עכשיו קוראים
פינלנד בכולעיצוב, מנה שלישית לקינוח

פינלנד בכולעיצוב, מנה שלישית לקינוח

כתבה שלישית ואחרונה בסדרת כתבות החוץ מפינלנד, שהתחילה עם החוויות האישיות שלי מתקופת חילופי הסטודנטים והמשיכה עם מבנים איקוניים ועם הקשר בין תרבות לעיצוב. לסיום אני מביאה טעימה מתוכנית הלימודים והיכרות עם מילה ג'והנסון, מרצה ייחודית שזכיתי ללמוד אצלה קורס מעניין במיוחד.

כרמל שרגאי הופמן, עיצוב פנים
KALTIO קערת קינוח מזכוכית, בעיצוב מילה ג'והנסון. צילום: טופי ג'וסולה.

ספרי לנו על עצמך.

אני מרצה בפקולטה לאמנות ועיצוב באוניברסיטה של לפלנד, שנמצאת ברובניימי, פינלנד. אני מנחה סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני במחלקה לעיצוב תעשייתי ובנוסף לכך לוקחת חלק בתוכנית חילופי סטודנטים ומנחה בקורסים מותאמים לחילופים.
את ההתמקצעות שלי עשיתי בתחום של עיצוב ממוקד משתמש, בעיקר בעיצוב מוצר, עם השראה מהקלאסיקות של העיצוב הפיני ועניין בעתידו של העיצוב הפיני.

כעשר שנים שאני מנחה ומלווה סטודנטים שלוקחים חלק באירועי עיצוב בפינלנד ועוסקים בתחומי עיצוב מוצר ועיצוב פנים. ליוויתי סטודנטים גם בירידי עיצוב בינלאומיים כמו זה שבניו יורק ובשבוע העיצוב במילאנו. אני נפעמת מהטרנדים בעולם העיצוב וממה שמעצבים צעירים מציעים כדי להבטיח עתיד בר קיימא.

העיצוב הארקטי הוא תחום התעניינות נוסף שלי, ולכן במחקר שלי אני מתייחסת לעיצוב המקומי ולאופנים שבהם התרבות המקומית משפיעה על העדפות עיצוביות. בחיי היום-יום אני נהנית מהזכות לגור ברובניימי, שתוכננה על ידי המעצב אלוואר אלטו (Alvar Aalto). אלטו תכנן את העיר לפי צורת אייל הצפון וגם כמה מבנים מרכזיים בה. במהלך חופשת הקיץ אנחנו אוהבים לנסוע ולראות מבנים שאלטו עיצב, והילדים שלי בני החמש והשמונה מכירים היטב את האדריכלות שלו. עם זאת, כשתשאלו אותם הם יענו שהם מעדיפים את האלמנטים הירוקים כמו צמחייה ויערות שמקיפים את האדריכלות!

מילה ג’והנסון

במהלך הסמסטר השתתפתי בקורס שלך "עיצוב ומידול רהיט פיני". תוכלי לספר מה עומד בבסיס הקורס? מהי מטרתו מבחינתך ומה הציפיות שלך מהסטודנטים?

שמחתי שהשתתפת בקורס, עבודה נהדרת!

אחד מהקורסים שלימדתי במהלך הסמסטר היה עיצוב מודל רהיט, שבתחילתו הצגנו וחקרנו קלאסיקות של עיצוב רהיט פיני. כל סטודנט בחר מעצב ורהיט, למד עליהם, ובהשראתם יצר עיצוב רהיט חדש. לאחר מכן הצגנו לפני התלמידים דגמים ומודלים שנוצרו בסדנה שלנו. השלב השני היה להכיר לסטודנטים את הסדנה המעשית. כיוון שכל סטודנט מגיע מרקע ויכולות אחרות, רצינו שיכירו את אפשרויות הייצור, את המכונות ואת כללי העבודה הבטוחה בסדנה. לבסוף כל סטודנט עיצב רהיט חדש ויצר מודל קנה מידה בסדנה. מכלל המודלים יצרנו תערוכה לסיכום הקורס כמו בכל שנה, מה שמעשיר את האוסף ומוסיף לו מודלים חדשים מדי שנה. אפשר למצוא חלק מהקולקציה של עיצובי הרהיטים באינסטגרם שלנו @wedesign_yourproducts.

