עיצוב פנים: פרויקטי גמר נבחרים

אמנם מגפה בחוץ, אבל זה לא העיב על פרויקטי הגמר המוצלחים של המחלקה לעיצוב פנים ב-HIT. שוחחנו עם כמה מהסטודנטים/ות על הפרויקטים שלהם ועל התהליך שעברו במהלך סמסטר מיוחד ויוצא דופן.

בן לוי, עיצוב פנים

קיבוץ עירוני חדש, עומר מור וגנר

מה הקונספט של הפרויקט?
הפרויקט נקרא קיבוץ אורבני חדש, וזה בעצם קיבוץ שמתוכנן בתוך מגדל המשרדים "מידטאון": תכנון ועיצוב לקהילה חדשה ושיתופית במעוז הקפיטליסטי העירוני, כתמונת ראי לאתוס הקיבוצי הישראלי. הקיבוץ מכיל מתחם מגורים ציבורי קטן, מתחם מסחרי ולב הבניין שהוא המתחם הציבורי המרכזי. לקחתי את כל האלמנטים בקיבוץ והכנסתי אותם לחללים השיתופים, ועל הדרך הכנסתי את המאה ה-21.

מה הייתה ההשראה שלך?
ההשראה לפרויקט הגיעה מקן נמלים: גם הבנייה האנכית שמאפיינת אותו וגם הטבע של הנמלים שמאוד מזכיר את ההתנהגות הקיבוצית חברתית. ההתחלה של הפרויקט הייתה בעיקר על החתך, זו הייתה ההנחת עבודה הבסיסית ומשם התפתחתי.

מילה לסיכום?
הפרויקט והתהליך שלו היו סופר מעניינים. גם החיבור של המנחה שלי (עמוס בר אלי) לפרויקט עבד מצוין. עמוס עזר לי מאוד וגרם לכל חווית פרויקט הגמר להיות מדהימה ונעימה.

מנחה: עמוס בר אלי
פייסבוק: Omer Vagner
אינסטגרם: Omermorvagner

apART Hotel, נועה גבע

מה הקונספט של הפרויקט?
apART Hotel הוא מלון עירוני המבוסס על תכנון פנים ותפיסה חדשה של מגורים לטווח ארוך מתוך דפוס פעילות וחוויה של מלון. הפרויקט מציע אלטרנטיבה חדשנית לאירוח ותיירות, ועובד באופן שלא שולל את שאר מרכיבי העיר. בחרתי להתמקם במבנה תעשייתי בדרום תל אביב, קיבוץ גלויות 45, ולהשתחרר מהפרדיגמה העולה ממבני תעשייה, במטרה לעורר שטחים אבודים בעיר ולהשיב אותם אל השיח והשלד העירוני.

ספרי על תהליך העבודה.
כחלק מכתיבת הסמינריון, ביצעתי מחקר אתנוגרפי מעמיק במבנה וביססתי לעצמי עקרונות שהנחו אותי לאורך הדרך. אחד מהם הוא יצירה של ספרה חדשה במרחב הקיים, מבלי לפגוע או להוציא את האוכלוסיות הקיימות, אלא במטרה לשלב ולייצר קהילה חדשה ומעורבת בעלת אופקים דומים. הקהילות הקיימות במבנה הם אנשי התעשייה ואנשי האמנות אליהם אני מצרפת את התיירות והמלון. עקרון נוסף הוא לתת ערך עירוני חדש למבנה ולהפוך אותו ל"אבן שואבת", מקום של מפגש המשלב תעשייה, אומנות, תיירות ומלון. החזון הוא להוות פלטפורמה שמטפחת יצירתיות ועשייה, ומהווה מקום בו אנשים יכולים לחלוק רעיונות וליצור קשרים.

איך את מסכמת את הפרויקט?
יש הרבה פוטנציאל בשימוש בשטחים מסוימים בבניינים המשמשים לתעשייה קלה ובהסבתם לשטחים מלונאים. ההזדמנות המשמעותית היא להגדיל היצע של חדרי אירוח אשר חסרים בעיר, מבלי לעשות זאת על חשבון דירות מגורים קיימות מחד ומבלי לפגוע בשימושים הקיימים בבניינים המיועדים לתעשייה. שימוש במבנים אלו עשוי להניב תועלת רבה נוספת, בין השאר הגדלת המרחב הציבורי וכניסתו לתוך שטחי הבניינים, שיפור איכות החיים לכלל המשתמשים במבנים אלו, יצירת ערוץ נוסף והזדמנויות עסקיות לתעשיית העיצוב הישראלי.

