תרגיל בפנטזיה: נגיד שאילנה דיין היא הקליינטית הראשונה שלך בתור מעצב/ת פנים מתחיל/ה. נשמע אמין? הסטודנטיות/ים לעיצוב פנים תכננו פרויקטים מדומיינים עבור דמויות מובילות בתחומי התרבות, החברה והרוח- שבאורח פלא עברו כולן להתגורר באותה פינה קטנה וקסומה בלב תל-אביב השוקקת.
נועה חסיד ונועה גבע, עיצוב פנים
[/column] [column]״קול-קורא: הזמנה לעיצוב יחידות-מגורים בתל אביב לחלוצים פורצי-דרך ומובילי-שינוי.
התפתחות תל אביב הונעה מתחילתה מתפיסות עולם פרוגרסיביות וליברליות. מאז ועד היום שואפת העיר להיות מעודכנת, חדשנית ומובילה בישראל ובעולם במגוון תחומים, ולהוות מוקד תוסס של תרבות ועירוניות משגשגת – עיר ללא הפסקה. על רקע זהותה ואופייה הדינאמי מזמינה אליה העיר חלוצים ומנהיגים חברתיים, אנשי רוח, מדע וטכנולוגיה יצירתיים ופורצי-דרך, שפעילותם ונוכחותם תתרום להמשך קידומה ומיצובה כמוקד עירוני מוביל בישראל. במסגרת יוזמה זו יוצעו ליוצרים יחידות מגורים אטרקטיביות, המיועדות להן/ם באופן ייחודי, ואשר יעמדו לרשותם לתקופה ארוכה של מספר שנים. במהלך המגורים בעיר, ישלבו הנבחרים לתכנית בין קידום יצירתם האישית לבין פעילות המופנית לקהילות בעיר בתחומי פעילותם.״
את הטקסט הזה קיבלנו מהמנחים שלנו, האדריכלית ברכה קונדה והאדריכל גולן הדרי, בתחילת הסטודיו 'מבוא לעיצוב פנים', שנה ב׳. אף שידענו שהפרויקט המתואר בו הוא פיקטיבי, נרתמנו למשימה במלוא הרצינות וההתלהבות. כבר בשיעור הראשון נערכה הגרלה לחלוקת הדמויות ׳פורצות הדרך׳ של חלוצים ומנהיגים חברתיים, אנשי ונשות רוח, מדע וטכנולוגיה. כל סטודנט/ית העמיקה וחקרה את הדמות שהגריל/ה, ולאורך הסמסטר הפכו הדמויות (הקליינטים הראשונים שלנו) לחלק בלתי נפרד ומשמעותי מחיי היומיום שלנו. למדנו אותם, חיינו אותם ומתוך כך התחלנו במלאכת העיצוב: יצירת שפה וקונספט למרחב מגורים המותאם לזהות מסוימת.
[caption id="attachment_9706" align="aligncenter" width="750"]
דניאל דהן, דמות: רביב דרוקר[/caption]
בהמשך לתובנות המחקר המקדים, ניסחנו פרוגרמות לאפיון המרחב הפיסי-תפקודי שיאפשר את מכלול פעילויות היומיום: כניסה ויציאה, אכילה ושתיה, שינה ומנוחה, רחצה, שירותים, אחסון וכו'; באופן שנותן מענה לצרכים והולם לאישיות, לזהות ולאופי הדמות – כמרחב סימבולי המשוייך אליה. מעבר לכך, ההנחיה הייתה ליצור סביבת מחיה בעלת ערכים מוספים שתתמוך ותשקף את תחומי פעילותם, ערכיהם ותפיסות העולם של הדמויות, שמניעות בהתאמה התערבות בבניין קיים ועיצוב חללים. התבקשנו לשים דגש על התווית יחסים מרחביים מובהקים, בין פרטי-ציבורי, פנים-חוץ, חדש-ישן, קל-כבד, סגור-פתוח וכן הלאה.
