את חגיגות השנה החדשה 2024 העברתי בטיסה ישירה לקראת חילופי סטודנטים באחת הערים היפות בעולם. בפריז כל טיול ברחוב מרגיש כמו הליכה במוזיאון, וכל ביקור במאפייה מרגיש כמו ארוחה במסעדת מישלן.
אז איך זה מרגיש ללמוד עיצוב בבירת העיצוב, הקולינריה, האופנה והאדריכלות העולמית?
יובל סער, עיצוב פנים
פריז, חלק ראשון
פריז היא עיר הבירה של צרפת. היא שוכנת בעיקול נהר סן ומאז ומתמיד נחשבה לאחד המוקדים החשובים באירופה ולא בכדי.
פריז מובילה בתחומים רבים: תיאטרון, קולנוע, אמנות, אדריכלות, עיצוב, אופנה וקולינריה. מתוך אהבה וסקרנות לתחומים האלה אני חוקרת מה יש לעיר להציע במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטה PENNINGHEN במחלקה לעיצוב פנים.
ביסטרו, פטיסרי, בולנז׳רי ובראסרי
בצרפת תמצאו את כל חנויות האוכל וסוגי המסעדות שתחלמו עליהן. כשהצרפתים קונים גבינה לארוחת הבוקר הם לא יסתפקו בגבינה מהסופר אלא ירדו לפרומז׳רי האהוב עליהם ויבחרו מבין מבחר גבינות את הטובה ביותר.
הקולינריה הצרפתית היא עניין רציני והצרפתים מתגאים מאוד במטבח שלהם ובצדק. כל בולנז׳רי מתהדר בחלון הראווה בפרסים שקיבל בתחרות השנתית על הקרואסון או הבגט שלו.
הריח של המאפים מהבולנז׳רי מתפזר בכל העיר, הפריזאים יושבים בבתי הקפה או הביסטרואים המקומיים בישיבה הצרפתית האופיינית הפונה לרחוב, ונהנים מימי השמש בקריאה של עיתון או ספר טוב.
כל אזור בצרפת ידוע בחומרי גלם או במנה מפורסמת, וכשכל המאכלים מתנקזים ומגיעים לפריז, הסועדים זוכים ללמוד על מרכיבי המנה, מאיפה הם הגיעו ולמה דווקא משם.
אחד הגילויים המשמחים עבורי בפריז היו הספריות
הספריות בפריז הן מקום קסום ומלא באנשים שבאים ללמוד ולעבוד בסביבה שקטה.
אם לשפוט על פי המבנים המרשימים שלהן והעושר התרבותי שיש למקום להציע, אין פלא שזה המצב.
הספרייה הלאומית של צרפת, אשר ממוקמת ברובע 2 נפתחה לציבור מחדש אחרי 12 שנות שיפוץ. ברגע שנכנסים פנימה מתגלה מבנה אובלי מרשים ביופיו, מלא בקומות של אלפי ספרים שכולם נגישים לציבור. הספרייה מושכת אליה פריזאים רבים אשר מגיעים כדי לעבוד, לקרוא ולזכות בשקט. הספריות תמיד מלאות באנשים ומספקות מרחב מדהים לעבודה. בתור סטודנטית הספריות האלו הן מצרך חשוב, בטח אם לוקחים בחשבון את אופי וגודל הדירות הממוצע בפריז.
איך זה ללמוד עיצוב פנים בצרפת ובצרפתית?
Penninghen הוא מוסד שקיים מאז 1968 והוא ממוקם בשכונת סן ז׳רמן היוקרתית. בבית בספר יש מחלקות לעיצוב פנים – אדריכלות ולתקשורת חזותית. השיעורים בכיתה מתקיימים בצרפתית, דבר שאפשר להסתכל עליו כמכשול אך גם כמתנה מכיוון שכך זוכים ללמוד עוד שפה.
השנה הראשונה שהסטודנטים עוברים בPenninghen היא כמו מכינה שבה יש דגש נרחב על ציור. גם בהמשך התואר יכולות הציור והעבודה הידנית באות לידי ביטוי. אין סדנאות ומכונות משוכללות כמו בHIT אלא הרבה עבודה ידנית ובעיני זה היה יתרון גדול ללמוד דרכי עבודה חדשות ולגלות דרכים יצירתיות כמו פעם. אפילו הלוחות בכיתות הם לוחות גיר כפי שהיו נהוגים בכיתות בעבר.
הגישה שלהם ללימודים היא אחרת. מבחינת הסטודנטים המקומיים המרצה הוא שותף למקצוע אשר בא לשתף את הידע שלו עם התלמידים, והלימודים עצמם מתאפיינים בשיטת ״אולד סקול״ – רוב השרטוטים והמודלים מתבצעים בצורה ידנית.
למרות הסטריאוטיפים על הצרפתים, הם דווקא קיבלו אותי יפה ובסבלנות, ותירגמו והסבירו לי באנגלית כל דבר.
המערכת שלי הייתה קבועה מראש וכללה קורסים כמו בניית מודלים, ציור, פרספקטיבה, שרטוט ואדריכלות – קונסטרוקציה.
במסגרת הלימודים יוצאים לסיורים במגוון המוזיאונים בעיר כמו המוזיאון לתרבות יפן, ואפילו זכינו לביקור בווילה סבואה המפורסמת של לה קורבוזיה שעליה למדתי לא מזמן בכיתה בHIT.
כל הפסקה בין שיעורים שבה עוצרים לשתות קפה או אפילו רק עוברים מבניין לבניין מספקת חוויות חדשות, התבוננות על מבנה מעניין, חנות חדשה או בולנז׳רי טעים שלא ראיתי קודם.
בחוויה שלי, להיות סטודנטית בחילופים לא דומה ללהיות סטודנטית בארץ. בחילופים זוכים להיות גרסה אחרת של עצמכם, לגלות שאתם אוהבים דברים שלא הכרתם לפני כן, לבלות עם אנשים שונים מכם, לטייל בעיר זרה וללמוד תרבות חדשה. לומדים להכיר את מחוות היום יום של העיר ושל התושבים שלה.
חיים שלמים לא יספיקו כדי למצות את פריז והמוני הספרים שנכתבו עליה לא יספיקו כדי לתאר אותה, אבל אני מקווה שבחצי השנה שקיבלתי כאן, אצליח לשתף אתכם בחלק מהחוויות, התחושות והמחשבות שלי. נתראה בחלק השני.
