בתחילת יוני נחנך במכון הטכנולוגי ערב פצ'ה קוצ'ה קטן, בדגש על חוויות של חילופי סטודנטים. האירוע נערך ביוזמתם של הסטודנטים שירה מלמד ויונתן אנגלר. שניהם הגיעו למסקנה שיש רצון משותף לחלוק את הסיפורים והחוויות של הסטודנטים החוזרים מתוכניות לחילופי הסטודנטים.
מאיה דרור, תקשורת חזותית
הפצ'ה קוצ'ה הוא ערב תרבות, בו השיח סובב נושאים כמו אומנות, עיצוב, מוזיקה, ריקוד ועוד, ומפגיש את העוסקים בתחומים אלה על במה אחת, לערב אחד. הפצ'ה קוצ'ה נולד אי שם לפני מספר שנים בתור ערב חד פעמי בטוקיו, והיום מתקיים בקביעות במדינות רבות ושונות, כאשר בתל אביב מתרחשים ערבי הפצ'ה קוצ'ה הגדולים בעולם. מי שאחראית על הבאת הרעיון לארץ היא ענת ספרן, אשר יחד עם איתי מאוטנר יוצרת ואוצרת את האירועים הללו. נשמע מעניין? בקרו באתר הפצ'ה קוצ'ה העולמי.
בתחילת יוני נחנך במכון הטכנולוגי ערב פצ'ה קוצ'ה קטן משלנו, בדגש על חוויות של חילופי סטודנטים. האירוע נערך ביוזמתם של שירה מלמד ויונתן אנגלר, סטודנטים משנה ד' לעיצוב תעשייתי בפקולטה לעיצוב פה במכון. שניהם הגיעו למסקנה שיש רצון משותף לחלוק את הסיפורים והחוויות של הסטודנטים החוזרים מתוכניות לחילופי הסטודנטים, כדי להעביר הלאה את הידע וההתנסות ולייצר שיח משותף בנושא. הגענו לערב אינטימי, מול מקרן, עם בירות ופופקורן ושמענו את סיפוריהם של שנים עשר (!) סטודנטים וסטודנטיות שנסעו לשמונה מדינות שונות ברחבי העולם, נחשפו לתרבויות רחוקות וחיו לרגע בעולם מקביל. הנה טעימה מהערב.
שירה מלמד- ליסבון, פורטוגל. סמסטר א׳, שנה ג׳ (ספטמבר עד פברואר)
שירה: "Faculdade de Bella’s Artes-Ulisboa היא אוניברסיטה לאמנות ועיצוב בת 180 שנה, השוכנת במרכז העיר הציורית והצבעונית ליסבון. בחרתי ארבעה קורסים מעשיים בתחומים שעניינו אותי וזאת היתה חוויה מאוד מרעננת ללמוד טכניקות חדשות שהן בעצם מאוד Low-tech, בשונה ממה שאנו לומדים במכון הטכנולוגי חולון".
"חילופי הסטודנטים היו עבורי חוויה משמעותית ובלתי נשכחת. להכיר תרבות ומדינה חדשה, להתגורר בעיר זרה ולהשתקע בה לתקופה של חצי שנה- כל זה שונה מכל חוויה אחרת שהיתה לי בתור תיירת במקומות שונים בעולם. ליסבון היא עיר אירופאית באווירה ים-תיכונית, יפיפיה ושונה מאוד משאר הערים האירופאיות שאנו מכירים. היא בנויה כולה על הר, כך שמכל פינה בעיר יש גישה לנוף המדהים המשקיף לאוקיינוס. האנשים חמים ואדיבים, ותמיד יקבלו אותך עם חיוך. האווירה בעיר תמיד שמחה, מוזיקה ובילויים בכל פינה, והמון סטייל. מסעדות ואוכל ברמה מאוד גבוהה והכל במחירים סופר נמוכים".
"בעיר יש מעל ל-20 אוניברסיטאות מה שאומר שיש המון צעירים וגם הרבה סטודנטים מכל העולם שמגיעים לחילופים, לכן היה מאוד פשוט למצוא חברים חדשים. בסופו של דבר, האנשים איתם חולקים את התקופה הזאת הם החלק המשמעותי והחשוב ביותר בחוויה".
