למעלה מארבעים עבודות, פרי יצירתם של 18 יוצרים, מוצגות בתערוכת הקול הקורא השנתי של מגזין כולעיצוב. הזמנו סטודנטים ומרצות לעיצוב ולאמנות, מעצבות ויוצרים, לתת את הפרשנות הנוכחית שלהם למושג "עיר מקלט". העבודות שנבחרו מופיעות כאן, ואף מוצגות בתערוכה בגלריה "ויטרינה" ע"ש ג'וליה מזרחי בבניין הפקולטה לעיצוב, HIT
מערכת כולעיצוב
פעולת היצירה היא עיר מקלט. הצענו לחשוב על יצירה כעל אי של שפיות, כעוגן שעוזר לנו לשמור על עצמנו במים הסוערים, או פשוט לשמור על שגרה. עיצוב יכול להגן עלינו ולשמש מקום מפלט מהמציאות, או להיפך – להפוך לכלי להתנגדות, להזדהות או להבעת דעה.
קיבלנו מגוון של תגובות יצירתיות שניתן לומר בבירור שעובר ביניהן קו של עצבות, פחד וחוסר וודאות, בשילוב חוסן והמצאתיות. או במילים אחרות, הן מייצגות היטב את רוח הזמן ואת רוח המקום.
חלקן מהורהרות, חלקן בדיוניות ומולן כאלה ריאליסטיות להכאיב, וחלקן פרקטיות, כיאה למעצבים.
מספר עבודות מציעות פתרונות לקשיים עקב המצב (מיטות למפונים, תרמיל לאריזה מהירה עבור פליטות) או סיוע רגשי. עבודות מגוונות מציגות קופסאות וארגזים, שלפעמים משמשים לשמירה על חפצים יקרי ערך (כמו הלב שלנו) אך הם גם מקום מחבוא וגם מטען ואריזה של חיים.
דימויים של עיר – ערים בדיוניות וערים מיופות, גבולות פרוצים בין פנים לחוץ, דמויות מתבוננות דרך וילון ודמויות מתבוננות פנימה. חרדות נישאות בתוכנו בדמות בתים. הצופים מוזמנים לעלעל ביומנים אישיים – שהם גם תוכן פרטי וגם אובייקט שמסמל את מעבר הזמן ובו בעת מקפיא אותו, באסתטיקה שחורה ואנונימית.
הזמן עוצר גם בסצנות בארוקיות מבוימות בקפידה, ובייצוגם של כלי משחית – סכין חיתוך ביתית שהיא קינה של אב, מול אקדח ותחמושת שמחולקים לכל דורש.
עיר המקלט היא היצירה החופשית עצמה.
העבודות מוצגות בתערוכה בגלריה "ויטרינה" ע"ש ג'וליה מזרחי, בניין 6, המכון הטכנולוגי חולון.
בין התאריכים 11.7-25.7
תמר לב-און, עורכת מגזין כולעיצוב ואוצרת התערוכה.
צוות הקול הקורא: יובל בלוך ועדי עבו.
העבודות שנבחרו (לפי סדר א-ב של היוצרים)
ספרי סקיצות
אילון ערמון
סגל המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT
אני מציג את ספרי הסקיצות שלי מאז תחילת המלחמה. אלו הם בעצם יומנים.
התחלתי לתעד את העשיה שלי כשהייתי סטודנט כמוכם לפני עשרות שנים, בשנת 1986, ומאז אני מיסיונר של ספרי סקיצות. אני ממספר את ספרי הסקיצות שלי על הכריכה ובימים אלה אני בספר מס' 101.
מאז פרוץ המלחמה תיעדתי את תחושותי ומילאתי יותר מ-6 ספרים.
הספרים שלי הם המפלט שלי שעוזר לי לשמור על שפיות, בדיוק כפי שתיארתם. וגם אם חלק מהדפים אינם בדיוק "קבילים"… בסופו של יום, אני ממלא אותם לעצמי ובשבילי, ואתם מוזמנים להיכנס לתוך המחשבות, הרעיונות, הפחדים ובכלל החיים האישיים שלי, ואולי לגלות שכולנו בסופו של דבר אותו הדבר, בשינויים קלים.