מנחה: ערן נעים
פייסבוק: Noa Geva
אינסטגרם: noabergerr

MeShe – Digital Craft, מאיה שגב

ספרי לנו על הפרויקט.
מדובר בחנות קונספט המשלבת את עולם המסורת והחדשנות – בין קראפט לטכנולוגיה. החנות מוקדשת לבדים וייצור פריטי אופנה באתר המסמל מסורת אישית – הרפדייה של סבי, הממוקמת בגבעתיים ברחוב כצנלסון 131. הפיתוח הצורני נבע מאלמנט מסורתי מובהק מעולם הטקסטיל, הנול, ומעולמו הצורני של האריג. החלל מתפרס על פני שלוש קומות כאשר כל קומה משרתת פונקציה שונה – חללי עבודה, חלל תצוגה וחלל עיצוב הפריט האישי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. החלל מציע שיטת מכירה חדשנית שנשענת על המסורת: שינוי סדר הפעולות הקיים – עיצוב מכירה ולאחר מכן ייצור. הרעיון הוא להפחית את הייצור ההמוני והמזהם ולהעביר ביקורת על עולם הצרכנות. הלקוח תופס חלק עיקרי בחוויית השימוש בחלל כחלק מתפיסה של עיצוב חברתי.

איך היה תהליך העבודה?
תהליך העבודה החל בבחירת האתר, כסממן ראשוני המקשר בין עבר להווה, בין מסורת לחדשנות. הפרוגרמה פותחה עוד בתהליך הסמינר בו עסקתי בטקסטיל חדשני, ובאה לידי ביטוי בשיטת המכירה, באופן התצוגה בחלל ובחלוקת הפונקציות. חלק עיקרי בתהליך היה פיתוח הקונספט הצורני לפרויקט, כך שיעביר את הרעיון ואת השילוב בין העולמות: שימוש באלמנטים מסורתיים על מנת להנכיח זיכרון באופן מבני ומרחבי, ושימוש באמצעים טכנולוגיים המסמלים קדמה ומאפשרים לחנות "קראפט" להיות פעילה ואטרקטיבית גם בימינו.

מילת סיכום?
הפרויקט מסמל עבורי משהו אישי: פיתוח מפעל חייו של סבי והאפשרות להעניק למקום חיים גם בשנת 2020 ועוד שנים קדימה. הפרויקט טומן בתוכו ביקורת על עולם הצרכנות, על הגנריות וחוסר הזהות שהתפתחה עם השנים ביחס לאופנה, על כך שתעשיית הטקסטיל הינה התעשייה השניה המזהמת ביותר בעולם וכיצד, אפילו במעט, אוכל להפחית מכך. הרצון להנכיח את הקראפט, את הייצור היחידני גם בימינו, יחד עם ההשלמה של הקדמה והטכנולוגיה ורתימת היתרונות שבה – המהירות, היעילות ואיכות התוצרים – גרמה לרצון לשלב בין העולמות. אני חושבת שבעזרת הפרויקט ניתן להפחית מכמויות ייצור המוניות, להשיב את היצירה של פריט יחידני ואישי תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מהירים ויעילים יותר, ולאפשר ללקוח לקחת חלק בחוויית המשתמש בחלל.

מנחה: מיכל צרפתי
פייסבוק: Maya Segev
אינסטגרם: mayaseg1

גשרי שוק, לינוי ישר

ספרי לנו על הפרויקט.
הפרויקט מציע מתחם בילוי אורבני המשלב את השוק העירוני המסורתי יחד עם מקומות בילוי עדכניים כמו בתי קפה, מסעדות וברים. הפרויקט תומך בעסקים ישנים לצד חדשים, ממזג בין צעירים למבוגרים ובנוסף, נותן במה לאמנות ולמוזיקה מקומית וזאת באמצעות השוק כסמן תנועה ו"גשר" המאחד בין אוכלוסיות ובין שכונות.

