בפרויקט הגמר שלו, SliPrint, מצליח חגי ארן להפוך את הקרמיקה ממסורתית ואיטית למהירה, דיגיטלית ונגישה.
ענבל כ"ץ, עיצוב תעשייתי
מעטות הפעמים בהן מצליחים לשבור סכמה מוכרת ומובנת מאליה בעבודה עם חומר, ובדיוק לשם פונה חגי. חגי ארן, בוגר טרי של המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, עסק בפרויקט הגמר שלו, בהנחיית דב גנשרוא, ביציקות קרמיקה. בשיטה הרווחת והבסיסית, התהליך ארוך ועמלני, ודורש ייצור תבנית המורכבת מבין חלק אחד למספר רב של חלקים. לעומת זאת, השיטה שפיתח חגי מציעה חלופה טכנולוגית, זמינה ומהירה יותר – הדפסת תבנית ליציקת קרמיקה מ-PVA, חומר שניתן להדפסה במדפסת תלת ממד ביתית. ה-PVA הוא חומר מסיס במים ולכן גם מתפרק בקלות, ומשמש בתעשיית ההדפסה כחומר ליצירת תמיכות להדפסות מורכבות.
הודות לתכונה זו התבנית היא חד-פעמית, נמסה ומתפוררת, ולכן גם מאפשרת שינויים רבים בתוצרים. התבנית מאפשרת פאטרנים גאומטריים מורכבים שקשה עד בלתי אפשרי לייצר בתבניות גבס מסורתיות, טקסטורות מורכבות והוספת אלמנטים שונים לתבנית.
העבודה עם קרמיקה בשילוב של הדפסות תלת ממד מערערת את התפיסה שלנו של הקרמיקה כמסורתית וכמעט מיושנת. כך הופכת גם הקרמיקה, יחד עם חומרים רבים אחרים, למהירה ונגישה – האפשרות ליציקה ביתית ופשוטה נפתחת בפני קהל יעד חדש, וכנראה שגם התוצרים שנקבל יהיו מרעננים ומסקרנים, ושייכים לעולם תוכן שונה מעולם הקרמיקה שאנו מכירים. לפי חגי ארן, הקרמיקה עתידה להיקשר בעולם הטכנולוגי ובפיתוחים שהוא מציע וימשיך להציע בעתיד.
