ועידת ישראל לערים חכמות המחישה שאנחנו בדרך, אבל עוד רחוקים. רוב המיזמים בתחום לא פונים לבעיות האמיתיות של התושבים, והמסקנה היא שלנו כמעצבים יש אחריות רבה בעיצוב הערים העתידיות.
מיכל לשצ'ינסקי, עיצוב פנים
ועידת ישראל לערים חכמות, שהתקיימה בחודש דצמבר האחרון,הציגה חידושים טכנולוגיים ופלטפורמות שונות לערים חכמות, לצד הרצאות ופאנלים של ראשי ערים ופוליטיקאים. זוהי השנה הראשונה שהועידה התקיימה במתכונת רחבה שמשכה אליה אנשי ציבור ויזמים רבים. כמחצית מהנוכחים היו יזמים וחברות שהציגו מוצרים ופתרונות טכנולוגיים הנוגעים לעיר חכמה, והמחצית השניה היו אנשי ציבור שבאו לבחון יישום אפשרי של הטכנולוגיות האלו בעירם. מעניין היה לראות שמלבד רשויות מקומיות נכחו נציגים מגופים כמו צה"ל והשב"ס שבאו גם הם לבחון כיצד ניתן להפוך את הארגונים ליעילים ומתקדמים יותר.
המונח "עיר חכמה" הוא די מעורפל, ולא תמיד ברור מה עונה על ההגדרה הזו. לפעמים נדמה שתיאור של חפץ או מרחב כ"חכם" הוא יותר אקט שיווקי, ופחות תיאור שמאפשר לנו באמת להבין מה הופך את אותו מוצר לחכם בפועל. ובכל זאת, הגדרה ראשונית: "חפץ חכם" הוא לרוב תוצר של שילוב של מספר טכנולוגיות. במקרה של "ערים חכמות", מדובר בטכנולוגיות מידע ותקשורת הפועלות לצד "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things). יישומי "עיר חכמה" מפותחים במטרה לשפר את הניהול העירוני ולאפשר תגובה בזמן אמת לאירועים. מטרתן של ערים חכמות היא לשפר את האיכות, הביצועים ואת האינטראקטיביות של שירותים עירוניים, במטרה להפחית את העלויות ואת צריכת המשאבים ולשפר את הקשר בין האזרחים לרשויות.
כיום, תל אביב מובילה בארץ ביישום קדמה טכנולוגית בשירותים העירוניים. קבלת תו חניה, תשלום ארנונה, דיווח על מפגעים ועוד מתאפשרים בקלות באמצעות האפליקציה העירונית, זאת בנוסף לרשת וויפי עירונית חינמית שפרוסה ברחבי העיר. עיריית תל אביב משקיעה משאבים רבים בשיפור התקשורת עם תושבים ויכולת התגובה. הבנת המצב ותגובה מהירה מצד העירייה חשובה במקרים של קריסת עץ כמו במקרים של נפילת טיל, ומערכות השליטה והבקרה המרושתות שמאפיינות עיר חכמה מאפשרות את זה.
אחת המערכות המעניינות שהוצגו בכנס הייתה של חברת SIMPLE, המציעה שירות של יצירת מפה תלת מימדים ואינטראקטיבית של העיר. למפה תלת מימדית יתרונות רבים על פני מפה דו-מימדית: אחד מהם הוא האפשרות להסתכל מנקודת מבט ספציפית על העיר. למשל, ניתן לשתול דגם אדריכלי של בניין מתוכנן, להסתכל מנקודת המבט של המרפסת ממול, וכך להבין את חסימות הנוף והצל שיטיל הבניין החדש על סביבתו. אפשר לראות על גבי המפה רכבים של כוחות הביטחון ולשנות רמזורים (במידה והעירייה הטמיעה רמזורים חכמים) כדי ליצור גל ירוק לאמבולנס למשל. זו דוגמה לאופן בו יישומים של עיר מיטיבים הן עם התושבים והן עם נותני השירות. ראש העיר, האדריכלית העירונית, אגף שיפור פני העיר ועוד גורמים מקבלים החלטות על בסיס הכלים שעומדים לרשותם. ככל שהכלי שעומד לרשותם מובן וקל לשימוש כך ההחלטות שיקבלו יטיבו עם העיר ותושביה.
