
עוד סמסטר הסתיים במחלקה לעיצוב פנים, ועוד שמות נוספו לרשימת המצטיינים של סוף שנה ב'. אספנו לכם כמה מההגשות הנבחרות של הסמסטר, שעמלו עליהן ימים כלילות.
סבטה אלימנוב, עיצוב פנים.

מאיה מוסן לוי
"ספריית הגימנסיה העברית הרצליה"
מנחות: שלי גוגנהיים וקרן יעלה גולן
הפרויקט שלי מייצר חלל המשלב אזורי למידה משותפים ואישיים, וכן הופך את הספרייה למוקד חברתי ותרבותי עבור התלמידים/ות. התחלתי מיצירת מודלים רעיוניים שמבטאים את התחושות שביקור בספרייה אמור ליצור בעיני, והם התוו את תכנון החלל ואת ההתמקדות באור וצל.
בהמשך ערכתי מחקר שסקר את דפוסי התנהגות התאורה הטבעית בספרייה במשך שעות היום. המחקר הוביל אותי בחלוקת החלל ובקביעת תפקידי האזורים השונים. בחרתי להשתמש במחיצות כאלמנט דינאמי שניתן לשינוי במהלך היום ושמייצר הפרדה בין האזורים השונים.
רציתי ליצור חוויית מבקר שמשתנה באופן הדרגתי תוך כדי ההליכה לעומק הספריה. המבקר/ת בספריה מגיע/ה מהחוץ, מסביבה רועשת, תחילה אל אזור ההרצאות הפתוח, לאחר מכן אל אזור הקבוצות התחום יותר, ולבסוף לאזורים האישיים.
בחרתי בצבע הלבן כרקע מרכזי מתוך מחשבה שהצבעים שימלאו את החלל יגיעו מכריכות הספרים ומהמבקרים עצמם, ובכך שמתי דגש על מקומו של הספר גם מבחינה ויזואלית בחלל.



אינסטגרם: maya_musan@

קורל גני
"האטה במסדרון"
מנחות: שלי גוגנהיים וקרן יעלה גולן
הפרויקט ממוקם בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, והוא מניע לפעולה, לשיח ולערכים חברתיים. הפרויקט צמח מתוך נקודת המבט האישית שלי על בני הנוער היום. מהתבוננות בבני הנוער, נראה לי כי הם עסוקים בסמארטפונים ובאייפדים, והשיח החברתי הולך ונעלם. בבסיס הרעיון העיצובי עומד העיקרון לפיו התלמידים/ות שולטים במרחב ומחליטים איזו חווייה ירצו לחוות. דבר זה בא לידי ביטוי בדינמיות של חלק מהאובייקטים, באפשרויות שימוש שונות באובייקט מסויים ובמגוון רחב של אזורי ישיבה. כך המסדרון הבית-ספרי מקנה לתלמיד/ה שילוב של פנים וחוץ, אזורי ישיבה מגוונים ושוטטות במרחב המסדרון.



אינסטגרם: koralgani@

ניקה פוגולייב
"סינרגיה"
מנחים: אירה שריג ואריאל גור
בתחילת הסמסטר צפיתי בסרטון המספר את סיפורו של דוד, שמתמודד עם סכיזופרניה בעקבות פוסט טראומה מאירועים בהם לקח חלק במהלך שירותו הצבאי. בפרויקט עבור עמותת אנוש, עמותה עבור מתמודדי נפש הממוקמת בנס ציונה, התייחסתי לניגודיות בין המצב המאוזן והלא מאוזן והתמקדתי בכך שמחלת נפש היא מחלה "שקופה" ואנו לא יודעים מה מתחולל בנפש המתמודד/ת.
התבקשנו לבחור פונקציה שתכניס רווחים לעמותה וגם תהווה אמצעי טיפול עבור מתמודדי הנפש שמגיעים למרכז. אני בחרתי טיפול בפסיכודרמה – העלאת קונפליקטים ופתרונות באמצעות משחק. החלל שעיצבתי כולל במה וכסאות ומאפשר ורסטיליות. בכניסה למרכז יש קפיטריה. כשהחלל פנוי ניתן להשכירו לאירועים ולהצגות וכך לספק הכנסות לעמותה.
היה לי חשוב לשמור על הקו העיצובי הקיים במבנה: הקירות המעוקלים הכתיבו את עיצוב החלל. בחרתי לחלק את המרחב לציבורי ולפרטי ולאפיין את החלוקה באמצעות אלמנט עיצובי שמהותו סינרגיה – שלם שגדול מסך חלקיו. בחרתי חומרים עמידים, מבודדי רעש וקלים לתחזוקה.



