
בקורס "עיצוב למדיה אינראקטיבית" בהנחיית ראש המחלקה תמיר שפר ובוב אוראל, קיבלנו בריף כללי מאוד: למצוא תופעה ייחודית לתל-אביב שנרצה להפנות אליה תשומת לב ולגבש בעקבותיה מניפסט. מתוך המניפסט התחלנו בפיתוח קונספט, ומשם לשלב העיצוב. הנה התוצאות.
מתן אורון, עיצוב תקשורת חזותית
[/column] [column] [caption id="attachment_3271" align="aligncenter" width="500"]
תלאביבים אוהבים להקות מחתרתיות לא מוכרות מחו"ל, כי זה מגניב. מאי אידי ומור וזנה המציאו ארבעה אמנים כאלו, ופירסמו את ההופעות הפיקטיביות שלהם ברחבי תל אביב דרך לוחות מודעות, פלאיירים, אינסטגרם ופרסומי גרילה ברחוב. הפרסומים מפנים למועדון האיסמי-סלמה בתל-אביב, כשבפועל, על הבמה יופיעו אמנים ישראלים מעולים, שגם להם מגיעה תשומת הלב הזו.
[caption id="attachment_3275" align="aligncenter" width="500"]
בדגש על ביטוי עצמי, שיתוף וקהילתיות, יעל ביין, שלי לבבי וג׳וליה דה בנדטי עיצבו מחברות מסע שמיועדות לתל אביבים שרוצים לשתף את חוויותיהם העירוניות. הן בנו תחנת אוטובוס מקושטת בחלקים הלקוחים מתוך המחברות וגם עיצבו את לו"ז ההגשות כמו שלט ענקי לקווי אוטובוסים.
[caption id="attachment_3267" align="aligncenter" width="500"]
הפרוייקט של חן נרגל וענת בן-דור, שירת המרפסות, מתכנן להפוך את המרפסות שמעל לרחובות ת"א לבמות לשירה עברית ישראלית ואת הדיירים למשוררים בשיתוף. הרעיון הוא שבכל מרפסת יתלה דגל ענק שהדיירים יקשטו כראות עיניהם, עם מילה אחת מתוך שיר. ההגשה כללה מיתוג באמצעות פליירים, חוברת ודגלים.
[caption id="attachment_3266" align="aligncenter" width="500"]
חגית כהן ושקד אדלר עיצבו סיכות נהדרות מפקקי בקבוקים משומשים. הרעיון הוא שהסיכות ניתנות לאנשים כפרס על התנדבות ולכל סיכה יש רמת כבוד שונה. הן עיצבו גם אפליקציה דרכה ניתן לבחור באיזו סיכה מעוניינים ולהירשם להתנדבות למען הקהילה. הפרויקט נעלם מהפודיום עוד לפני סוף ההגשה שלו כשהסטודנטים האחרים לא הצליחו להתאפק ובזזו את כל הסיכות חיש מהר.
[caption id="attachment_3270" align="aligncenter" width="500"]
גיא בן-נחום וליאור עילם יצרו פרוייקט שמעלה לסדר היום את העסקים הוותיקים בעיר. הם עיצבו קטלוג ענק שבו אפשר לראות צילומים מרהיבים של כמה עסקים וותיקים, כולל מפה שמסמנת את מיקומם ברחבי העיר. כחלק מההצגה הם בנו במה ועליה נמצא כיסא בודד המיועד לבעל העסק כשהוא יושב בגאווה מחוץ לחנות שלו.
[caption id="attachment_3269" align="aligncenter" width="500"]
קבוצת טיפת תרבות, מריה חייפץ, יונתן גיסלר, יוטבת ערבה, עדי קורץ ודן פונדק, עיצבו אירוע מוזיקלי מחאתי המעלה לסדר היום את תופעת המזגנים המטפטפים ברחובות תל אביב. ההגשה כללה דליים המוארים בנורות לדים צבעוניות שלתוכם השתלשלו צינורות מזגנים שנתלו מהתקרה, פנזין קטן הומוריסטי, פוסטרים שיוצרו בהדפס משי (את אחד הפוסטרים הם יצרו בכיתה), ושלוליות צבעוניות שגודרו בפס המרפרר לזירות פשע קטנות. ברקע היה ניתן לשמוע קול טפטוף בוקע מהרמקולים. ברוח האירוע, ההגשה כללה שוטים של ערק.
[caption id="attachment_3276" align="aligncenter" width="500"]
קבוצת אודיולוגיה, יוליה טרונוב, מריה קובליוב, הילה טרצ׳יצקי ואנה ציבולסקי עיצבה אירוע מוזיקלי המעלה לסדר היום את הבחירה בין צמחונות לאכילת בשר. אפליקציה המשמשת להצבעה לאידיאולוגיה נבחרת ולאירוע הכולל לו"ז הופעות, סטטיסטיקות של בחירת ההמונים באידיאולוגיות השונות ועוד. לצד הסרטון המתאר את האפליקציה הם הציגו פרטי לבוש, פוסטרים ומגזין, כולם מיועדים לפרסום האירוע. ההגשה כללה גם סרטון המתאר סיטואציה דמיונית בה אנשים נדרשים לבחור את הזהות הקולינרית שלהם בחדר השירותים בבחירה בין שני כיורים שכל אחד מהם מציב אותם בצד מסוים של המתרס.
ויקה סורוקין ואני (מתן אורון) עיצבנו את בריין וואש – חוויה מוזיקלית ואינטראקטיבית לאנשים המכבסים במכבסות אוטומטיות בתל אביב. באפליקציה ניתן לשלוט על סוג המוזיקה המיוצרת במכונות הכביסה, כשכל בחירה היא צליל מסוים המלווה באנימציה המוקרנת על גבי המכסים, ויחד הן מייצרות מוזיקה ייחודית בשילובים שונים. ההגשה כללה את הסרטון הזה, המתאר את הדרך ההפעלה של האפליקציה.
[/column]