מה הייתה ההשראה לפרויקט?
כתושבת העיר פתח תקווה הרגשתי צורך לייצר חידושים בעיר הוותיקה. שוק העיר ממוקם באזור מרכזי ומצליח לשמור על אופיו הייחודי, ובכל זאת מושך אליו בעיקר את ותיקי העיר. זה מה שגרם לי להתמקד דווקא בו. בתחילת התהליך בחנתי את סביבת השוק במספר אופנים על מנת להגיע לתכנון נכון המושפע מאופיו הייחודי של המקום. בכדי להגיע לתוצאות מיטביות יצרתי קולאז' תמונות לכל אורך השוק, מה שעזר לי להגיע לתובנות עיצוביות אודות אופיו. הבחירה בהוספת מקומות בילוי נובעת מהרצון לגשר בין האוכלוסיה הותיקה והצעירה של העיר ולהחיות את האזור גם בשעות הערב כאשר השוק נסגר.

איך את מסכמת את הפרויקט?
אין ספק שהעיר בה גדלתי, פתח תקווה, מושכת אליה לא פעם ביקורות על אופיה הלא צעיר במיוחד. לכן, אין שמחה ממני לתכנן פרויקט שיכול לפתוח דלת למחשבות עתידיות עבור שוק העיר אשר ממוקם באזור בעל פוטנציאל גדול. הטיפ שלי הוא שבכל תכנון מחדש יש לצאת אל הרעיון העיצובי דרך חקירה צורנית ומקומית בשילוב תכנון נכון עם חיבור אישי. כעת, תוכניות העתיד מלאות בשאיפות ועם סיום התואר אני מקווה למצוא מקום בו אוכל ללמוד ולהתפתח כמה שאפשר, במטרה לנצל כל פיסת מידע ובעתיד הרחוק לפתוח משרד.

מנחה: אודי קרמסקי
פייסבוק: Linoy Yashar
אינסטגרם: linoyashar

החממה, מיכל קורן

מה הקונספט של הפרויקט?
החממה היא מפעל חקלאות חברתי במרכז העיר תל אביב. מטרתה לספק מענה בתחומי התעסוקה והפנאי עבור אוכלוסייה שנפלטה משוק העבודה. בליבו של המפעל ישנה חממה המהווה את מוקד התעסוקה והמשיכה המרכזי. החממה מוקפת במגוון חללים המחולקים לשלושה מישורים שונים- אקטיבי, פסיבי וחברתי. מישורים אלו עונים על צרכיו של האדם ומאפשרים לו סיפוק נפשי. החללים תוכננו כך שיתמזגו עם החממה למקשה אחת רציפה ומספקים מענה משלים בתחומי התעסוקה ופנאי.

ספרי על תהליך העבודה.
תכנון ועיצוב המתחם דרש מחשבה וניסיונות מרובים על מנת להגיע לתוצאה האופטימלית. בתהליך העבודה התמקדתי רבות במטרות המתחם וכיצד ניתן לענות עליהן. לאחר גיבוש המטרות, ההחלטות העיצוביות ואופי החללים נגזרו מהן באופן טבעי. הבחירה בחממה ובעבודת אדמה נובעת מרצון לספק מענה עבור אוכלוסייה שנפלטה משוק העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה. מיקום החממה במרכז ומהלכי תנועה בתוכה מאפשרים לשמר את הפסאז' בהתאם לתצורתו המקורית של המבנה. מטרה מרכזית נוספת הייתה לאפשר לאדם לבלות יום שלם במתחם ועל כן במתחם מתקיים שילוב בין חללי תעסוקה לחללי פנאי.

איך את מסכמת את הפרויקט?
מצאתי עניין רב בהשלכות התפתחות הטכנולוגיה ומשם הגעתי לרעיון של מפעל חקלאות בלב העיר. חוזקו של הפרויקט הינו במתן פתרון לצורך אמיתי ובכך שהוא יכול לקום בכל מרכז עירוני ברחבי העולם. הטיפים שלי הם להשקיע מחשבה רבה בתכנון הפרויקט על מנת שיהיו לו יסודות מוצקים וכן לבחור בנושא בו אתם מוצאים עניין באופן אישי. כעת עם סיום הלימודים אחפש משרה מלאה בתחום. לצד אתגריו, עידן הקורונה טומן בחובו הזדמנויות רבות בעיצובי חללי משרדים ובתים פרטיים. אני מקווה שאדע לנצל אותן באופן מיטבי.

מנחה: יואב מאירי
פייסבוק: Michal Koren
אינסטגרם: Michal Koren