[caption id="attachment_9722" align="aligncenter" width="750"]
נועה חסיד, חדר שינה לאהרון ברק[/caption]
במקביל לעיסוק ב״מי״ המתגורר/ת, המנחים הציגו בפנינו את האתר המיועד ליצירת מרחבי המגורים. נפגשנו בגן-מאיר שם נחשפנו לרובד נוסף, עשיר ומורכב: להיסטוריה של תל אביב, ולבניינים ספציפיים שנותרו משכונת נורדיה שנבנתה בשנות העשרים של המאה הקודמת. חווית הסיור הייתה מרגשת וקריטית להמשך התהליך. התמקדנו מחד בתרבות ובהיסטוריה המקומית, בגיאוגרפיה ובטופוגרפיה, באדריכלות ובהתפתחות עירונית, ומאידך, התמקדנו בתחושות הסביבה: מראות, ריחות, צלילים, טקסטורות וצבעים. תיעדנו את הבניינים ברחוב בר כוכבא, איתרנו מסמכים בארכיב העירייה, צילמנו ורשמנו, עד שהצלחנו לייצר סט שרטוטים שכלל תכניות וחתכים, מודלים, דימויים וסכמות לפיענוח אופיים של הבניינים והרחוב.
[caption id="attachment_9717" align="aligncenter" width="750"]
עדי אריעם, חקר דמות.[/caption]
הסמסטר המאתגר, בו התמודדנו לראשונה באופן משמעותי ומעמיק עם תכנון ועיצוב פנים, הסתיים בהגשה מעניינת ומוצלחת. הנה כמה מהתוצרים:
מגיש: דניאל דהן
דמות מתגוררת: רביב דרוקר
רביב דרוקר הוא עיתונאי ומשמש כפרשן פוליטי, אב לארבעה ילדים. דרוקר מאמין שזכותו של האדם במדינה דמוקרטית לקבל את כל המידע: בעבודתו כעיתונאי הוא חשף פרשיות רבות בממשלה, והוא אחד ממקימי ״התנועה לחופש המידע״ שמטרתה להביא ליישומו של חוק חופש המידע. החלטתי לתכנן מבנה בהשראת מבצר, שנועד להגן ולספק נקודת משלט, מכיוון שדרוקר הוא ״שומר החוק״ במובן ייחודי. המבצר תמיד יהיה מוגן מאנשים לא רצויים, וייגן על אלו שבתוכו. חזית המבנה בנויה מבלוקים ובמרכזה צריח שיכול להשקיף על כל הסובב אותו.
דניאל דהן. איזומטריה, דמות: רביב דרוקר[/caption]
מגישה: נועה חסיד
דמות מתגוררת: אהרון ברק
הבית ממוקם ברחוב בר כוכבא 5א. אהרון ברק הוא פרופסור למשפטים, ונשיא בית משפט עליון לשעבר. כמו שברק מטמיע את רעיונותיו בחברה הישראלית, כך הבית מורכב מקונסטרוקציה חיצונית שעוברת בתוך הבית ועוטפת אותו. מוטות הברזל חשופים ולא מנסים להסתיר או ליצור מציאות אחרת. מתחת לספריה ולחדר העבודה שלו, ממוקמת חצר ציבורית שמשותפת לו ולאנשים שרוצים להגיע ולשוחח איתו על סוגיות חברתיות ומשפטיות בוערות.
נועה חסיד, איזומטריה. דמות: אהרון ברק[/caption]
מגישה: עדי אריעם
דמות מתגוררת: אוהד נהרין
נהרין הוא הכוריאגרף של להקת המחול הבינלאומית בת שבע וממציא שפת תנועה- גאגא שעוסקת בחיבור בין גוף לנפש. נהרין נחשב לגאון בעולם המחול המודרני. אחד הקווים שהנחו אותי בחקירת דמותו היה הניגוד בין חופש לסדר, שבא לידי ביטוי בגאגא ובעבודותיו של נהרין בכלל. במחקרי גיליתי כי נהרין, למרות היותו דמות ציבורית ופרפורמר, הוא אדם מסתורי השומר על פרטיותו. בפרויקט שלי רציתי להעביר את התנועה, הזרימה, והמורכבות שיש במחול בכלל ולאוהד נהרין בפרט. לקחתי את מעטפת הבניין, הגבהתי אותה, ובתוכה יצרתי מערכת תנועה דינמית וחללים סגורים תפקודיים. מערכת התנועה היא למעשה המעברים והשבילים העוברים בין החללים הסגורים. החומר העיקרי שבחרתי לעבוד איתו הוא עץ, כיוון שיש בו זרימה ותנועה, חמימות. מלבד זאת, נהרין גדל בקיבוץ ומאוד מחובר לחומרים מהטבע. את קומת הקרקע, בה הרצפה עשויה חול, הגדרתי כחלל ציבורי שישמש לשיעורי גאגא המוניים ולשיתוף הציבור בעשייה האמנותית.
