שוחחנו עם כמה מהבוגרים והבוגרות הטריים של המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT על פרויקטי הגמר שלהם, על תהליכי העבודה ואיך מסכמים ארבע שנים אינטנסיביות ומרתקות.
רון שריג, תקשורת חזותית
קאפרה- תרמיל למסלולי 'ויה פארטה', עמית נאור
מה הקונספט של הפרויקט?
CAPRA הוא תרמיל המשלב ציוד בטיחות למטייל בטרקים הכוללים 'ויה פאראטה'. מסלולים כאלו מזמינים לחוויית טיול הכוללת טרקים עוצרי נשימה המשולבים בטיפוס אתגרי מאובטח. הרעיון הוא לשלב את הרתמה, הקסדה ואת סופג האנרגיה אל תרמיל הטיולים, ובכך לאפשר למטייל מעבר מהיר ונוח בין מצב הליכה למצב מאובטח. כל זאת, תוך פחות מדקה, מבלי להוריד את התרמיל או להתכופף.
ספר על תהליך העבודה.
תהליך העבודה החל עוד בטרקים שעשיתי קצת לפני חילופי הסטודנטים באוסטריה, שם נדהמתי לגלות שמטיילים רבים מוותרים על אבטחתם בגלל הסרבול והזמן הרב שלוקח לחגור את ציוד הבטיחות. הבנתי שעל מנת לגרום לאנשים לטייל מאובטחים ולא לסכן את חייהם, חייבת להיות הפחתה משמעותית בזמן שלוקח למטייל/ת לעלות על הציוד. תהליך העבודה עצמו היה מרתק ומלמד. העמקתי בחומרים רכים, גזרות, תפירה, מנגנונים ואפילו בתקנים של תפרים ואבזמים שיעמדו בעומסים במקרה של נפילה.
איך אתה מסכם את הפרויקט?
בחרתי בפרויקט מתוך אמונה בכך שעיצוב נכון יכול להציל חיים. לאחר שלב זיהוי הבעיה בטיולים, העמקתי במחקר ובמהלכו גיליתי שמעל ל-90% מהרוגים במסלולי VF לא היו מאובטחים. נתון זה היווה נר לרגלי במהלך הפרויקט. אני מאמין שמטייל/ת שמגיע/ה לטרק עם תרמיל CAPRA לא ת/יחשוב פעמיים אם להירתם ולהתאבטח לפני מקטע VF ובכך ת/ישמור על חייו/ה.
מנחה: גלינה ארבלי
פייסבוק: Amit Naor
אינסטגרם: amitnaor3024
HOLDING SMOKE, זהר סאלי
מה הקונספט של הפרויקט?
לאחר מחקר בתחום הקרמיקה והטקסטיל, הגעתי למסקנה שרוב העבודות הקיימות היום מנסות להגיע למרקם טקסטילי, אך לא מנצלות את היכולות התלת מימדיות שלו. לאחר מחקר חומרי הצלחתי לפתח טכניקה חדשה ליצירת תבניות, המאפשרת לנצל את התלת מימדיות הזו בצורה ידנית. המחקר התחלק לשניים: עבודה על תהליך אוטומטי ליצירת התבניות, ופיתוח צורני ושיפור הגימורים באובייקט על מנת שאוכל להציג אותו כמוצר מוגמר.
ספרי על תהליך העבודה שלך.
התחלתי עם יציקת חומר קרמי לתוך טקסטיל. עוד בבדיקות הראשונות ראיתי שנוצרו לי קפלים ביציקה, מה שנתן תלת מימדיות בצורה שהתקבלה. הבנתי שיש פה פוטנציאל לא ממומש. החלטתי לפתח את הכיוון של התלת מימדיות של הטקסטיל באמצעות טכניקה של Smoking Fabric, המוכרת בעולם הטקסטיל והאופנה.
כמעצבת תעשייתית, הבנתי שאם אני רוצה להתייחס לאובייקט כמוצר, אני צריכה לחשוב על דרך הייצור ואיך ניתן לייעל אותה. כיוון שלא ניתן לעשות בתבנית שימוש חוזר, משום שהיא נשרפת בתנור, הבנתי שעלי לשפר את תהליך הייצור שלה. בניתי ג'יג שמייצר את התבניות באופן חצי אוטומטי מכמה סיבות: הראשונה, הצלחתי לקצר את זמן הכנת התבנית מ-3 ימים ל-3 דקות. השניה, הראיתי שתפירת הפאטרן מתאימה לייצור סדרתי. אבל גם הייצור הסדרתי משאיר כל תוצר ייחודי ולא זהה לחלוטין לקודמיו, זאת בעקבות שינויים בגזרת הכלי, והתגובה של הבד לתהליך היציקה. הסיבה השלישית, והכי חשובה, היא להיכנס לתחום רווי בעשייה ולהראות שעדיין ניתן לחדש בו.
