים ומציג דוגמאות דרך פרויקטים של סטודנטיות.ים. בסופו של דבר "התפקיד" של סטודנט.ית טוב.ה הוא לקחת אותנו קדימה, להעז, גם ברעיון, גם בפרט וגם בחומר.
למה ללמוד עיצוב בכיתה?
קורס הסטודיו הוא למעשה מעבדה, לא כיתה במובן הרגיל. לא חייבת להיות הנחיה של אחד על אחד, אלא עבודה תמידית המלווה בהנחיה לאורך הדרך, משלב המחקר ועד לשלב העיצוב הפרטני. סטודיו הוא תהליך ואני מאמין שהרבה מהתוכן שסטודנט.ית מקבל.ת הוא מהחברים לכיתה ומהדינמיקה הקבוצתית. המרצה מתווה דרך ומעביר.ה הנחיות לפיתוח הרעיון, אבל היכולת של הסטודנטים בכיתה לעזור אחת לשני היא קריטית. בנוסף, ב-HIT, מדובר על פקולטה שלמה. אמנם הסטודיו מרכזי אבל יש קורסים לוויניים המשלימים אותו ומעשירים את הסטודנטים. יש פה מגוון מקצועות ונושאים משלימים, שאנחנו מאמינים שיכולים להעשיר ולהכין את הבוגרים והבוגרות שלנו לחיים שאחרי הלימודים בצורה הטובה ביותר.
אפשר ללמד עיצוב בזום?
אפשר, ואחד הפרקים בספר עוסק בטכנולוגיות חדשות המאפשרות, בין השאר, למידה מרחוק. אני מודה שבהתחלה מאוד חששתי מזה. לפני שנתיים הנחיתי סטודיו שנה ד' והפרויקט היה עיצוב מחדש של כלא נווה תרצה. זה היה שיתוף פעולה מקסים שהיה עלול להקטע בעקבות הסגרים, אבל החלטתי ללכת על זה בפורמט של למידה מרחוק. בית כלא הוא אחד המקומות שנחוץ להיות בו פיזית כמעצב/ת, להרגיש, לשמוע ולהבין את החלל. לכלא לא הלכנו ככיתה. ערכנו מפגשים עם מנהלי האגפים אשר פירטו בפנינו את המצב הקיים ואת הצרכים הנדרשים ושלחו לי את מידות החללים והתאים. למרות שלא ביקרנו פיזית בכלא ואת הסמסטר העברנו בזום, התוצרים היו יצירתיים, מפורטים ונועזים מאד. אדגיש שהסטודיו הזה היה לשנה ד', שלב בו כבר קיימים הבסיס וההבנה של מקצוע העיצוב, והסטודנטים הגיעו עם מספיק כלים שקשה היה לקבל בזום. פעם דגלתי בעבודה מאומצת בסדנה ובמחקר חומרים, היום אני מאמין שגם בעזרת הטכנולוגיה והאינטרנט ניתן ללמד ולהעביר ידע רב, כולל על חומרים. האמת היא תמיד איפשהו באמצע.
טיפ לסטודנטים.ות?
תעזו.
הספר "עיצוב, חדשנות, טכנולוגיה" נמכר ברשתות צומת ספרים וסטימצקי, והוא קריאת חובה לכל מעצב/ת פנים לעתיד.
