בפעם הראשונה שלי בכנס עיצוב גדול, יצאתי עם תובנה אחת לא טריוויאלית ומאוד חשובה. חשובה לכולם, אבל למעצבים ולסטודנטים לעיצוב בפרט. אחרי כמעט 4 שנים של לימודים במכון הטכנולוגי חולון, ואחרי שאמרו לי את זה עשרות פעמים, היום אני סוף סוף מבינה: פרזנטציה זה הכל.
לב מזוז קליפה, תקשורת חזותית
[/column] [column]אני נורא מתרגשת. היום, בפעם הראשונה, השתתפתי בכנס עיצוב. UX Salon הנחשב והנחשק. ממש משתתפת מן המניין, עם שרוך על הצוואר ותג שם כתוב באנגלית. אני. סטודנטית שנה ד', שהתחילה לעבוד בתחום, ונהנית מכל רגע.
תג השם שקיבלתי בכניסה היה בעצם פנקס קטן, ממותג ומעוצב בצורה כזו שכל אחד יוכל לרשום לעצמו הערות מההרצאות השונות וגם לשרבט ציור או שניים. אחרי קפה ומינגלינג, התחילה ההרצאה הראשונה בהנחייתו של ויטלי פרידמן, המייסד והבעלים של Smashing Magazine, מגזין רשת מוביל לעיצוב ופיתוח אתרי אינטרנט. בעודי יושבת ומקשיבה קשב רב, מנסה לחלץ מילים באנגלית מתוך המבטא הבלרוסי, אני שמה לב שאני קצת מתלהבת. מהאווירה, מהתכנים, מהמידע ששוטף אותי כמו מקלחת רעננה של בוקר.
[caption id="attachment_10579" align="aligncenter" width="750"]
פינת האוכל של הסלון. צילום: UX Salon[/caption]
ויטלי מדבר על יצירת נרטיב (Story Telling) ועל אישיות (Personality) ומסביר שצריך לדעת למצוא את הדבר הקטן, המיקרו-אינטראקציה הזו, שיהפוך את העיצוב שלכם לבלתי נשכח. לעיצוב שכיף לחזור אליו. הוא מציג אינספור דוגמאות לאתרים ומוצרים מקוונים שמספקים בדיוק את הדחף הלא מוסבר הזה – אנימציה קטנה, קופי מתוחכם, הומור, חשיבה לא שגרתית של מעצב/ת ושיתוף פעולה של מפתח/ת ובעל/ת מוצר.
[caption id="attachment_10577" align="aligncenter" width="750"]
יהונתן לוי וויטלי פרידמן בסלון. צילום: UX Salon[/caption]
אני משתוקקת לעוד. אחרי שויטלי סיים את הרצאתו עלה לבמה יהונתן לוי, יזם ומומחה UX עם ניסיון של למעלה מעשור. בהרצאה קצרה וקולחת לוי מספר לנו איך להפוך חוסר-ודאות ליצירתיות. הוא מסכם את שיטתו בשלושה עקרונות בסיסיים: 1. לאתגר את נקודות החוזקה שלי. 2. לחבק את הטעויות. 3. לנסות לצפות כישלון ולהבין מה יכול לגרום לו. בהרצאה נוספת טליה וולף, מייסדת GetUlift, שברה מוסכמות ודיברה על כך שלא צריך להתרגש מדי מהנתונים והמספרים – ולהתייחס דווקא למה שהמשתמש/ת מרגיש/ה.
[caption id="attachment_10575" align="aligncenter" width="750"]
טליה וולף מציעה לנו להיות קצת יותר רגשנים. צילום: UX Salon[/caption]
היום המשיך והרצאות נוספות החלו והסתיימו. מחלקן יצאתי עם תובנות עמוקות, חלקן היו מעניינות, וחלקן פשוט היו ותו-לא. לקראת סוף היום, חזרתי מההפסקה חזרה אל אולם ההרצאות באיחור קל. על הבמה כבר עמדו המנחים ומיהרתי בשקט לתפוס את מקומי. לפתע נפל לי אסימון. ממש ממש גדול. כזה שידעתי על קיומו, אבל טרם נוכחתי להבין עד כמה משמעותו חשובה. בלינג! אני מופתעת שאף אחד לא שמע את קולו של האסימון פוגע ברצפה ומתגלגל מכל המדרגות. פרזנטציה זה הכול.