מילה לסיכום?
הפרויקט היה תהליך מחקרי ארוך ומהנה, ודרכו הצלחתי להגיע לטכניקות חדשות שלא נעשו קודם.
מבחינתי לפרויקט יש עוד לאן להתפתח, והשנה האחרונה הייתה צעד גדול בתוך הליך מחקר שארצה להעמיק בו בעתיד.
מנחה: נעמה שטיינבוק
מטה Staff – אמיר לובל
מה הקונספט של הפרויקט?
Staff הוא מקל הליכה המעצים את יכולותיו התפקודיות של המשתמש בו – מסייע בקימה ובישיבה, תומך בעמידה ובתנועה ממושכת ומקנה ביטחון ועצמאות במרחב- כל זאת בדמות מוצר המשדר מראה ספורטיבי ועדכני ומתרחק מהאייקון הקליני. בעזרת בוכנה המשולבת בגוף המוצר, Staff מלווה ומקל על מהלך ההתיישבות. לאחר שהמשתמש/ת התיישב/ה, המקל נשאר בגובהו המצומצם – גובה המעצים את יכולותיו/ה בעת הקימה ומקל על הזדקפות.
ספר לנו על תהליך העבודה.
בתהליך הפיתוח והעיצוב של Staff שמתי דגש רב על האיזון שבין המקל המיתולוגי, זה שעוד היווה סמל סטאטוס וכבוד; ובין צורות, חומרים וטכנולוגיות עדכניות, רלוונטיות ובעיקר מעצימות. בכך, Staff שואף לספק מענה איכותי לאלו המעוניינים להמשיך בשגרת חייהם באופן עצמאי ומכובד.
מה עוד מייחד את Staff?
בנוסף להעצמת היכולות שבקימה ובהתיישבות, ב-Staff משולבים גם לחצן מצוקה, תאורה קדמית ותאורת סימון. לחצן המצוקה שולב בגוף המוצר מתוך הבנה שכמו מקלות ההליכה, גם לחצני המצוקה סובלים מהסטיגמה השלילית – וגם עליהם מעדיפים המשתמשים לוותר. התאורה והסימון מספקות ביטחון במרחב גם באזורים מעט יותר חשוכים או עמוסים.
https://vimeo.com/user103648368
מנחה: פרופ' גד צ'רני
פייסבוק: Amir Loval
אינסטגרם: amir_loval
נווה NAVE, יעל יששכרוב
מה הקונספט של הפרויקט?
נווה היא מערכת אריחי טרקוטה בשילוב עם מים, לצינון חללים במבנים במדבר. הפרויקט נשען על פתרון צינון מקומי מסורתי, ומטרתו לענות על צורך מקומי- הצורך בנוחות אקלימית במדבר. מערכת האריחים פועלת לפי אותו העיקרון של הג'ארה הפלסטינית: כד מים מטרקוטה ששימש לצינון המים והחלל. האריחים עשויים מטרקוטה ועוברים בתוכם מים. המים מחלחלים דרך דופן הטרקוטה הנקבובית וניגרים על הדופן החיצונית של האריח, ומשם מתנדפים אל חלל החדר ומצננים אותו. כך מעטפת החלל הופכת מפאסיבית לאקטיבית, כזו המשרתת את השוהה בחלל. בנוסף, האריח הופך ממוצר תעשייתי גנרי המיוצר בייצור המוני, בחזרה, לכזה המותאם למקום. בפרויקט, המערכת מוצגת בשלוש וריאציות: מערכת אריחי קיר, מחיצה מבנית (חיבור רצפה-תקרה) וטוטם: גוף קירור ניצב בעל אפשרות הצבה היקפית.
ספרי על תהליך העבודה.