סוף העולם-בני ברק
איילין מייט
המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר
במסגרת הלימודים התבקשתי להכין סדרה של עבודות בנושא סוף העולם. הייתי בסופה של תקופת מעבר דירה מרעננה לבני ברק, והדבר הראשון שעלה במוחי באותה עת היה הקיצוניות בין שתי הערים. המעבר בין הערים היה שונה מכל הבחינות שהכרתי. לעבור מנקי למלוכלך, מחדש לישן, ממעלית למדרגות, מצבעוני לאפור ומסביבה חילונית לחרדית.
באמצעות הדפסי-הרשת אני בוחרת להציג את המציאות בצורה אחרת, נלהבת וצבעונית. בסופו של דבר, תהליך העבודה גרם לי להבין שהמעבר לבני ברק לא היה סוף העולם כמו שחשבתי. להיפך, כאן מצאתי את ביתי, את עיר המקלט שלי, וזו ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקחת.
סכין
אלון פלד
עיצוב תעשייתי, בצלאל
עיצבתי סכין מטבח עם ידית עשויה מרצפות בית הורי מוצבת בתוך ההספד שכתב דוד גרוסמן על בנו אורי.
העבודה נעשתה מתוך דחף לגשר בין המציאות החיצונית ללימודים, בתווך בין הקמפוס לשירות מילואים.
KLONAS
אמיר צובל
מעצב ויוצר רב-תחומי
כשהבן שלי היה קטן הוא נהג להתחבא מתחת לשמיכה כשהוא היה מפוחד או מוטרד. הוא דמיין שהשמיכה היא המבצר הקטן שלו, ושבתוכה הוא בטוח ומוגן. כדי לסייע לו עיצבתי עבורו מנורת לילה שמיועדת לשמש כעמוד אוהל, להרים את השמיכה, לייצר סביבה את המרחב בשבילו ולהאיר אותו תוך כדי. המנורה פועלת על סוללות, היא מטילה אור חמים ורך ובנוסף ניתן לנתק אותה מהבסיס כדי להשתמש בה כלפיד או כפנס. היא שימשה את בני במשך שנים, ועד היום ניצבת על הכוננית בחדר השינה שלו ושל אחותו הקטנה.
אתר: zobels.com
בית
גלעד קצנשטיין
המחלקה לתקשורת חזותית, HIT
העבודה נוצרה בעקבות השיר "הפליט" של להקת החצר האחורית.
סביב המלחמה הנוכחית המושג פליט קיבל משמעות אחרת לגמרי בעיניי.
פליט יכול לחיות גם בתוך ארצו, בעיר שונה ובתרבות זרה.
אינסטגרם: gilad_katzen
תיק עבודות: https://giladkatzenstein.myportfolio.com/
כלי התנגדות
דנה קוזלובסקי
המחלקה לתקשורת חזותית, HIT
סדרת פוסטרים שעוסקת באבסורד ובסכנה שבחלוקת נשק, בעקבות שיווק כלי הנשק האישיים לעשרות אלפי אזרחים יהודים, בחסות משטרת ישראל. חלוקת נשק תוביל להרג חפים מפשע – באירועי אלימות גזענית ובאלימות בתוך המשפחה. החלשות והחלשים ביותר יהיו אלה שישלמו את המחיר.
העבודות המוצגות נעשו בעקבות טרנד ההקדשות על טילים במהלך המלחמה, ובהשראת אילה בן גביר שהגיעה לפגישה עם שרה נתניהו חמושה באקדח.
הפרויקט נעשה במסגרת קורס תקשורת חזותית בהנחיית אביחי מזרחי.
אינסטגרם: danakozlovski
פייסבוק: פרופיל דנה קוזלובסקי
אתר: https://www.danka.co.il/
גלויות יומיות
זאב אנגלמאיר
סגל הפקולטה לעיצוב, HIT
"שולח כמה מהגלויות היומיות שלי, שמתייחסות לתחושת הפליטות בעיר, המצור, התסכול, החרדה, חוסר האונים, הכעס. חלק מהגלויות צוירו בעקבות פניות של מפונים מביתם, תחושות מצוקה וגעגוע לבית שהיה.
הציור בשחור לבן מהימים הראשונים למלחמה, רישום בחדר מדרגות בזמן אזעקה.
מקלט גם מרגיע וגם מעורר חרדה, כי מי שצריכים מקלט נמצאים בסכנת חיים."
