[/column] [column]תחום העיצוב השתכלל והשתנה לאורך ההיסטוריה הודות לרעיונות חברתיים ולקידמה האנושית והטכנולוגית. תקופה ייחודית בתולדות העיצוב שעד כה לא זכתה להכרה מספקת היא שנות ה-60 של המאה ה-20, ובפרט פועלה של קבוצת מעצבים רדיקליים באיטליה שהשפיעה רבות על התודעה החברתית ועל תחום העיצוב בכלל. הספר SuperDesign- Italian Radical Design מציג את חברי הקבוצה ואת החדשנות, הנחישות והדבקות בעקרונות שאפיינו את עבודתם פורצת הדרך.
רוברט מכלין, תקשורת חזותית
תחום העיצוב הושפע מאז ומתמיד לא רק על ידי הטכנולוגיות המתפתחות, אלא גם על ידי התודעה החברתית המתפתחת, כמו גם גישות פוליטיות ומאורעות היסטוריים שונים. תוצרי העיצוב הם תגובות חזותיות להתרחשויות חברתיות כאלו ואחרות שמגדירות אותם. התקופה בה מתמקד הספר SuperDesign- Italian Radical Design הייתה תקופה של שינוי חברתי ופוליטי נרחב, כשהאדם נחת על הירח והמצאות חדשות צצו מכל עבר. המסע שלנו מתחיל בשנות ה-60.
[caption id="attachment_11726" align="aligncenter" width="500"]
כריכת הספר "SuperDesign- Italian Radical Design"[/caption]
איטליה של שנות ה-60 לא הייתה מקום פשוט עבור סטודנטים לעיצוב. כמות האמנים והמעצבים המקוריים שדבקו בהשקפותיהם הפוליטיות והאישיות הלכה ופחתה. מצד שני, הקידמה האנושית וההתפתחות הטכנולוגית צוברת תאוצה ומשתלבת במהירות בחייהם של האזרחים הבורגנים, מה שמוביל למצב קטסטרופלי שנקרא "שגרה". הסטודנטים בתחום העיצוב שמו לב שתוכנית הלימודים שלהם סתמית ואין בה שום מקום להבעת מחאה או דעה אישית. כמה מהסטודנטים לא יכלו לעמוד בשגרה שהכתיב הממסד, והחליטו לעזוב את הלימודים ולפעול יחד להקמת סטודיות משל עצמם. כיום הקבוצה הזו ידועה כתנועת העיצוב הרדיקלי של איטליה. חברי הקבוצה יצרו בכל הטכניקות האפשריות: צילום, פיסול, ארכיטקטורה, עיצוב רהיטים ועוד. מטרתם המשותפת הייתה לשבור את כבלי המסורת ולהראות לעולם את הניצוץ הפנימי שלהם שאף ממסד לא יכול לקחת מהם, מה שנקרא: אמירה אישית.
יצירותיהם של המעצבים הרדיקליים של שנות ה-60 וה-70 מתאפיינות בצבעוניות עזה וחומריות חדשנית. הגישה המרדנית מזכירה תקופה דומה בתולדות העיצוב, בשנות ה-20, גם בה ניכרה נטייה לשבור מוסכמות ולהתנגד לשגרתי. אחד הקשיים שהמעצבים הרדיקליים באיטליה נתקלו בהם היה שיצירותיהם לא תמיד התקבלו באהדה בקרב הציבור. אפשר להבין מדוע הציבור לא כל כך התלהב מהגישה החדשה והקיצונית של המעצבים הצעירים: דעת הקהל לא היית מוכנה לחדשנות הזו, במיוחד בתחום שלא היה כל-כך מפותח. המעצבים היו
מודעים היטב לבעיה הזאת, אך לא חדלו מעבודתם גם כשזו לא השתלמה להם כלכלית. הם ראו שליחות גדולה בפועלם והאמינו שהם מניחים את אבני היסוד לגישה חדשה בתחום העיצוב שעתידה להתפתח ולשגשג.
הספר מציג כמה דוגמאות ידועות מיצירתם של המעצבים הרדיקליים באיטליה. מצד שמאל בצילום ניתן לראות את ה'מניפסטה' של סטודיו 9999 (1972). הטקסט מציג את עקרונות היסוד של הקבוצה באיטלקית ובאנגלית. אפשר לראות את השילוב הנהדר בין הרקע לדימויים השונים על הניגודיות הצבעונית שלהם. מצד ימין למעלה אפשר לראות תצלום שחור לבן של חברי "Superstudio" לכריכת המגזין "Architectural Design" (1971). מתחתיה מוצגת יצירה של סטודיו "D.A" שנראית כמו אוסף גלולות צבעוניות. ככל הנראה היצירה מתייחסת להמצאת הגלולה למניעת הריון שהפכה ללהיט באותה תקופה ברחבי העולם המערבי.
