סטודיו שנה ב' במחלקה לעיצוב פנים הוא אחד הזוכים בתחרות אקדמית לבנייה ירוקה מטעם המשרד להגנת הסביבה והמועצה לבנייה ירוקה!
סהר אשכנזי, עיצוב תעשייתי
בשנים האחרונות עבר העולם כמה משברים יוצאי דופן.
פרט למגפת הקורונה שמסרבת לרדת מהכותרות, התחוללו בשנים האחרונות שלל אירועי זיהום מהגדולים שידעה האנושות. באוסטרליה השתוללו שריפות שכילו כ-110,000 קמ"ר של יערות והרגו כרבע מיליארד בעלי חיים. ברוסיה 20 אלף טונות של נפט נשפכו מתחנת כוח לנהר בסיביר, ועל פי נסא"א שנת 2020 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות. בשילוב עם צפיפות האוכלוסין ההולכת וגדלה נראה שלא נותר לנו אלא לשנות את ההתנהלות שלנו ולהתחיל לחשוב על פתרונות יצירתיים.
המשרד להגנת הסביבה והמועצה לבנייה ירוקה הרימו את הכפפה ויזמו תחרות אקדמית בשם "עתיד דל פחמן" שמטרתה "להעלות מודעות לחשיבות ולהשפעה של תכנון המרחב הבנוי בהתמודדות עם משבר האקלים, לעורר מחשבה על פתרונות יצירתיים ומעשיים לַאתגר של מרחב בנוי דל פחמן ולרתום תהליכים קיימים של התחדשות עירונית לטובת שינוי פרדיגמות ותפיסות תכנוניות".
לתחרות ניגשו צוותי סטודנטים מכל בתי הספר לעיצוב ואדריכלות בישראל, והשבוע התפרסמו תוצאות התחרות. הסטודיו "פרויקט מרחבי חינוך כמחוללי התחדשות עירונית מקיימת" זכה במקום השני במסלול מוצרים, והסטודנטיות הזוכות הן: מירי שקלרמן, דניאל גרטי, כרמל הופמן, רומי שטראוס, סתיו תמם וליטל זוזוליה – כולן לומדות כעת בשנה ג' במחלקה לעיצוב פנים.
הסטודיו פועל במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון זה חמש שנים בהנחייתם של המעצבת צמרת הראל כנות M.Sc, מומחית לשילוב בין חינוך ועירוניות, והאדר' ד"ר איליאס מסינס, מומחה לקיימות, לבנייה ירוקה ולתכנון עירוני בשיתוף הציבור. לסטודיו ייעצה אדר' איריס גבעולי פיינמן.
איליאס מסינס וצמרת הראל כנות: "הסטודיו משלב סוגיות של עיצוב, חינוך והתייחסות לסביבה: איך חינוך פוגש את העיר? איך חינוך משלב קיימות בתכנון? איך הסביבה האורבנית הופכת לבמה ליצירה עיצובית שמחוללת הזדמנויות חינוכיות? ואיך מפתחים כלים משותפים בין-תחומיים חינוכיים ועיצוביים ליצירת שינוי בסביבה הבנויה ובקהילה המקומית? לתחרות הוגשו שישה פרויקטים מצטיינים המציגים סוגיות שונות לשילוב של חינוך עם עיר וקיימות".
מירי שקלרמן, "ECOHABITATION": "הפרויקט שלי ממוקם בבית הספר 'יחד' בשכונת ג'סי כהן בעיר חולון, מתוך מחשבה על התמקדות בפיתוח בית ספר באזור מוחלש בעיר.
הפרויקט מציע חיים משותפים של הילדים, בעלי החיים והקהילות השונות שמרכיבים יחד את המרקם הייחודי של השכונה: ניצול שטחים מתים משותפים בין בניינים וניצול שטחו של בית הספר ליצירת בועת קוהביטציה המשלבת בתוכה אזורי מחיה לציפורים ועטלפים, באינטראקציה מתמדת עם הילדים וכמושא למידה; שילוב וניצול המים כגורם מחנך היוצר חשיפה לתהליכים אקולוגיים ובו בזמן משמש כמשאב שאפשר למחזר, כל זאת בשילוב עם מרחבים פנויים בשכונה ליצירת נקודת מפגש בין הקהילה לבית הספר באמצעות הקמת בריכות מים משותפות. הפרויקט מציע מעגל אינטראקציה שלם שבבסיסו חינוך, חיים משותפים וחשיבה ירוקה."
ליטל זוזוליה, "צמיחה עירונית": "הפרויקט ממוקם בבית הספר הדמוקרטי ברחוב נועם ביפו. רציתי ליצור בשטח בית הספר את אותו עירוב שימושים שקיים ברחוב, וכך לחבר בין התלמידים לקהילה באמצעות השמשת שטח בית הספר גם בשעות אחר הצהריים. חשבתי להפוך את ה"חורים השחורים" – חללי בית הספר בלילה – לגנרטורים עירוניים שמפיחים חיים באזור. על ידי יצירת כיתה ביופילית, חממות שחודרות את המבנה, אני מאפשרת לתלמידים למידה וחקירה בסביבה דינמית ומייצרת חיבורים שונים בין הפנים לחוץ ובין התלמידים לקהילה".
סתיו תמם, "פערים בחברה": "הפרויקט שלי מציג התערבות בשטח בית הספר הדמוקרטי ביפו ומחבר בין הרחוב לגג בית הספר. המטרה הייתה ליצור מרחב ציבורי פתוח ששם דגש על הקהילה ומחבר בין החברה הערבית והיהודית ביפו תוך התמקדות בכלכלה מעגלית ובשיתוף הקהילה".
כרמל הופמן, "כיתה ללא קירות": "הפרויקט עסק בעיצוב מרחבי למידה המשתלבים בסביבה האורבנית בצורה ידידותית לסביבה, למשל באמצעות יצירת ריהוט מחומרים מקומיים. העיצוב הוא של מרחב תפר – כיתה ללא קיר, שכבות של חומרים המייצרות שכבות של מרחב לימודי. הלמידה מתבצעת בריבוי מצבים בין קירות, בין מבנה לעיר, בין גוף לרהיט: ילד בכיתה מרחיב רדיוסים של למידה אל עבר העיר".
רומי שטראוס, "ארכיאולוגיה עכשווית": "הפרויקט שלי עוסק בנושא קיימות. שברים של חומר שנותרו מהריסות מבנים הופכים שימושיים ומקבלים משמעות חדשה בפרויקט: עיצבתי כיתה פתוחה לילדים בבית הספר הדמוקרטי ביפו המשלבת בין פנים לחוץ, חוויות שונות שמורכבות משברי חומרים המרחיבים את אפשרויות המשחק והלימוד ועוזרים לפתח את הכיתה באמצעות הוספת חפצים וחומרים מהבית. מדובר בכיתה המעודדת את התלמידים ללמוד, לבנות ולחקור את העולם".
דניאל גרטי, "MODULEARNING"': "שוטטתי בשכונת ג'סי כהן בחולון (שבה ממוקם בית הספר) וזיהיתי מחסור בהזדמנויות חינוכיות וחברתיות עבור ילדי השכונה. הפרויקט נועד ליצור חוויה חינוכית חדשה עבור התלמידים באמצעות מעבר המחבר בין שני בנייני בית הספר ונמצא על קו התפר בין בית הספר לבין העיר."