יותם מיכאלי ויונתן אנגלר – ECNU בשנגחאי, סין. סמסטר ב' של שנה ג' (פברואר עד יולי)
יותם ויונתן: "למדנו ב-ECNU, בשנגחאי במשך חמישה חודשים, מאמצע פברואר עד אמצע יולי. בניגוד לחילופים באירופה, ששם הרבה בוחרים לאן לטוס לפי המוסד אליו מתמיינים, אנחנו בחרנו בסין בשביל ההזדמנות לחיות וללמוד במשך חצי שנה במקום שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים, והמוסד היה פחות חשוב (ולא הוכיח את עצמו בסופו של דבר…)
"הפירוש המילולי של השם שנגחאי הוא "על הים/הנהר". נהר הבונד הוא הנוף הכי מוכר של העיר. מזג האוויר במזרח העיר הוא קיצוני: כשהגענו היה קפוא, לבשנו שלוש שכבות ומעילים, כמעט בלי גשם ומלא עננים. כשעזבנו ביולי היה חם טירוף ולח למות. שנגחאי היא העיר הגדולה ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה, מעל 26 מיליון. ה ר ב ה. ברוב המקומות לא מרגישים צפיפות או עומס, לפחות לא במקומות שאנחנו היינו בהם, אבל כל העיר מלאה בבניינים דחוסים. זה הכי ניכר באזורים המרכזיים שנחשבים תיירותיים (כמו נאנג'ינג רואד), ובתחבורה ציבורית – כמות אופניים מטורפת, צפיפות היסטרית בשעות העומס בסאבוויי".
"שנגחאי נוסדה בשנת 751 ואפשר לראות בה את מאות השנים של ההיסטוריה וכל השושלות הסיניות ששלטו בה. מצד שני, מהפכת התרבות שאירעה בשנות ה-60-70 בראשות מאו דזה טונג שינתה אותה לחלוטין והפכה אותה למעצמה קפיטליסטית ומתקדמת. לצד מקומות כמו גני יו ומקדשים עתיקים שמפוזרים ברחבי העיר, העיר מלאה במרכזי תרבות "מערביים" ומתקדמים".
"האוניברסיטה בה למדנו נוסדה ב-1951, יש בה מעל 30 אלף סטודנטים והיא בעיקר מוכרת כאוניברסיטה לחינוך והכשרת מורים (בסין קוראים לאוניברסיטאות כאלה Normal). השוני הכי גדול מחולון הוא שהקמפוס ע צ ו ם, יש בו שני נהרות, אזורים מיוערים, גזיבואים וזה בעיקר מקום ממש יפה. חוץ מהפקולטה לעיצוב, עד כדי כך שאחד הפרויקטים שלנו היה לעצב אותו מחדש. רוב השיעורים הועברו על ידי מורה סיני שלא יודע אנגלית בכלל, עם עוד 20 סטודנטים סינים שברוב המקרים רק אחד או שניים מהם ידעו אנגלית (או לפחות העיזו לדבר איתנו ולהודות בזה)".
"קיווינו לצאת לטיולים כדי לראות את התעשייה הסינית, ואז הסתבר לנו שרוב המפעלים בשנגחאי נסגרו או הועברו אל מחוץ לעיר בגלל ענייני זיהום אוויר ואיכות הסביבה. ביקרנו רק במפעל ריקוע אחד קטן שהרבה מהעבודה בו היא ידנית-מסורתית".
דברים שלמדנו בשבוע הראשון וחבל שלא סיפרו לנו לפני:
- הכל קורה בוויצ'אט: אפליקציה שהיא שילוב של הגרסאות הסיניות של וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק, עליאקספרס וכל דבר שאפשר לחשוב עליו. אם אין לך את זה- אתה לא קיים.
- הוויצ'אט גם מחובר לכרטיס האשראי שלך, ולכן חובה לפתוח חשבון בנק סיני. אף אחד לא משתמש באשראי או מזומן, אך ורק בטלפון.
- האינטרנט שם חסום כמעט לגמרי לאתרים מערביים (אין פייסבוק, אינסטגרם, גוגל), אז צריך להצטייד בתוכנת VPN לפני שטסים כדי לעקוף את זה.
- "אה כן, גם שברנו שיא גינס! השתתפנו בארוחת 'הוטפוט' סינית מסורתית עם הכי הרבה נציגים של תרבויות שונות. אנחנו ייצגנו את ישראל בכבוד".
תודה לשירה וליונתן על ערב נהדר, מלא בתוכן וסיפורים מרתקים, מחכים לעוד הרבה כאלה!
ליצירת קשר: מאיה דרור