אני מצפה מהסטודנטים להתרגש מעיצובי הריהוט הפיני ולשקף את זה בעיצובים שלהם באופנים חדשניים על פי הפרשנות שלהם. יחד עם המרצה של הסדנה אנחנו בוחנים את השימושיות ועד כמה העיצוב של הדגם מוגמר. זה תמיד כיף לראות כמה העיצובים מפורטים ומציאותיים!

איך היית מגדירה את החלק שלך בתהליך שעובר הסטודנט? האם את מבחינה בהבדלים – בלמידה ובעבודה – בין סטודנטים מקומיים לסטודנטים זרים?

הקורס המדובר מוצע ופתוח גם לסטודנטים מקומיים של עיצוב תעשייתי וגם לסטודנטים מרחבי העולם. הסטודנטים מתוכניות החילופים מגיעים לרוב עם המון מוטיבציה. הם קיבלו החלטה משנת חיים להגיע לכאן, למעגל הארקטי, וההתרגשות וההתלהבות מורגשות גם במהלך הקורס. הסטודנטים המקומיים, שכל חייהם חוו את השפעות החוג הארקטי, מכירים היטב את תהליך העיצוב המקומי, ולפעמים ההיכרות הזו מתבטאת בדרך שבה הם עובדים.


במאמר מוסגר אספר שאני שומעת השוואה עדינה ומחייכת. אנחנו, החוצניקים, רוצים לעשות ולעשות, מלאי מוטיבציה לטרוף את החיים, להוסיף עוד ועוד ולהגיע ליעד (המודל הסופי), לעומת המקומיים שמכירים וחיים את הפשטות, מבינים את האיטיות שיש בתהליך ונותנים לו מקום, זמן וכבוד. בדיוק כמו החוג הארקטי שמזיז את החיים באיטיות.


בסך הכול אני חושבת שזו הזדמנות נהדרת לסטודנטים ללמוד זה מזה. בקורס יש מפגש בין סטודנטים מעולמות שונים בעלי כישורים שונים, ואני נהנית לצפות בזה. במהלך הקורס אני מנסה לעודד את זה ולמנף את הכישורים האישיים של כל סטודנט וסטודנט.

הפרויקט שלי בסדנה של האוניברסיטה. צילום: כרמל הופמן

בכתבה הקודמת התייחסתי להבדלים התרבותיים בין המעצבים בפינלנד לבין המעצבים הישראלים. נראה שהתפיסה העיצובית נגזרת מקצב חיים איטי וחקרני יותר וגם מתנאי סביבה ואקלים. האם תוכלי לתת את נקודת המבט שלך על עיצוב ותרבות מקומיים?

זה נכון שלעיתים קרובות יש לנו קשר הדוק עם הטבע שסובב אותנו. אנו מודעים לכך ונוטים להתחשב בהשפעות של הטבע והתרבות על התכנון והעיצוב, ואפשר לראות זאת בדרך שבה אנחנו עובדים. אני מאמינה שמעצבים בחוג הארקטי משלבים ערכים ארקטיים באופן טבעי בעבודת העיצוב שלהם. הטבע הארקטי והתרבות המקומית הם חלק בלתי נפרד מהעיצוב, והכבוד לטבע השברירי מצוי בליבו של העיצוב הארקטי.

החוג הארקטי פועל כמקור השראה יוצא דופן. באופן מסורתי, המעצבים הפינים שאבו השראה מהמסורות של לפלנד. זה ניכר גם בשימוש בחומרים וגם בפשטות ובראשוניות של הצורות. ערך הקיימות מתבטא גם באופן שבו אנחנו משתמשים בחומרים טבעיים וגם בשאיפה לעצב מוצרים פונקציונליים שיאריכו ימים.

עץ, עור איילים, שלג וקרח הם חומרים מסורתיים ועכשוויים כאחד, אבל עם זאת העיצוב הארקטי אינו מתבסס רק על מסורת, אלא משלב אותה עם חזון לעתיד, כפי שכתבתי במאמרי "Arctic Design for a Sustainable, Technological Future" (Johansson, 2018(.
החורף החשוך, הטמפרטורות הנמוכות, השלג המסיבי והקרח העבה מהווים אתגר בעיצוב אבל גם טומנים בחובם הזדמנויות ואפשרויות. אגם קפוא, למשל, יכול לשמש ככביש קרח, ושחייה בתוך "חורי קרח" היא פעילות תרבותית נפוצה אצלנו. אני מנחשת שזו אינה פעילות אפשרית בישראל?


