"איך אתה מתכוון להמשיך?" שאלתי. שומאכר מהנהן: "אתה לא הראשון ששואל אותי את השאלה הזאת ואני צופה גם שלא תהיה האחרון", הוא עונה. "זהה נמצאת בכל מקום במשרד". יונתן לזובסקי פוגש את פטריק שומאכר ומספר חוויות מהביאנלה לארכיטקטורה.
יונתן לזובסקי, מעצב, בוגר התכנית לעיצוב משולב, מרצה במחלקה לעיצוב פנים, שותף מייסד ב- ParaGroup
[/column] [column]פגשתי את פרופסור שומאכר בחודש מאי האחרון, בבית קפה קטן שנמצא בחלקו המערבי של האי עליו מתפרסת העיר ונציה. ישנה תחושה של חגיגה באוויר ובדגש, חגיגה של ארכיטקטורה. הביאנלה לארכיטקטורה בדיוק נפתחה ואלפי תיירים (רובם ארכיטקטים) נוהרים לחלק זה של העיר בכדי לצפות בהישגיה של כל אחת מהמדינות המשתתפות. יחד עם החגיגות, נלווה צער מסוים בעקבות לכתה בטרם עת של האדריכלית זהה חדיד. חדיד הייתה חברתו ושותפתו של שומאכר במשרד העל, "זהה חדיד אדריכלים". לשומאכר כך נראה, אין זמן להתאבל. הוא חדור רצון להמשיך את דרכה ורוחה של זהה גם בעבודה במשרד. אף על פי ששומאכר היה שותף בניהול, המשרד תמיד זוהה עם חדיד, אשר הייתה הפנים והלב של המקום, ועבור הצוות גם המנהיגה הראשית. כיום שומאכר הוא המנהל היחיד ונראה כי ברור לו שהוא חייב לשכנע את הקליינטים הנוכחיים וגם את העתידיים שהמשרד ימשיך לתפקד כפי שהיה עד כה, למרות פטירתה של חדיד.
[caption id="attachment_6813" align="aligncenter" width="750"] תערוכה של זהה חדיד, ונציה, מאי 2016. צילום: יונתן לזובסקי[/caption]
שומאכר הגיע לביאנלה בוונציה, בדומה לארכיטקטים רבים, ונראה קצת מאוכזב, בעיקר משום שלטענתו לא הוצגה שום חדשנות השנה. לדבריו: "הביאנלה הינה מקום שבו הקדמה הארכיטקטונית חייבת להימצא. על כל מדינה לעמול באופן יוצא מן הכלל בכדי להראות את הישגה". קשה שלא להסכים אתו, משום שגם אני מוצא את עצמי מבולבל מעט אל מול המייצגים וביחס למניפסט המקורי של הביאנלה, שקיבל אינטרפרטציה מאוד שונה מאוצר התערוכה השנה, אדריכל אלחנדרו ארוונה (Alejandro Aravena).
[caption id="attachment_6821" align="aligncenter" width="750"]
תערוכה של זהה חדיד, ונציה, מאי 2016. צילום: יונתן לזובסקי[/caption]
יחד עם זאת, שומאכר מזכיר לטובה את הביתן הישראלי אשר הציג חדשנות, תפישתית וטכנולוגית כאחד. השיחה מתגלגלת בינינו תוך שאני מנסה לשאול את השאלה הקשה בעדינות. "איך אתה מתכוון להמשיך?" אני שואל. שומאכר מהנהן: "אתה לא הראשון ששואל אותי את השאלה הזאת ואני צופה גם שלא תהיה האחרון", הוא עונה. "זהה נמצאת בכל מקום במשרד. האנשים שעבדו אתה או נוהלו על ידה, החל מהשותפים, דרך ראשי הצוותים ועד השרטט הזוטר ביותר, מסוגלים היום להסתכל על מסך המחשב שלהם ולקבל החלטה שגם זהה הייתה מקבלת, מבחינה עיצובית או תכנונית. הדבר נובע מכך שזהה הייתה בכל מקום ובכל פרויקט. מהתחלתו ועד סופו. אני לא זוכר מצב שבו רק אחד מאתנו ניגש לבקר עבודה של עובד. כל החלטה התקבלה תוך כדי דיאלוג משותף וגם היום כאשר אני ניגש לבקר פרויקט במשרד, אני מסוגל להביא לידי ביטוי את רצונותיי וגם את אלו של שותפתי המנוחה. הקו המנחה את המחשבה שלנו כיום מורכב מה- DNA הארכיטקטוני שזהה השאירה אחריה. אותו DNA נמצא אצל כולנו והוא התחבר באופן מדויק, כך שקוד העבודה שאפיין את העבודות של זהה מתקיים בכולנו." הסביר שומאכר.
[caption id="attachment_6825" align="aligncenter" width="750"]
תערוכה של זהה חדיד, ונציה, מאי 2016. צילום: יונתן לזובסקי[/caption]
העובדה ששומאכר משתמש במושג DNA מאוד מעניינת, ומובילה אותי באופן טבעי לשאול לגבי מחשבה אלגוריתמית, או יותר מדויק, בנוגע לבינה מלאכותית. בסופו של יום, מדובר במשרד שחרט על דגלו את השימוש בכלים ובמחשבה פרמטרית[1]. במילים אחרות אלגוריתמים ושפות תכנות לא זרים להם. מדוע אם כך, לא לנסות ליצור בינה מלאכותית אשר תכיל את קו המחשבה האדריכלי של זהה. לא במובן שבינה זו תעשה לבדה את הפרויקטים, אלא שתלווה את הפרויקטים במשרד, באותה הצורה שזהה ליוותה עד כה.