עדי אריעם, חזית מזרחית לבית של אוהד נהרין.[/caption]
מגישה: שחר סוקוט
דמות מתגוררת: דורון צברי
דורון צברי הוא במאי, שחקן ומפיק ישראלי שפועל רבות למען שינוי הסדר הישן וחשיפת שחיתויות בגופים שונים במדינה. מהמחקר שביצעתי על הדמות הסקתי כי ברוב שעות יומו, צברי פועל במרחב הציבורי ובשיתוף עם אנשים. הבית עוצב כך שכל החללים הקדמיים אשר נמצאים בממשק עם הרחוב יהיו חשופים/ שקופים והם החללים השימושיים ביותר ( כניסה לבית, חדר עבודה, חדר שינה). כמו כן לקחתי "חתיכה" מחלל הבית ופתחתי אותה לרחוב: חלל הכניסה והסלון ממש יוצאים אל החוץ, כך שכל העוברים והשבים יכולים לשהות בו וליצור בו שיח ציבורי. סלון-הרחוב שלי כולל לוח מודעות, קיר גרפיטי וסלון שנפתח לקהל הרחב לערבי צפייה ביצירה ישראלית. עיצוב פנים הבית נשען בעיקר על חומרים שנאספים מהרחוב , שיטות DIY, ובאופו כללי עיצוב פשוט ונגיש.
שחר סוקוט, חתך צד. דמות: דורון צברי.[/caption]
מגישה: הילה לייש
דמות מתגוררת: דוד מזרחי
דוד מזרחי הינו פעיל ציבור הנמצא בלב העשייה למען נכים ומוביל את מאבקם בארץ. מהמחקר המקדים למדתי כי דוד הינו אדם פשוט, עממי, שעשייה חברתית מניעה אותו. הפרויקט החל ממחשבה על הצרכים הפרטיים שלו. אמו של מזרחי היא נכה ומתגוררת עימו, מה שהוביל אותי לתכנון מגורים נגישים. בחרתי להתמקם בבית מגורים ברחוב טרומפלדור 33, תל אביב. הבנייה מיועדת להיות נגישה וקלה, והחומרים פשוטים ומשקפים את אופי הדמות ואווירת הרחוב. בחרתי ליצור מערכת תנועה קונסטרוקטיבית החובקת את הבית. המערכת עצמה בנויה מקרשים של עץ אורן ומייצרת בתוכה מערך סיטואציות המתקשרות עם חללי הפנים של הבית ומאופיינת בשני צירים: האחד- הפרטי ומשם הכניסה לבית, השני- הציבורי, המשיק אל חללי הפנים של הבית. כך למשל, הסלון מתפקד כאזור אחד עם החוץ, וחלון המטבח נפתח כדלפק אל הרחוב ומייצר בר עמידה. בהמשך הגדרתי אזור להתכנסות של מפגינים והכנת שלטים לקראת הפגנה ויציאה אל רחוב בר כוכבא אשר מוביל לציר המרכזי של תל אביב.
הילה לייש, דמות: דוד מזרחי.[/caption]
מגישה: נועה גבע
דמות מתגוררת: אילנה דיין, תחקירנית ושדרנית ישראלית. בעלת תואר דוקטור במשפטים.
פעילותה העיתונאית הבולטת היא תכנית התחקירים "עובדה".