הפרויקט פותח בכמה גישות במקביל: ייצרתי את האריחים הטיפוסיים של המערכת בחומר אמיתי (טרקוטה) ואת המערכת עצמה על שלושת הוריאציות שלה פיתחתי בצורה ממוחשבת: שרטוטים והדמיות. בשביל להוכיח את התכנות המערכות שלי במציאות, הייתי צריכה לחקור ולהכיר עולמות תוכן של בניין ועיצוב פנים שלא מוכרים לי, ולהתאים את המערכות לפתרונות חיפוי והתקנה מוכרים מעולמות אלו.
איך את מסכמת את הפרויקט?
אני מזהה את עצמי כחלק ממסורת משפחתית של בניין. סבא שלי ז"ל היה בנאי מדרגות ואבא שלי אדריכל. השייכות הזו הניעה אותי לפעול במרחב המגורים ובמעטפת שלו. המחקר הוביל אותי לעולם הבנייה הירוקה, שהיא מגמה עולה באדריכלות כיום. הבנייה הירוקה היא בנייה מותאמת סביבה, ויש בה מגמה שחותרת להחייאת פתרונות מסורתיים לבעיות קיימות. פתרונות מסורתיים, בגלל המגבלות שלהם, מנצלות באופן טבעי פחות אנרגיה כדי ליצור סביבת מגורים נוחה. הקסם בפרויקט, לדעתי, הוא ההישענות על המצאה שכבר היתה שם, החכמה והפשטות של החומר ושל השימוש המסורתי בו. יש מקום לפנייה לפתרונות כאלה במחשבה על העתיד, ואני שמחה שהיתה לי הזדמנות לקחת בזה חלק.
מנחה: אילון ערמון
אינסטגרם: yael.issacharov
Biopod, מאור בזנר
מה הקונספט של הפרויקט?
בפרויקט הגמר שלי, Biopod, פיתחתי טכניקה חדשה ליצירת בתי גידול לביולוגיה ימית בתשתיות בטון. נכון להיום כ-60% מהאנושות חיה לאורך קווי החוף, מה שמצריך תשתיות ימיות. כ-70% מאותן תשתיות (גשרים, נמלים ושוברי גלים) עשויות מבטון. הצבת בטון תוך הים מפרה את האיזון העדין של המערכות האקולוגיות לאורך קווי החוף. חברת אקונקריט, אשר איתה שיתפתי פעולה בפרויקט הגמר, מייצרת תוסף המוריד את רמת ה-pH של הבטון. הוספת התוסף של אקונקריט ביחד עם עיצוב נכון של הבטון יכול לגייס עד פי 11.5 יותר ביולוגיה ימית על פני השטח של הבטון. כלומר, במקום ליצור תשתיות בטון שמפרות את האיזון של המערכת האקולוגית אשר בה הן מוצבות ניתן- בעזרת התוסף של אקונקריט ועיצוב נכון של פני השטח של הבטון- להפחית משמעותית את הפגיעה במערכות האקולוגיות התת ימיות ולעיתים אפילו לשקם מערכות אשר נפגעו מהפרת האיזון.
ספר קצת על תהליך העבודה.
לעצב בטון בצורה שמעודדת גיוס ביולוגיה אינו דבר פשוט בגלל שהטכנולוגיות הקיימות ליצור תשתיות אינן מותאמות למטרה זו. במהלך הפרויקט פיתחתי טכניקה חדשה לייצר בתי גידול לביולוגיה בתוך תשתיות בטון אלו. את הטכניקה פיתחתי בעזרת מחקר של תנאי מחיה טבעיים של יצורים ימים. ממסקנות המחקר פיתחתי ספר חוקים של עקרונות עיצוביים אשר יעודדו גדילה של ביולוגיה על פני השטח של תשתיות הבטון. כדי ליישם את אותם עקרונות בטכניקה סטנדרטית של יציקת בטון כפי שנהוג בתעשיית התשתיות הימיות, היה צורך למתוח את גבולות היכולת של הטכנולוגיה. בהשראת העגלה הקורסת מעולם הזרקת הפלסטיק יצרתי אינסרט קורס המתממשק בקלות לכל תבנית סטנדרטית.
איך אתה מסכם את הפרוייקט?
הפרויקט היה מאתגר ומעניין. שמחתי לשתף פעולה עם חברת אקונקריט, וביחד לעמוד בחוד החנית של עיצוב משותף של אדם וטבע. אני סבור שזה הוא צו השעה.
מנחה: לוקה אור
פייסבוק: Maor Bezenr
אינסטגרם: maorbezner