את חשיבותה של הפרזנטציה מנסים להנחיל לנו בכל שיעור כמעט. לא בכדי שיעורי העיצוב מבוססים על פרזנטציות. עליך להציג את עבודתך, מול כיתה שלמה, כאשר את חשופה ופגיעה לביקורות לא נעימות. זו אינה מסכת התעללות של המרצים בסטודנטים, כי אם טבילת אש ראשונה, שעדיף לקפוץ אליה בהתנדבות בתקופת הלימודים כל עוד ההשלכות אינן קריטיות. רק היום הבחנתי בהבדל הקריטי – שבין פרזנטציה טובה ובין פרזנטציה שאינה טובה.
[caption id="attachment_10580" align="aligncenter" width="750"]
שיחה אינטימית בסלון פומבי. צילום: UX Salon[/caption]
ובכן, חזרתי מההפסקה, נכנסתי בשקט והתיישבתי במקומי, ובמשך כל ההרצאה לא הצלחתי לכתוב ולו הערה אחת בפנקס הקטן שלי. איך ייתכן? אני כאן, באחד הכנסים הנחשבים בתחום ה-UX – הרי לא ייתכן שבהרצאה הזו אין מידע חשוב. לא ייתכן שהמנחה אינו איש מקצוע בעל ניסיון וידע עצום. משהו כאן מוזר. ניסיתי להקשיב. ה-ת-א-מ-צ-ת-י להקשיב. ושום דבר לא נכנס לי לראש. ואז- אז נפל האסימון.
פרזנטציה. זה הכול. פרזנטציה זה מה שיכול להרים אותך ומה שיכול לרסק אותך. זה מה שיכול לכבוש את הקהל שלך ומה שיכול לגרום לך לפספס הזדמנות פז. יש לך כמה שניות לתפוס את תשומת ליבו של 'לקוח' חסר סבלנות במיוחד. ולאחר מכן את חייבת להשאיר אותו נפעם ודרוך לשמוע את מוצא פיך. זה לא בהכרח חייב לקרות בעזרת תנועות ידיים גסות או דיבור קולני, אבל בהחלט צריך לדעת מה להגיד ואיך. מתי לזרוק בדיחה קלה ומתי להיות ברורה ואסרטיבית. מה להראות בשקופית ומה עדיף להציג בתמונה עוצמתית.
[caption id="attachment_10578" align="aligncenter" width="750"]
משתתפי הכנס בהפסקת קפה. צילום: UX Salon[/caption]
היום הבנתי את ההבדלים. ההשפעה שיש לפרזנטציה טובה או לא טובה היא ישירה ופיזית. באופן לא מודע, מהיר ואוטומטי, הגוף שלי כבר מתחיל להגיב. בהרצאות הפחות מוצלחות התחלתי לנזול בתוך הכיסא של עצמי, לקשקש בלי משים במחברת, ולבחון את פדחותיהם של הצופים שנמצאים בכיסאות מלפני באודיטוריום. מהצד השני – ההרצאות המוצלחות גרמו לי לשבת זקופה ודרוכה על הכיסא, להתאמץ לשמוע כל מילה ולתהות מה אראה בשקופית הבאה.
אני יוצאת מכאן עם הרבה. מעבר למידע המקצועי שקיבלתי היום, מעבר להנאה מההשתתפות בכנס בסדר גודל כזה ומעבר לטעם כדורי השוקולד בבופה – הבנתי היום את מה שאמרו לי שוב ושוב במהלך הלימודים. פרזנטציה זה הכול. עליכם לטפח ולחזק את אופן העמידה שלכם מול קהל, לדעת להתנסח באופן הכי נהיר וכובש, להיות אסרטיביים אך גם משעשעים, לדעת לבנות פרזנטציה, סיפור – שיש לו התחלה, אמצע וסוף- כזה שהצופים ירצו לשמוע עוד!
פרזנטציה, זה הכול.
[/column]