הניחוש שלך נכון, אבל כבר שמעתי על אגם ליד החרמון שקופא בחורף, מה שאומר שזה אפשרי. ובגלל שזו בהחלט חוויה נפוצה שמייחדת את התרבות הפינית, הייתי חייבת לנסות. כניסה למים בטמפרטורה אפס היא בהחלט חוויה של פעם בחיים.


אני בהתנסות שחייה בחור קרח באגם הקפוא.

יש לך סיפור אהבה עם זכוכית מקומית. תוכלי לספר על כך?

בהחלט התחום המועדף עלי בתקופה האחרונה!

בשנים האחרונות פיתחתי את תחום ההוראה של עיצוב ארקטי בזכוכית במסגרת הפקולטה לעיצוב באוניברסיטה שלנו. בקורס אני חוקרת את האפשרויות של הזכוכית כחומר ואת החיבור בין טכנולוגיות חדשות לטכניקות מסורתיות כמו ניפוח זכוכית, חיבורים שיכולים לאפשר תוצרים מעוררי השראה.

מכיוון שאנחנו חיים בחוג הארקטי, שיתוף פעולה בין מוסדות חינוך ואנשי מקצוע הוא המפתח לפיתוח תחום ההוראה של עיצוב בזכוכית, אבל לצערי, ניפוח זכוכית אינו זמין ברובניימי. לכן במסגרת הקורס הסטודנטים יוצאים לנוטירבי (Nuutajärvi), כפר הזכוכית, ובזכות שיתוף פעולה בין האוניברסיטה לכפר הזכוכית, הקורס מתאפשר. בלימודי עיצוב בזכוכית, כל סטודנט חייב בראש ובראשונה להבין את החומר כדי שיוכל לעצב מוצר זכוכית ובעיקר בשביל שיוכל לעבוד בשיתוף פעולה פורה עם הנפח. בסוף הקורס הוא מסוגל לעצב מוצרי זכוכית אך לא לייצר אותם.

ב-2020 הקורס שלנו התמקד בנושא אקטואלי – מחאה. חקרנו איך אפשר להעביר באמצעות מוצר מסר חזק וברור של התנגדות פסיבית. כיצד אפשר לשלב בין מסר ואמירה משמעותיים ואקטואליים לבין זכוכית. השנה עסקנו בנושאים החמים בחוג הארקטי שהשתקפו במוצרי הזכוכית. את התוצאות אפשר לראות באינסטגרם שלנו: arcticglassdesign@.

השאיפה האישית שלי היא להמשיך ולהתפתח בתחום העיצוב בזכוכית, גם במוצרים וגם ביצירות אמנות.

KARKKILAKKO בעיצוב מילה ג’והנסון. צילום: טופי ג'וסולה.

לסיכום הסדרה – שמחתי ואני מודה על הזכות להביא קצת השראה מבחוץ אלינו למגזין ולישראל. בכתבה הזאת ראיינתי מרצה אחת של קורס אחד מני רבים שלימדו אותי על התרבות והעיצוב הפיניים. בעקבות הריאיון עם ג'והנסון הייתי שמחה לאמץ כמה עקרונות, כמו שיתופי פעולה, פשטות, כבוד לטבע וחיבור למסורת יחד עם חשיבה חדשנית.
תודה רבה למילה ג'והנסון על שיתוף הפעולה ועל ההצצה המופלאה לעולם שלה.

לינק לאינסטגרם עיצוב תעשייתי: wedesign_yourproducts@
לינק לאינסטגרם זכוכית: arcticglassdesign@

לינק לאוניברסיטת לפלנד:
https://www.ulapland.fi/EN/Units/Faculty-of-Art-and-Design/Studies/Industrial-Design

**הכתבה זמינה גם באנגלית כחלק משיתוף פעולה בין האוניברסיטה של לפלנד למכללה שלנו בחולון.

לינק לכתבה באנגלית:

https://did.li/o1KNf

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.