[caption id="attachment_11729" align="aligncenter" width="750"]
משמאל לימין עם כיוון השעון: עבודות של סטודיו 9999, "Superstudio" ו- "Studio D.A"[/caption]
העיצוב הרדיקלי כלל גם עבודות בתחום עיצוב הפנים. אם תתבוננו בצילום שלמטה, תראו חדר משחקים מרהיב לילדים. מרשים למדי במבט ראשון, ועוד יותר כשמגלים שהחדר הזה היה פעם מחסן של סוחר דגים. זו הייתה הגישה שהמעצבים הרדיקליים דגלו בה: לקחת חלל פנימי של מרחב מסוים, להתעלם לחלוטין משיטות העיצוב המסורתיות ולהעניק לו משמעות חדשה. המחסן הידוע לשמצה, שממוקם בעיר פיסטויה, היה שייך לאדם בשם פרננדו נרוצי. סביר להניח שלפרננדו נמאס להיכנס למחסן צפוף, חשוך ומלוכלך בכל פעם שהגיע לעבודה. הוא ביקש עזרה בשיפוצים ממכריו, חבורת מעצבים צעירים שעברו לאיזור לאחרונה בשל קשיים כלכליים. אפשר רק לשער שפרננדו לא תיאר לעצמו מה תכננו חבריו החדשים. לאחר השיפוץ, המחסן של פרננדו הפך לאטרקציה תיירותית ומונומנט עיצובי חשוב. האנקדוטה החביבה הזו מראה לאילו תוצאות אפשר להגיע אם מותחים מעט את גבולות המוסכמות וחושבים מחוץ לקופסה.
[caption id="attachment_11730" align="aligncenter" width="500"]
עיצוב חלל, 1966. יצירתם המשותפת של Superstudio ו-Archizoom[/caption]
עוד דוגמא ליצירה אוונגנרדית מבית היוצר של העיצוב האיטלקי הרדיקלי היא יצירתו של מריו בליני "Kar-A-Sutra". בצילום אפשר לראות אנשים עוטים חליפות ומגבעות כשפניהם צבועים בלבן והם מצטופפים בהתפעלות סביב דגם ביזארי של מכונית. כדי להבין את המסר שהיצירה מעבירה, ננסה לפענח את המרכיבים שלה. נתחיל מהכותרת: "קאר-א-סוטרה" ("Kar-A-Sutra") שמזכירה את ה"קמה סוטרה", הטקסט ההודי העתיק שעוסק במיניות ואהבה. המילה "Kar" היא מעין שיבוש של המילה האנגלית למכונית, "сar". הקונוטציה הכללית של הכותרת מתקשרת למכונית מחד ולחוויה מינית מאידך. מה לגבי הדמויות בתצלום? לכולן יש את אותו הלבוש, אותו האיפור, אותן ההבעות ואותן תנועות גוף. המראה שלהם מזכיר פנטומימאים, ודומה לאופנה שהייתה נהוגה באירופה במאה ה-18. התלהבותם מהמכונית ניכרת בתנוחות הגוף והבעות הפנים. מניתוח היצירה עולה מסר של סלידה מצרות האופקים של הציבור המודרני, שרודף אחרי חומריות ומבקש להשביע את תאוותיו. הלבוש האחיד של הדמויות מייצר תחושה שהם "כמו כולם", אין ייחודיות אלא נהירה המונית של עדר. כך, היוצר משתמש בעקרונות העיצוב הרדיקלי כדי להביע ביקורת חברתית ולייצר אמירה משמעותית.
[caption id="attachment_11724" align="aligncenter" width="750"]
Kar-A-Sutra” של מריו בליני“ (1972)[/caption]
אחד העקרונות של העיצוב האיטלקי הרדיקלי היה לעצב יצירות שיוכלו להשתלב בחיי היום-יום. דוגמה מעניינת אפשר לראות בתחום עיצוב הרהיטים: הסטודיו "Poltronova" עיצב ספה בהשראת שחקן הבייסבול האמריקאי המפורסם ג'ו דימאג'יו (Joe Dimaggio). הספה, בצורת כפפת בייסבול, גם נקראה על שמו של דימאג'יו והתכתבה עם התרבות הפופולארית של אותה תקופה. המחשבה מאחורי העיצוב ביקשה לעורר עניין בקרב הציבור באמצעות שימוש במטאפורות או דימויים שמתקשרים לשיח העכשווי של אותה תקופה. באותו עמוד מוצג עיצוב נורה ייחודי של המעצב דאריו בארטוליני (Dario Bartolini), שעיצב כמתנת אירוסין לאהובתו. הצבעים והצורה של הנורה עצמה מזכירה לטבעת אירוסין.
[caption id="attachment_11727" align="aligncenter" width="750"]
מלמעלה למטה: 'הספה של ג'ו' של סטודיו "Poltronova" (,1970) ומנורת "אם.גי'.אם" של סטודיו U.F.O ((1969[/caption]
הפונקציונליות לא תמיד הייתה עדיפות ראשונה אצל המעצבים הרדיקליים. יותר מהכל, הם ניסו להעביר סיפור לצופה באמצעות שימוש במטאפורות וזהו סוד הקסם שטמון ביצירותיהם. תקופת הפעילות של רבים מהסטודיות הללו לא נמשכה לאורך זמן, אבל המעצבים הצעירים ללא ספק הצליחו לממש את חזונם, לרגש את הצופים וליצור נקודת מבט חדשה עם המון תעוזה.
SuperDesign Italian Radical Design
(Maria Cristina Didero (author), Catharine Rossi (Contributor)& Deyan Sudjic (Contributor
New York:The Monacelli Press
2017
ספריית המכון הטכנולוגי חולון
(DID 7.05(45
ליצירת קשר: רוברט מכלין
[/column]