אינסטגרם: nica.pogo@

קוני נעים
״סדנת עבודה שיתופית״
מנחים: ד"ר אליאס מסינס וצמרת הראל כנות
הפרויקט ממוקם באזור מוזיאון הטבע בירושלים, אזור מבוקש מבחינת נדל״ן. הקהילה שחיה באזור החליטה שעל-מנת לשמר את המקום ולמנוע השתלטות נדל״נית, עליה להציב עובדות בשטח. התושבות/ים התחילו ליצור ולבנות אלמנטים כמו גינה קהילתית, סככות לימוד, ספרייה קהילתית וכו׳, הכל בנוי ביד ועשוי מחומרים פשוטים כמו עץ.בעקבות זאת, החלטתי ליצור את פרויקט ״סדנת עבודה שיתופית״, שמטרתו לייצר מקום עבור הקהילה להמשיך ליצור ולפתח, וגם לאפשר מקום לחופש הביטוי והיצירה לילדי בתי הספר הקרובים. המטרה הייתה ליצור מרחב קהילתי מחנך שישלב מפגש בין אנשים מכל הגילאים, ולאפשר הדדיות ויחסי גומלין בין הקהילה למבנה עצמו. המבנה אינו מתקיים ללא התערבות והפעלה של תושבי הקהילה, בדומה לכל מה שמתרחש מסביב למוזיאון.
במבנה שתי קומות: הקומה הראשונה כוללת כלי עבודה לשימוש חופשי וחללי עבודה משותפים, פתוחים וסגורים. בנוסף ישנה פינת מיחזור לחומרים מהם אפשר ליצור את היצירות עצמן. כל הריהוט עשוי עץ אלון ממוחזר. הקומה השנייה עוצבה בהשראת מכולה שניצבה בגינת המוזיאון הסמוכה, והיא כוללת שתי כיתות לימוד שקטות, ספרייה ומרפסת פנימית המשקיפה לחלל העבודה. למבנה גם מרפסות שנמצאות בתהליך בנייה על ידי הקהילה.



אינסטגרם: connaim@

צפנת בן ציון
"פליסה"
מנחות: ברכה קונדה וליסה בלחמן
הפרויקט שלי ממוקם במרחב החברתי ברחוב אלנבי 43, תל אביב. המקום תוכנן עבור ותיקי העיר בשילוב כלל האוכלוסיה. יצרתי חלל המחולק לאזור תיקון ומכירה של בגדי יד שניה, ואזור בית קפה בו מתקיימים ערבי סיפור לקהל הרחב.
המקום כולו מעוצב בשחור, לבן וגווני אפור, כמו חוויה של כניסה אל תוך תמונה ישנה. על הקירות מופיעים תצלומים ישנים במדיומים שונים, כמו הקרנות על הקיר וקופסאות אור, וברקע מתנגנת מוזיקה נוסטלגית שמנכיחה את אווירת רחוב אלנבי של שנות החמישים של המאה הקודמת. הפרויקט ממוקם בקומת הקרקע בחזית הפונה אל רחוב אלנבי, כך שהוא מזמין עוברי אורח להכנס ולהתרשם.



אינסטגרם: tzafnat_bt@