הבית ממוקם בין הבניינים הקיימים – בר כוכבא 4 ו6 בתל אביב. המושגים המנחים בהם השתמשתי הם חשיפה, והוצאה לאור. מיקום יחידת המגורים בין המבנים הקיימים ובמפלס תת-קרקעי, נועדה לחדד את "הבין לבין" ואת חשיפתם לאור של נושאים הקבורים "מתחת לאדמה". יצרתי הבדלה בין החללים הציבוריים לחלל הפרטי, מעבר המבטא את השלת הפרסונה הציבורית בביתה הפרטי, תוך שימוש בחומריות שונה. תוכננה ספרייה הכוללת דלת נסתרת , אשר יוצרת קצב בחלל המעבר ומדגישה את השינוי שעוברת הדמות בכניסתה לחלל- מחוץ לפנים.
נועה גבע, דמות: אילנה דיין.[/caption]
מגישה: קרן אורון
דמות מתגוררת: סטף ורהטיימר
סטף ורטהיימר הוא תעשיין מצליח, זוכה פרס ישראל שהונו מוערך בכ-18 מיליארד שקלים. ורטהיימר עוסק בפיתוח הגליל ואף היה חבר כנסת. בחרתי להתמקם בבר כוכבא 4, כיוון שזהו מבנה שבחזיתו טרסה. בטרסה צומח עץ שמצל גם על הרחוב. זה משהו שהרגשתי שמאד מתחבר לורטהיימר – משאב אישי שהופך למשאב חברתי. מעבר לכך, כאיש מבוגר ויוצא פלמ"ח, ורטהיימר נתפס אצלי כ"זקן השבט" ובעצמו עץ עתיק. בהתערבות בחלל החלטתי שהעץ והטרסה הם מרכז ההתעסקות. יצרתי טרסה עגולה שמתחברת לבית כך שניתן לשבת מסביב לעץ ולקבל עצה. הבית מושפע מהטרסה העגולה שבחזיתו כמו אדוות בשלולית. גם הסלון על חלונותיו מגיבים לעץ וכך גם המדרגות.
הבית מעוצב בסגנון תעשייתי, שמשקף את הרקע העסקי של ורטהיימר.
קרן אורון, דמות: סטף ורטהיימר.[/caption]
מגישה: דניאל דדון
דמות מתגוררת: דניאל כהנמן
דניאל כהנמן הוא חתן פרס נובל לכלכלה ובמקצועו פסיכולוג. מיקום העבודה הוא ברחוב בר כוכבא 5 א2, תל אביב. כהנמן הוא אומנם פסיכולוג אבל בעיקר ידוע בשל עבודתו בתחומי הכלכלה ההתנהגותית. כהנמן מתעסק בתפר- משלב את הפסיכולוגיה עם הכלכלה ובעקבות תורתו זכה בפרס נובל והפך לפורץ דרך בתחום הכלכלה ההתנהגותית. הדואליות ביחסים בין השניים ליוותה אותי לאורך כל העבודה, ולכן התוצאה מתעסקת בתפר של בין קל לכבד, אינטואיציה וחשיבה רציונלית. בחרתי להרים קונסטרוקציה קלה מעל המבנה הקיים המשדר כבדות וממוקם בציר מרכזי המאחד את רחובות בוגרשוב, בר כוכבא וטרומפלדור.
הקונסטרוקציה שמתעופפת לה מעל המבנה הקיים משדרת קלילות לעומת המבנה המסיבי, ומיועדת לשמש כקליניקה הטיפולית של כהנמן. היא בנויה מעץ אורן ומתאפיינת בשקיפות ואור. ניסיתי ליצור אווירה שמדמה סוכת מציל: במבניות, בחומרים ובמיקום. המחשבה דווקא על סוכת מציל נובעת מהרצון להעניק למטופלים תחושה של ריחוף וחיבור לנפש. ככל שאנו עולים גבוה יותר, אנו מרגישים מחוברים יותר לנפש ולרוח. החיבור בין קל מצד אחד לכבד מצד שני נותן את האיזון והייחודיות של המבנה המחודש.
[caption id="attachment_9705" align="aligncenter" width="750"]
דניאל דדון, דמות: דניאל כהנמן.[/caption]
[/column]
בנוסף בשביל מגורים שקטים אסור לשכוח שבשביל זה צריך מערכת ביוב תקינה
ויש מישהו שמטפל בזה הבאתי קישור