שומאכר מסנן חיוך ונראה שהשאלה גרמה להרהור קל בתודעתו. "הרעיון אינו בלתי אפשרי, אך אני שואל את עצמי האם שווה להניח את כל הכוח בנקודה זו?" שואל שומאכר וממשיך "כיום אנחנו בנקודה שבה אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית בכדי לחזות תנועת בני אדם במרחבים. אנחנו בונים רובוטים[2] דיגיטליים קטנים שמתהלכים בתוך הפרויקטים שאנו מתכננים במשרד ונותנים לנו הבנה מרחבית מתקדמת בהרבה, זמן רב לפני הביצועה עצמו בשטח. רובוטים אלו מקבלים תוספות של קוד על בסיס יומי והופכים חכמים מרגע לרגע[3]. הרעיון שיום אחד תהיה לנו בינה שמייצגת את זהה הוא קשה טכנולוגית, שכן המורכבות המחשבתית של זהה הייתה כה עמוקה, עד אשר אני תוהה האם בכלל נצליח לייצר אותה, וגם אם כן, איך נייצר בקרה שהדבר באמת אותנטי? שותפתי כבר לא פה, אך הקוד הושרש בתוכנו כבני אדם וכמעצבים, ולדעתי תפקידנו הוא לפתח את ה-DNA הזה בתוכנו כחלק מההתמקצעות שלנו וכחלק מהיותנו בני אדם, בעלי ניסיון וחוויות אישיות."
שומאכר מזמין אותי לבקר בתערוכה שנפתחה בוונציה יחד עם הביאנלה בפאלאציו פרנצ'טי (Palazzo Franchetti)[4]. התערוכה היא לזכרה של זהה והיא מקיפה את כל עבודותיה ועבודות המשרד, החל מהקמת המשרד ועד היום. שומאכר טוען שניתן להבין היטב את מהות ה-DNA של חדיד בתערוכה.
[caption id="attachment_6820" align="aligncenter" width="750"]
תערוכה של זהה חדיד, ונציה, מאי 2016. צילום: יונתן לזובסקי[/caption]
כבר בכניסה לתערוכה לזכרה של חדיד, אפשר להבין למה שומאכר התכוון. האוצרות מאוד מדויקת ולוקחת את הצופה בין החדרים של המבנה, לאו דווקא בצורה לינארית, אלא במעין מערכת של הקשרים, בה ניתן לנוע הלוך וחזור ולהבין כל פעם משהו חדש. בתוך כך אפשר לבנות תמונה אודות חדיד והאופן שבו הונעה והניעה מתכננים אחרים בתחום העיצוב והאדריכלות. ה-DNA כפי שהגדיר שומאכר, נמצא בכל מקום, אפילו בתוך המבקרים שחווים את התערוכה. זהה חדיד שהייתה דמות אמביוולנטית ועוררה אין ספור דיונים בשדה האדריכלי והפוליטי כאחד, השאירה חותם ברור על עובדיה, על לקוחותיה, ובהזדמנות זאת גם על המבקרים בתערוכה.
לסיכום, עלי להודות שתמיד נמניתי על אוהדיה של חדיד ואני מניח שגם אשאר כך לאחר לכתה, גם אם ספגתי את ה-DNA וגם אם לא. מתודולוגית, ארצה להיות גם מישהו כזה שמשפיע על אחרים באופן כה עמוק. או לפחות למות בניסיון להיות כזה.
[1] פטריק הוא בין הראשונים לפתח את המחשבה לכיוון של סגנון כחלק מעבודתו במשרד. חשוב לציין שגם מושג הסגנון מקבל שינויי דיאלקטי בהקשר של אסטטיקה ופונקציה וזאת מעצם השינוי הפרדיגמטי שמחשבה פרמטרית מציעה למשתמשיה. לקריאה נוספת אודות המחקר של שומאכר: http://www.patrikschumacher.com
[2] הכוונה הינה ל- Agents based design – שיטה הממקמת ישויות מתוכנתות בתוך מודלים תלת-מימדיים בזמן התכנון ובכך עוזרת לחזות התנהגות אנושית.
[3] מלבד קבלת קוד נוסף מהמתכנת הנובע מדרישות תכנוניות, ממוקם "אלגוריתם לומד" אשר מאפשר לישויות ללמוד דברים עצמאית ובכך לפתח התנהגות לא צפויה מצדו של המתכנת והמתכנן כאחד. שיטה זו אינה חדשה, אך קבלה מימד מחודש עם התחזקות כח החישוב בשנים האחרונות, ראו: Machine deep learning.
[4] התערוכה התקיימה בין ה-27 למאי ועד ה-27 בנובמבר 2016. ונציה, איטליה. פאלאציו פרנצ'טי. לפרטים נוספים: www.zaha-hadid.com
כל התמונות צולמו על-ידי יונתן לזובסקי
[/column]
וואו. פנטסטי!
מאוד מעניין ומקיף. אהבתי שהשיחה הגיעה למקומות מאוד אישיים אבל גם נגעה בעניינים מקצועיים. מעולה!