ספרי לנו על ה״ע״ שעיצבת:
בימים אלה המחשבות המיידיות שלנו נוטות לשכול, חטופים, מלחמה. מחשבות על מה שיהיה ועל פוליטיקה.
הרעיון ההתחלתי שלי לעיצוב ה-ע' היה ל״הישען״ על צורת האות (בדפוס) כאות-אבר יציב, ולהתמקד במילים בנות 3 אותיות כשה״ע״ במרכז, ומשמעותן עצב, רוע, קרב… אבל אז, כאשר האות ע' הופיעה בכתב, היא הזכירה לי ״נחום-תקום״.
המשחק בין שתי הצורות סקרן אותי, אולם לא הצלחתי להחליט לאן האני הפנימי שלי מושך. בסופו של דבר, לא הצלחתי להשתחרר מהמצב האופף אותנו בימים אלה, והחלטתי לגרוע את ה״עין״ ולהפוך אותו ל״ריק״, ״אין״.
וכך אני מאיינת אותו מהחומר השחור. זאת היא ״עין״ – אך היא ריקה.
הציגי את עצמך לקוראי וקוראות המגזין:
שמי מירה צוקרמן, סבתא של מיקה אביעד, סטודנטית שנה ד׳ לתקשורת חזותית וחברת מערכת ב"כולעיצוב". אני מורה לתיאטרון לשעבר, כותבת תסריטי הצגות ועוסקת בקדרות ובאמנות שנים. ליצור תמיד היה חלק מחיי, כאמא הייתי הולכת הלוך חזור בבית בשקט והבנות שלי תמיד היו אומרות ״ששש, אמא עובדת״ ככה הייתי יוצרת, תוך כדי מחשבה והליכה.
עצה לסטודנטים:
לרצות תמיד לדעת יותר ממה שאתם יודעים, להתמיד, ושתחומי האמנות והעיצוב יהיו נר לרגליך.