שושקה פייסבוק: shoshkeshoshke
שושקה אינסטגרם: shoshke_engelmayer
ללא כותרת
חוה זילברשטיין
סדנת הדפס, בית האמנים תל אביב
אני יוצרת את התחריטים תוך שהתודעה מובילה אותי למקום שבו אני מחפשת את חירותי. מקום שמגן עלי נפשית בעצם היצירה והחיפוש דרך השפה החזותית של קו, כתם, צורה, קומפוזיציה, את מקום המבטחים שלי. השחור והלבן יוצרים אצלי דרמה המחפשת את מקום המפלט.
אינסטגרם: hava_the_printmaker
אתר: https://havazil.wixsite.com/hava
בשורת איוב
שלושה צילומים, 2023
טאי מור
HIT
בעולם בו המוות מגיע ללא דפיקה בדלת, החיים עוצרים היכן שנעזבו, בכל עת שהיא.
בסדרה, אלמנט הזמן הוא שקובע את המצולם, את האסתטיקה והנראות שלו, ומפריך את המיתוס,
שלא לומר קלישאה, שהזמן מרפא את הכל.
לעיתים הוא מעמיק את הפצע ויוצר ריקבון.
אינסטגרם אישי: tai mor
אינסטגרם עסקי: handfuloftai
מנורת לילה לשדרות
מיכאל צינזובסקי
בצלאל
חפץ יומיומי המסמל את המצב הגיאופוליטי המורכב והטעון בישראל.
נוצר כמחווה לעיר שדרות שחיה שנים תחת מתקפה מצד הגדה המערבית – היא "עיר מקלט" תרתי משמע.
נעשה במסגרת הקורס: "מבנה תפקוד צורה" בהנחיית ספי חפץ ונטיה שמיע עופר.
חנוכה 2024: חגים / יודאיקה בצל מלחמה
מיכאל צינזובסקי
בצלאל
חנוכה הוא חג המסמל את ניצחון האור על החושך – חג של אופטימיות ותקווה. במקרה הזה, החנוכיה היא חלק אינטגרלי מהמרחב המוגן, כמו שהמרחב המוגן הוא חלק אינטגרלי מהתרבות הישראלית. היא מאפשרת לחגוג למרות האיום והמלחמה, ולהפיץ את האור והתקווה אל העולם.
פייסבוק: michael.tsinzovsky
אינסטגרם: michael_tsinzovsky
פרח שאסור לקטוף
נטע בנוש
המכון הטכנולוגי חולון
צמד המילים ״הותר לפרסום״, הוא הסיוט של כל ישראלי. סיוט שאסור להתרגל אליו, או להפוך אדישים כלפיו. עלינו לקדש את ערך החיים ולזכור שלכל חייל יש שם שנתנו לו הוריו, וחלומות שעליו עוד להגשים.
אינסטגרם: netabenosh
פייסבוק: Neta Benosh
השתקפות של בדידות
נטע בנוש, ליה קדר
המכון הטכנולוגי חולון
לאחר שבעה באוקטובר, עם ישראל מתמודד עם בדידות עמוקה ועם ההשלכות הרגשיות של האירועים. האבל הקולקטיבי וחוסר הוודאות העצימו את תחושות הבידוד, כאשר רבים כל כך מפונים מבתיהם, משרתים במילואים, או איבדו אדם קרוב. תקופה זו הדגישה את הצורך העמוק בחיבור ובתמיכה, והדגישה את המחיר האנושי של קונפליקטים מתמשכים.
אינסטגרם: lia_kedar
מרחבים לימינליים
עדן אייזנברג
שנקר
הפרויקט מתמקד בחוויית דו קיום וחשיפה של אנשים במרחבים חדשים, בקו הגבול בין הממשי לוירטואלי. אני ממקם מבנים רגשיים במרחבים חומריים, בנופים עירוניים ובמבוכים תרבותיים. אני מחפש ביטוי ויזואלי של המצב האנושי האמיתי והעכשווי. זאת הִשׁתַקְפוּת של חוויה תפיסתית בעיר גדולה מודרנית. מישהו בדרך לשינוי פנימי גדול, במערבולת.
אני שואף ללכוד את דמותה הרב-שכבתית של עיר גדולה, רוויה בהיסטוריה, ארכיביזם, רגש. עיר מלגו שבה החיים דומים למשחק אינסופי. מרחב העיר משוחזר ובמקביל מתקשר אקטיבית עם המציאות הדיגיטלית. אני רואה איך קונסטרוקציה זו מחוללת פיצול מציאות. עבור הפרט, זהו אובדן המוחשיות.
