עולם הרפואה מתקדם בקצב מסחרר, אך בכל הנוגע לחווית השהות בבתי החולים ורווחת החולים- יש לנו עוד לאן לשאוף. בפרויקט מיוחד של המכון הטכנולוגי חולון בשיתוף עם בית החולים וולפסון, סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני בעיצוב משולב התבקשו לחקור ולעצב חווית שירות במטרה להקל על המטופל/ת.
לי גואטה, תקשורת חזותית
[/column] [column]מנחים: פרופ' ראבד דוד, ד"ר בורגיני סייפן ג'וליה, גרייזל ניסן, ד"ר ורצברגר רחל
עולם הרפואה מתקדם בקצב מסחרר, אך בכל הנוגע לחווית השהות בבתי החולים ורווחת החולים- יש לנו עוד לאן לשאוף. המושג של "רווחת החולה" מכוון לאיתור צרכים ומצוקות בקרב המטופלים. כיום יותר מבעבר, מודגש הצורך בתמיכה, ליווי וסיוע במציאת פתרונות לקשיים שהחולה חווה, במישור המנטלי והפיזי גם יחד, אל מול כל גורמי המשוואה הטיפולית.
בשנים האחרונות נושא חווית המטופל נמצא במוקד השיח במערכת הבריאות בישראל ובשיח הרפואי בעולם. יש הסכמה רווחת כי חווית המטופל מהווה חלק מהותי ממערכת בריאות איכותית ומשאבים רבים מושקעים בכך. לשמחתנו, השיטות השמות את המטופל במרכז הופכות לרכיב ניכר של הטיפול הרפואי.
מתוך ההגשה, קורס מעבדה, עיצוב משולב[/caption]
המחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) בישראל מטפלות בכשלושה מיליון פונים בשנה, וזאת לצד התפתחות שירותי רפואה דחופה בקהילה. מחלקות המלר"ד שונות ממחלקות אחרות בבית חולים בהיבטים רבים, ביניהם אופי הטיפול, עבודה תחת עומס רב ואבחון חומרת המצב של המטופלים. למרות העומסים האופיינים למחלקות לרפואה דחופה, מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך שהגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על חוויית המטופל אינם הצפיפות, הכאוס וזמני ההמתנה הארוכים. מעניין לראות כי הגורמים המשפיעים ביותר הם יחס הצוות, התייחסות לצרכים ולסבל וטיפול בכאב. מהספרות עולה באופן עקבי כי דאגה לשלומו/ה הטוב של החולה מהווה עמוד תווך לטיפול קליני איכותי במלר"ד, והיא בעלת השפעה על הצלחת הטיפול.
[caption id="attachment_10027" align="aligncenter" width="750"]
מתוך ההגשה, קורס מעבדה, עיצוב משולב[/caption]
בפרויקט מיוחד של המכון הטכנולוגי חולון, שנערך במסגרת קורס מעבדה בתואר שני לעיצוב משולב, הסטודנטים והסטודנטיות התבקשו לחקור ולעצב חווית שירות בבית החולים וולפסון. בתור התחלה הסטודנטים/יות נפגשו עם ד"ר משה שריסט, מנהל היחידה לרפואה דחופה בבית החולים. בהמשך נערכו ראיונות עם החולים ועם הצוות המטפל במטרה להכיר את הצרכים, התחושות והמחשבות האופייניות לסיטואציה, להבין מה הם הכשלים הקיימים ביחידה, מה הן נקודות החוזק וכיצד ניתן להשתפר.
כל קבוצה יצרה מוצר שנועד לקדם את המחלקה, במטרה להקל אפילו במעט על אחד מנושאי התפקידים או החולים ביחידה.
"צמדיקל", צמיד זיהוי של החולה. מיכל קסטיאל ודניה צ'למינסקי.[/caption]
"צמדיקל", מיכל קסטיאל ודניה צ'למינסקי
מיכל ודניה עיצבו צמיד זיהוי עבור המטופל/ת, המסייע בבניית התיק הרפואי ומאפשר תקשורת בין צרכי החולה והמערכת. הצמידים ממוספרים במספרים עוקבים, בכדי לאפשר בקרה ופיקוח מקסימלי על המטופל/ת. "צמדיקל" נוצר בכדי להקל על הצפיפות במיון, לסייע בזיהוי מהיר של צרכי המטופל/ת וליצור קשר מדויק ונקודתי עם המערכת.
"פורום מלווים", איילת טרלובסקי, אורנה לאלו ורניי מזור.[/caption]
"פורום מלווים", איילת טרלובסקי, אורנה לאלו ורניי מזור
קבוצה זו פיתחה אפליקציית פורום שנועדה לחזק את מעמד המלווה, ליצור בהירות לגבי תפקידו/ה ואחריותו/ה. ערוץ התקשורת שהאפליקציה פותחת מסייע בביטוי של תחושות תסכול, מפיג את הבדידות האופיינית למצב זה ומעביר את הזמן הפנוי בהמתנה. בעזרת קישור בין המשתמשים ויצירת תחושת שייכות, המלווה כבר לא צריך להתמודד עם הסיטואציה הזו לבד.
"מדבקת ברקוד במיון", ירון אלמוג ואביגיל האנט.[/caption]
"מדבקת ברקוד במיון", ירון אלמוג ואביגיל האנט
ירון ואביגיל עיצבו מדבקה המיועדת למגוון אזורים במיון ומחוץ לו, עליה מודפס ברקוד. סריקת הברקוד מעבירה את המשתמש/ת לאפליקציה שנותנת מענה למגוון צרכים. למשל החולה יכול/ה לסרוק את מדבקות הברקוד כדי לקבל הכוונה לאן עליו/ה להגיע, לעקוב אחרי תהליך ההתקבלות והטיפול במיון ולהעביר את הזמן במשחקים שונים. השימוש מיועד ומותאם הן לחולה עצמו/ה והן למלווים. בין היתר, המדבקה מודבקת גם במקומות ציבורים כדי להכווין את הציבור באילו מקרים כדאי לגשת למיון ומתי דווקא לא.
"מענה פיזי: ערכה", רונאל גושן ורותם פ"ז.[/caption]
"מענה פיזי: ערכה", רונאל גושן ורותם פ"ז
הערכה נועדה לעזור לצרכים בסיסים של קיום, מחיה וחופש, בהתבסס על פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו, תאורטיקן ופסיכולוג חברתי. לפי תאוריה זו, ישנם צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, והם מסודרים בסדר היררכי קבוע. צרכים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, בהתאם לסיטואציה התרבותית המסוימת, אבל הם משותפים לכלל האנושות. הפירמידה של הצרכים ממחישה את סדר החשיבות שלהם, ולמעשה לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך בלי סיפוק צרכים ברמה תחתונה יותר. הרמה הבסיסית ביותר בפירמידה היא זו של הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים. בהשראת ממצאים אלו, הערכה שעוצבה מכילה: כוס לתה + תיון, פרי, כרית מים וכיסוי לעיניים.
