ביום ראשון ה-15 למאי התקיימה פתיחה רשמית של בית הכנסת הראשי בסאלוניקי על שם מונאסטיריוטס, ששופץ על ידי אדר' ד"ר איליאס מסינס ומשרד KARD אדריכלים בסאלוניקי.
אדר' ד"ר אילאס מסינס, מרצה במחלקה לעיצוב פנים
[/column] [column]הדוקטורט שכתבתי בנושא בתי כנסת ביוון בפוליטכניון של אתונה, הקנה לי מעמד של מומחה עולמי בתחום. הוצאתי לאור שני ספרים ומאמרים רבים בנושא, אצרתי תערוכות – בינהן ביד ושם בירושלים ובאונ' הקתולית בארה"ב – והצגתי אותו בהרצאות במוזיאונים ואוניברסיטאות בעולם – כולל ייל ופרינסטון. השתתפותי בשיפוץ בית הכנסת על שם מונאסטיריוטס, הייתה, אם כן, טבעית.
את בית הכנסת בנו יהודים ממונסטיר (היום ביטולה) בשנת 1927 שעברו לסאלוניקי בשנות ה-20. במלחמת העולם השנייה שימש הבניין כמחסן לצלב האדום, וכך שרד. זאת לעומת מוסדות, ספריות, בית הכנסת המפואר "בית שאול" על שם שאול מודיאנו, ששימש כבית הכנסת הראשי בעיר עד המלחמה וכן בית הקברות העתיק, שנהרסו. עם סיום המלחמה התברר שנספו 96% מ-50,000 יהודי סאלוניקי, והקהילה שנותרה התכנסה בבית הכנסת על שם מונאסטיריוטס כדי להקים מחדש את ועד הקהילה ולהתחיל מחדש את חיי היהדות בעיר.
[caption id="attachment_4752" align="aligncenter" width="750"]
חזית בית הכנסת לאחר השיפוץ. לוחות הברית שוחזרו על הקשת הראשית של החזית לאחר שהתמוטטו ברעידת אדמה בשנת 1978. צילום: אדר' ד"ר איליאס מסינס[/caption]
וכך, מאז סוף שנות ה-40, בית הכנסת מונסטיריוטס משמש כבית הכנסת הראשי בעיר. המבנה עבר מאז שינויים רבים, כולל חיזוקים לאחר רעידת האדמה שפקדה את המקום בשנת 1978. זו גם הסיבה שלוחות הברית שפיארו את הקשת הראשית של חזית בית הכנסת נפלו ומאז לא נראו יותר בבניין. במהלך השנים נבנו שירותים בחצר, מדרגות חיצוניות לעזרת נשים, סורגים לצורכי ביטחון וחיווט גלוי על כל קירות הפנים והחוץ של המבנה.
השיפוץ התחיל בשנת 2015 ביוזמתו והנהגתו של ראש הקהילה, דוד שלתיאל, ובשיתוף וועדות הקהילה. מטרת השיפוץ הייתה להחזיר את הפאר ההיסטורי של בית הכנסת ולשפר כל מערכות המבנה כולל נגישות לפעם הראשונה מאז בנייתו. השיפוץ נעשה במימון ממשלת גרמניה וקרן משפחת הרברט סיימון.
[caption id="attachment_4757" align="aligncenter" width="750"]
פנים של בית הכנסת אחרי השחזור. צילום: הקהילה היהודית בסאלוניקי ואדר' ד"ר איליאס מסינס[/caption]
התכנון התבסס על עקרון אחד: כל מה שנעשה לבנין ניתן לביטול. אם בעוד דור יחליטו בקהילה להחזיר את המבנה למצב של היום, הם יכולים. לא נעשה בבניין שום שינוי מהותי, פרט לשדרוג מערכות (חימום, קירור, חיוט ותאורה בטכנולוגיות יעילות וחסכוניות יותר), שיפוץ השירותים הקיימים ותוספת מעלית לנגישות. רוב העבודה נעשתה לשיפור אסתטי במראה של המבנה. למשל, הטמעת חיוט גלוי וביטול שקעים לא רצויים, פתיחת חלונות מקוריים שנסגרו עם השנים, הריסת תוספות מאוחרות, שיחזור הרצפות המקוריות (בלטות מצויירות), שיחזור אלמנטים דקורטיביים מגבס שנפגעו במהלך השנים, העתקת דלתות ופתחים שנפגעו עם הזמן וכד'. הוזמנו גם כיסאות חדשים לאולם הראשי ולעזרת נשים ושופצו כיסאות היסטוריים קיימים. בנוסף, הצוות עבד בצמוד עם צייר מקצועי שנתן את ה"טאץ'" בהדגש העיטורים המקוריים של בית הכנסת.
[caption id="attachment_4754" align="aligncenter" width="750"]
פנים בית הכנסת מבט אל ההיכל ביום הפתיחה. צילום: קהילה יהודית בסאלוניקי[/caption]
התוצאה הסופית היתה מרשימה אך מאופקת ומתאימה לתקופת הבנייה של בית הכנסת ולסגנון האקלקטי של הבנין המקורי. בדרך כלל לא קל לקבל הסכמה על מעשה שמשנה מציאות קיימת. אבל חוץ מהערות בודדות, כל הנוכחים בפתיחה – כולל אנשים מבוגרים שעברו את השואה בעיר סאלוניקי – התרגשו מאד לראות את בית הכנסת שהכירו מילדות, שוב זוהר ומחודש, בכבוד למהות המקורית של הבנין ולכוונות של האדריכל המקורי.
בית הכנסת פתוח למבקרים בתיאום מראש עם הקהילה היהודית בסאלוניקי.
[/column]
