פרינט סקרין הוא פסטיבל לאמנות דיגיטלית, המתקיים זו השנה השביעית בסינמטק חולון. הפסטיבל מציג עבודות אמנות דיגיטלית, אמנות רשת, חוויות אינטראקטיביות, סרטים, הרצאות, מיצבים וסדנאות. כל אלה תחת תמה אשר מתחלפת כל שנה. והשנה…"חי, צומח, דומם"
קרן בומשטיין, תקשורת חזותית
[/column] [column]השנה מארגני הפסטיבל רצו לשים בקדמת הבמה את נושא הביו-ארט, נקודת ההשקה בין אמנות ועיצוב לבין ביולוגיה, מדע וטכנולוגיה. לכן, התמה של הפסטיבל השנה הייתה "חי, צומח, דומם". המשתתפים והמציגים בפסטיבל היו אמנים יוצרים ומעצבים, וגם מדענים וחוקרים, אשר הציגו פרויקטים היוצרים מיזוג בין שני העולמות.
הרעיונות שהובילו את העבודות בפסטיבל הם שימוש בחומרים אורגניים וטבעיים אשר הולכים יד ביד עם תכנות ובניית מכונות, בינה מלאכותית וMachine Learning. יחד הם מכניסים את עולם הרוח והנפש לתוך המכונה והאוטומציה, ומתייחסים לטשטוש שנוצר בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות בין הקטגוריות "חי" "צומח" ו"דומם".
[caption id="attachment_7915" align="aligncenter" width="900"]
כל משתתפי הפסטיבל, צילום מתוך שקופית בהרצאה. צילום: תומר בלונשינסקי[/caption]
בערב הפתיחה הוצגו עבודות אמנות דיגיטליות במבואת הסינמטק ולאחר מכן מספר הרצאות. הפרויקט הבולט ביותר היה פרויקט Agility. זהו גיים ג'אם בפורמט חדשני, עליו עבדו 10 יוצרים ויוצרות דיגיטליים, מעצבים ומתכנתים. כולם ישבו מאחורי מחשב שחובר למסך גדול, ועבדו ביחד בזמן אמת בכדי ליצור משחק אינטראקטיבי בנושא שיתכתב עם נושא הפסטיבל. מטרת הפרויקט היה משחק שיבנה לעיני הקהל בזמן אמת, באופן דומה לתהליך האבולוציה. פרויקט זה הוצג לאורך כל ימי הפסטיבל, וככל שעבר הזמן המשחק המשיך להתפתח עוד ועוד.
[caption id="attachment_7913" align="aligncenter" width="900"]
המשחק שיצרו בפרויקט Agility. צילום: תומר בלושינסקי[/caption]
בסיום הפסטיבל נבנה משחק שבו השחקן משוטט ביער ויכול לבצע הכלאה בין חיות יער דמיוניות שונות, בעיצובן של האמנים שהשתתפו. השחקן בוחר שתי חיות יער מתוך העולם שיצרו, והמחשב מזווג אותם באמצעות האלגוריתם של המשחק באופן רנדומלי. כך המחשב יצר חיות יער חדשות, בהתאם לDNA של אלה שנבחרו, והצליח להפתיע כל פעם מחדש.
בערב הפתיחה הוצגו גם כמה הרצאות העוסקות בחיבור של "חי" "צומח" ו"דומם". את ההרצאה הראשונה העבירה המעצבת קתרינה אונגר מאוסטריה, שהציגה שני פרויקטים העוסקים ביחס בין האדם לבין המזון והסביבה. היוצרת מזמינה אותנו לחשוב כיצד אנו יכולים להפיק תועלת מהדברים שאנחנו רגילים לחשוב עליהם כדוחים, רעילים, והכי רחוקים ממזון, בצורה ידידותית למשתמש ולסביבה, כחלופה לתעשיית המזון ברחבי העולם ולנזקיה לסביבה שלנו.
[caption id="attachment_7914" align="aligncenter" width="1134"]
כוורת ביתית לגידול וייבוש תולעים למאכל, בעיצובה של קתרינה אונגר. צילום: קרן בומשטיין[/caption]
הפרויקט הראשון התמקד בהפיכת פלסטיק לפטריות על ידי עיצוב של בית גידול לפטריות מיוחדות המסוגלות לעכל פלסטיק. לאחר שהן מסיימות לעכל את הפלסטיק, הפטריות עצמן מיועדות למאכל. זוהי יכולה להיות דרך נהדרת בעתיד להפיק מזון, ובו זמנית לנקות את הסביבה. הפרויקט השני עסק בהפיכת תולעים למזון באופן ביתי. לפי דבריה, עולם הקולינריה כבר משתמש כיום בתולעים וחרקים שונים למאכל, בעיקר במזרח הרחוק, והמטרה שלה הייתה למצוא דרך להשתמש בהם באופן ביתי. אונגר הציגה תהליך של מחקר ועיצוב, ואת המוצר הסופי, שהוא סוג של כוורת ביתית, בעלת מגירות, לגידול וייבוש תולעים, ואפילו הביאה עימה את התוצרים לטעימות.
לאחר מכן עלתה המדענית והאמנית ג'יי רים לי מארה"ב, שהציגה פרויקט הבוחן את מערכת היחסים בין הגוף לטבע, ובאופן ספציפי הפירוק של הגוף לאחר המוות באדמה. היא סיפרה שבמהלך מחקר על גופות, היא הבינה שלאחר המוות והקבורה של הגוף, הוא יכול להפוך לאנרגיה ליצורים אחרים המשתמשים בגוף שלנו כמזון שלהם. עם זאת הגוף משחרר גזים מזהמים בתהליך הפירוק שלו, וביחד עם החומרים המיועדים לשימור הגוף וארון הקבורה, נוצר מצב שבו כל התהליך פוגע בסביבה. תובנה זו על מעגל האנרגיה והחיים הביאה לה את ההשראה לפרויקט שהציגה, "Infinity Suit" – תכריכי קבורה אקולוגיים העשויים מפטריות המסוגלות לעכל את גופנו לאחר המוות בצורה שאינה משחררת גזים מזהמים, ובכך להפוך את התהליך לידידותי יותר לסביבה.
[caption id="attachment_7912" align="aligncenter" width="900"]
דמות ממוחשבת, חלק ממופע פרפורמנס של קארה פרנסיס. צילום: קרן בומשטין[/caption]
לבסוף הוצג בפנינו קטע מתוך פרפורמנס של קארה פרנסיס מארה"ב. על הבמה עלה אדם שהציג שיחה חיה ואינטימית בינו לבין רובוט ממוחשב, והעלה שאלות על מערכת היחסים שלנו, בני האדם, עם המחשבים והמכשירים הסלולריים שלנו, המלווים אותנו כמעט בכל רגע בחיינו.
הפסטיבל נמשך כמה ימים שבמהלכם הוצגו עבודות נוספות, מיצבים, וידאו ארט, אנימציות, סרטים, עבודות אינטראקטיביות, שיחות אמן, סדנאות ומפגשים עם יוצרים בתחום, העוסקים כולם ב"חי, צומח, דומם". הביקור בפסטיבל וצפיה ביצירות ובהרצאות השונות היו מעוררי השראה ואני ממליצה בחום לכל מי שמתעניין בעיצוב על כל תחומיו ואמנות דיגיטלית להתחיל להתכונן ולשריין זמן לביקור בפסטיבל בשנה הבאה.
[/column]