חברה נוספת שהציגה מוצר מעניין היא חברת השילוט Trans Display Signs המציעה עמדות מידע חכמות שמתאימות למבני ציבור, תחנות אוטובוס, מרפאות ומרכזים מסחריים. ברמת העיצוב התעשייתי יש שם בחירה מעניינת בממשק טאצ' במוצר ציבורי. החברה טוענת שהוא פחות רגיש לתקלות ולוונדליזם אך ההנגשה לבעלי מוגבלויות לא פתורה עד הסוף. הממשק הגרפי גם הוא לא פתור לחלוטין: חלק מהמידע צריך להיות גדול ונגיש לצופים מרחוק, כמו למשל שעת ההגעה של האוטובוס הקרוב, אך פרטי מידע אישיים, כמו היתרה בכרטיס הרב קו של הטוען, צריכים להופיע בקטן. נכון לשלב פיתוח זה, הממשק לא עושה את ההתאמה הנחוצה בגודל הפונט.
אחת הדוברות בכנס הייתה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שהדגישה את החשיבות של יישום טכנולוגיות "עיר חכמה" בקידום נגישות לבעלי מוגבלויות ובקידום שוויון בין ערי מרכז לערי פריפריה. לאחר מכן החל פאנל ראשי הערים, שהיה החלק המעניין ביותר בכנס. ראשי הערים דיברו על מהי, לתפישתם, עיר חכמה ומה הם החסמים ליישום מלא של הטכנולוגיות. במיוחד בלטו ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש ובני ביטון, ראש עיריית דימונה, שניהם ראשים של ערים פריפריאליות אשר עוסקים רבות בחדשנות בעירם.
בנוסף דיבר מנכ"ל חברת easy (אפליקציית מנוע חיפוש מבוסס מיקום עבור נקודות עניין כמו מסעדות, עסקים ואטרקציות) על התועלת שמפיקים המשתמשים מהאפליקציה כמו גם בעלי העסקים והרשויות. למשל, אדם המעוניין לפתוח סופר בתל אביב יכול להשתמש במידע שנאסף באפליקציה על מנת לבדוק היכן אנשים נמצאים כשהם מחפשים סופר, ומה ריכוז הסופרים באותה סביבה. משיטוט מהיר באפליקציה אפשר להגיע למסקנה שבסוף יום עבודה יש חיפושים רבים לסופר באיזור רמת החייל, אבל ריכוז הסופרים באיזור נמוך.
רבות מהאפליקציות שהוצגו הנוגעות לקשר בין הרשות לתושב כמו ToshavIL, Hoodini, Colu הן אפליקציות אשר כבר פועלות בערים בארץ אך לא מיטיבות להסביר את הערך שהן מייצרות ולא מאפיינות באופן ברור את המשתמש. Colu שמה דגש על עסקים קטנים, אך הלקוח שלה הוא הרשות המקומית ואילו Hoodini היא רשת חברתית שמנוהלת על ידי העירייה ואוספת עבורה מידע, אך לא ברור מה הערך שהיא מייצרת עבור התושבים.
ההתייחסות המשמעותית היחידה לנושאי הפרטיות ואבטחת המידע הייתה מצד משרד עורכי הדין שיבולת, שמזהיר משעטה קדימה ללא מענה רגולטורי. בעולם בו כל עמוד תאורה מכיל וויפי, חיישנים ומצלמות אבטחה, זיהוי פנים בוודאי יהפוך לכלי חשוב עבור הרשויות והמדינה ויש לתת את הדעת על כך, מרמת המעצבים והמתכננים ועד רמת הרגולטורים ומקבלי ההחלטות.
בראייתי, התחומים של עיצוב תעשייתי, עיצוב שירות, עיצוב פנים ועיצוב גרפי שזורים כמעט בכל אספקט של "עיר חכמה". תהליכי Design Thinking, שמטבעם הם ממוקדי אדם וממוקדי משתמש, הם כלי משמעותי ביצירת מוצרים ושירותים לאזרחים ותושבים שיתנו מענה אמיתי לאתגרים. לאורך הועידה הייתה תחושה שמה שמוביל את החברות המציגות זה פיתוח טכנולוגי אותו מנסים להתאים לבעיות קיימות. לכל אדם שהתנסה בתהליכי פיתוח עיצובי ברור שהדרך היא הפוכה- אפיון הבעיה חייב להיות קודם להצעת הפתרון. אין ספק שמעצבים רבים יעסקו בעתיד בתחומים הקשורים לעיצוב אינטראקציה במרחב הציבורי ועלינו לזכור את היתרונות של עיצוב בפתרון בעיות, ולזכור שתמיד האדם במרכז.
מי שלא יכול/ה לחכות לכנס של שנה הבאה ורוצה ללמוד עוד על הנושא, מוזמנ/ת לפנות למרכז החדשנות לערים חכמות, הנמצא ברחוב הארבעה 28 תל אביב ופתוח בימי ראשון- חמישי בשעת 9:00-17:00. המרכז מספק חוויה טכנולוגית וחדשנית הכוללת מיצגים, מתחמי הפעלה והתנסות במערכות מתקדמות. כנסו לאתר המרכז לבירורים ותיאומים.