אתר: https://edeneizenberg.wixsite.com/artist
אינסטגרם: eden__eisenberg
פייסבוק: eden.eisenberg.artist
אורקה – מערכת נשיאה לנשים, טקסטיל והדפסות תלת מימד
קרן אטאס
מעצבת תעשייתית
משחר ההיסטוריה נסיבות שונות עקרו נשים מבתיהן והובילו אותן לעזוב את כל מה שמוכר להן, כדי לצאת למסע אל הלא נודע בחיפוש אחר ביטחון פיזי, נפשי או כלכלי. לעיתים הן נאלצות לעזוב בחופזה, עם ילדיהן וכמה חפצים שהספיקו לקחת איתן. במסע מתמודדות הנשים עם אתגרים רבים, הליכה ופגעי מזג אוויר, בעודן נושאות ציוד ואת בני חסותן.
מערכת הנשיאה מותאמת למבנה הגוף הנשי, ומאפשרת אריזה מהירה ופשוטה של מגוון חפצים. היא מסייעת בנשיאת העול הכבד, סימבולית ומילולית. 'אורקה' מיועדת לחלוקה במוקדי סיוע לפליטים כמענה מיידי להתניידות בנסיבות של אי ודאות. היא נוצרה בתקופה של המלחמה באוקראינה ובעקבות היכרות קרובה עם פליטי המלחמה מסוריה. היום היא שוב רלוונטית, קרוב מכפי שניתן היה לדמיין.
אינסטגרם: kerena_art
מיטה לשעת חירום | מערכת הלנה דינאמית לעקורים בשעת חירום
רומי אטאס וגיא גורביץ
בוגרי המחלקות לאדריכלות ולעיצוב תעשייתי בבצלאל.
פרויקט בהנחיית ערן לדרמן.
אירועי אסון או מלחמה מחייבים לעיתים פתרונות הלנה זמניים לאנשים אשר איבדו את ביתם – בדרך כלל מערך של מיטות שדה או מזרונים בחללים גדולים, לעתים בשימוש במחיצות ליצירת הפרדה מינימלית בחלל.
עיצבנו אלטרנטיבה זולה, זמינה וקלה לפריסה, אשר מתייחסת לצרכיהם האישיים והקהילתיים של העקורים ותאפשר להם לנהל שגרת חיים בצל המשבר.
המערכת עשויה קרטון, כוללת מחיצה ואזור לינה ושהייה. היא ניתנת לקיפול ואחסון פשוט וחסכוני וניתנת לשימוש דינאמי כמיטה, שולחן עם שני כסאות או מחיצה. הצבה בתצורות שונות מאפשרת חללים משפחתיים / קהילתיים והתאמה למספר אנשים או צרכים שונים.
בנוסף, המוצר יודע להיות מותאם אישית: כתיבת שם המשפחה על דופן המחיצה או פריצה של חלונות קטנים עשויות לתרום לתחושת השייכות. רצינו לתת מענה גם לצרכים הנפשיים של המשתמשים עם תחושת פרטיות ואינטימיות, לצד שייכות וקהילתיות גם בסיטואציה המורכבת בה הם נמצאים.
כריכה אפורה
שאדי טואפרה
שתי עבודות שהן "מקדשי פנים", מדמות צעיף אפור שמסתיר בקיפולים ובצללים את תווי הפנים, את הפחד והדאגה, שמקופלים בתוך רקע של חושך דומם.
(מתוך קולקציית העטיפות האפורות, פחם ואקריליק על נייר לבן, 2024).
אינסטגרם: shadetwafra
פייסבוק: Shade Twafra
"עיר מקלט", "כאן", "אדם", "ללא כותרת"
שמרית בר
בצלאל, School Studio NY
עבודות עט על נייר המתארות מרחבים חסרי שקט. תיאור של גבולות עיר בלילה, במבט דרך סדרת גדרות הפרדה. שני אנשים רצים ברקע, לא ברור למה ולאן. בצד הקרוב של הגדר – כלב – עיר שהיא מקום מפלט מהמציאות. בעבודה אחרת, גבולות של חדר מול עולם חיצוני.
