ק.ר.ח. – קראפט רדיקאלי חדש

[column]

"הקראפט החדש" הולך ותופש מקום מרכזי בשיח העיצוב והאומנות בשנים האחרונות בארץ ובעולם. מטרת פרויקט הגמר שלי בעיצוב משולב הייתה לייצר הצעה לסט קטגוריות שיאפיינו אותו.

לימור שאשא, בוגרת התואר השני בעיצוב משולב

[/column] [column]

"הקראפט החדש" הולך ותופש מקום מרכזי בשיח העיצוב והאומנות בשנים האחרונות בארץ ובעולם ומתחיל לבסס את מעמדו כתהליך העובר טרנספורמציה לסוגים חדשים של פעילות, ומעמיד במבחן את סט הכלים, החומרים האסתטיקה ושיטות הייצור המוכרים לנו. התחום עדיין רחב ובהתהוות, ומטרת הפרויקט שלי הייתה לייצר (כתוצאה מתהליך לימוד ומיפוי נרחבים), הצעה לסט קטגוריות/מאפיינים, ודרכם להבין מהו אותו "קראפט חדש".

המאפיינים שזיקקתי הם:

1. מעבר מעיצוב אובייקט לעיצוב תהליך
הבנתו כתהליך, מאפשר לבחון מהם הפרמטרים היכולים להוביל למוצר הסופי, ואז להתערב בהם, ולאתגר אותם, להוסיף פרמטרים כאוטיים ולתת לתהליך להתפתח "בעצמו" לאובייקט.

2. עיסוק בסוגיית האקראיות בתהליך הייצור
בתהליכי העיצוב והייצור מתקיים משחק בין היכולת הטכנית כיום המאפשרת שליטה מלאה, לבין הבחירה המכוונת בהכנסת גורמים חסרי שליטה. הקראפט החדש בוחן חומרים חדשים הניתנים למשטור, ובשל אופי התהליך מתאפשרות וריאציות ייחודיות שלא ניתנות לצפייה מראש. כלים חדשים מאפשרים הטמעת הפן האישי לתוך האובייקט.

3. עיצוב אקספרימנטלי
הואיל ואנו חיים בעידן בו הקראפט המסורתי ממשיך להתקיים לצד הייצור המתועש, הקראפט החדש כבר אינו כבול למוסכמות של חומר, של תהליך ייצור או של צורניות. הוא חוקר חומריות חדשה – כמו צינור שמתקן עצמו במקרה דליפה, או הדפסה ארבע ממדית, בה שימוש בחומרים שונים מאפשר אחרי ההדפסה השטוחה להתקבע על הצורה התלת ממדית בעקבות מגע עם מים. הוא בוחן חשיבה אחרת בה הרס מהווה גורם מעצב, וחוסר שלמות דווקא מוסיפה ערך. בשימוש בחומרים ללא היסטוריה, הוא מציע להם היסטוריה עתידית.

4. הנרטיב מקנה לאובייקט את ערכו
הקראפט החדש הוא חלק ממערכת מורכבת. המוצר משמש כלי להעברת מסר.

5. עמלנות
הקראפט החדש מעניק לעמלנות המסורתית פרושים נוספים ומרתקים. מעמלנות פיזית של היוצר לעמלנות טכנולוגית, או של הטבע (דבורים שבונות חלת דבש על שלד של כד, הצטברות קריסטלים על שלד כיסא בבריכה עם זרמים חשמליים…). הזמן הופך פרמטר חשוב בעיצוב. ככל שיחלוף יותר זמן, האובייקט ייראה שונה.

בחלק המעשי בחרתי לעבוד עם יציקות לתבניות קרח, במטרה להדגים את סט המאפיינים. לא ניסיתי לעצב אובייקט אלא לפתח תהליך המאפשר עיצוב. התוצאות המפתיעות הגיעו דווקא כתוצאה מתהליכים אקראיים שהתרחשו בקרח. שוק טרמי או הצטברות בועיות, השפעה של חימום הפלסטיק בזמן ההתגבשות על התבנית הנמסה, או הגילוי שפיגמנט המשמש צביעת בדים מתחמם במגע עם מים, וכתגובה הוא קודח חורים בתבנית, אלה ועוד השפיעו על התוצאה הבלתי צפויה. עבודה עם תבניות קרח היא עמלנית מאוד, ופרמטר הזמן הוא אקוטי. פרק הזמן הנבחר לכל שלב משפיע על התוצאה באופן קיצוני. הנרטיב במקרה זה הוא סיפורו של "הקראפט החדש".