עכשיו קוראים
עפרונות

עפרונות

[column]

את השנה התחלנו, שנה ג' בקורס סטודיו "תרבות ויצירה", בתרגיל חימום קטן – לעצב עיפרון. כל אחד יכול היה לבחור את נקודת מבטו על האובייקט והמשמעות שלו – החל מחומר, אופן שימוש, פונקציה ועד פירושים שונים של העיפרון. מטרת התרגיל הייתה לאפשר לכל אחד להביע את עצמו במסגרת מוצר מוגבל ופשוט יחסית ובפרק זמן קצרקצר – לביצוע המשימה ניתנו לנו שבועיים בדיוק.

עפרה אוברמן, עיצוב תעשייתי

[/column] [column]

כסטודנטים, חשוב לנו לשמוע את ביקורות המרצים כדי לקבל הכוונה. כמובן שכשמדובר בפורום כיתתי, אנחנו גם שואבים השראה מהחברים, שומעים ביקורות ומשמיעים ביקורות על עבודות שונות או כיוונים שונים, וכך מגדילים את יכולת ההתבוננות שלנו בעיצוב ובעצמנו. אבל מה שקרה בתרגיל הזה היה שונה ומרענן מכל מה שחווינו עד עכשיו.

התרגיל נעשה כמעט ללא הנחיה וביקורת חיצונית, ונוצר חופש מוחלט לגבי קבלת ההחלטות, לגבי הקונספט ולגבי ביצוע המשימה. כל אחד מהמשתתפים לקח את התרגיל למקום אישי. תחושת הבגרות והיכולת להיות "אחראי/ת על מעשיי" הביאה איתה התבוננות שונה ומתאגרת בעצמנו וביכולות העיצוב שלנו.

לוקה אור וקרן תומר, מנחי התרגיל הגדירו את משמעות התרגיל כך:

"אחד הכלים החזקים ליצירתיות בעיצוב היא עבודה בתוך מגבלות, וכשתרגיל ראשון משלב מסגרת זמן קצרה וברורה ומשימה קטנה וספציפית, הוא יוצר עבודה קלילה ללא לחצים ותנאים טובים לתהליך עיצוב מהיר שבו מתקיימים בצורה מהירה כל שלבי הפיתוח – מרעיון דרך פיתוח צורני, סינון ועד ביצוע."

אין ספק שדרך התרגיל למדנו הרבה על עצמנו, על עיצוב ועל התפתחות.

היה כיף, מרענן ומעניין!

[/column]

 

 

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.