פורטרט של בן נתן. איור: חן מכבי
רובכם מכירים אותו בתור הפונטיה, האיש והאגדה של עיצובי הפונטים בשפה העברית. ישבתי לשוחח עם בן נתן, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, על כוחה של טיפוגרפיה ״לצאת ולצעוק את שעל ליבך״, ומדוע תמיד יעדיף עבודה ידנית על פני עבודה במחשב.
שיר מזרחי, תקשורת חזותית
ספר לנו על המפגש הראשון שלך עם הטיפוגרפיה.
בגיל חמש עשרה קיבלתי את המחשב הראשון שלי. הורדתי פוטושופ והתחלתי לשחק עם עיצוב גרפי. מהר מאוד הבנתי שאני צריך פונטים בשביל שהעיצובים שלי יהיו יפים יותר. השנה היתה 1999 ולא היו פונטים בחינם באינטרנט, אז החלטתי לנסות לעצב בעצמי. את הפונטים שעיצבתי שיתפתי באתר שפתחתי בשם ״הפונטיה של בן״.
ספר לנו על הפונטיה. איך היא הפכה למפעל חייך?
זה התחיל כתחביב שהפך למקצוע. לקח כמעט עשור עד שהחלטתי שאני יודע מספיק בשביל לעצב פונטים בצורה מקצועית. למרות שבכל התואר הראשון ניסיתי להתרחק מעיצוב פונטים ולהתרכז בעיצוב גרפי, בפרויקט הגמר החלטתי לחזור לנושא שאני הכי אוהב.
מהי האות האהובה עלייך בעברית ולמה?
אני מאוד אוהב את האות מ', במיוחד בסריף. היא משלבת שתי משיכות קליגרפיות שנפגשות, והחיבור שנוצר במפגש הוא הזדמנות לפרטים מעניינים.
ספר לנו קצת על קורס הטיפוגרפיה שאתה מלמד במכון.
אני מלמד קליגרפיה במחלקה לתקשורת חזותית. אנחנו מתחילים בתרגול קליגרפיה קלאסית עם ציפורן (או עיפרון כפול) ולומדים איך אות נוצרת דרך ציור של הפונט דוד. בהמשך הקורס כל סטודנט/ית מפתח/ת פונט. אנחנו מתעכבים על ההבדלים בין קליגרפיה לעיצוב פונט, לומדים איך לצייר אות, והכי חשוב: איך מפתחים עוד משקלים לפונטים שלנו. צריך לחשוב על פונט כמערכת משפחתית שמטרתה להוות כלי עבודה למעצבים.
בקורס אתה מעודד את התלמידים לעבוד קודם כל בצורה ידנית. מדוע? מה הכוח בעבודה ידנית?
היד לא חושבת, היא פחות הססנית וקל יותר לייצר כמות של סקיצות כשעובדים ידנית. בקליגרפיה יש קסם שקורה במפגש של הדיו עם הדף, כל משיכה היא תוצאה של זווית ההחזקה, עוצמת הלחיצה והחיבור בין משיכה אחת לשניה. אלו דברים שקל מאד להבין כשעושים אותם, וקשה מאד לייצר במחשב.
גם כשאנחנו עובדים עם חומרים אחרים כמו מסקנטייפ יש שחרור בלחתוך ולהניח על גבי בריסטול. יש יותר מקום לחוסר שלמות וזה נותן אופי לאות. אנחנו לומדים להנות מהטעויות ומחוסר הדיוק.
למה דווקא כרזות?
אני שואב הרבה השראה מטיפוגרפיה נאיבית, כזאת שנעשית על ידי מפגינים, אנשים שאין להם הכשרה גרפית אך נדרשים לעצב שלט טיפוגרפי ולצאת איתו להפגין ברחוב. זוהי פעולת עיצוב מסובכת וזה מרתק לראות איך אדם מהשורה מתייחס לפורמט, להיררכיה ולטיפוגרפיה.
עבור הסטודנטים, זאת הזדמנות לעבוד בגדול בלי להיכנס לפרטים הקטנים, לירות מהמותן ואז ליהנות מההרגשה של להחזיק אותיות שעיצבת ולחוות אותן בגדול. מעניין לראות את התוצרים. מרגיש שהם משקפים אותנטיות ואימפולסיביות שהסטודנטים עובדים איתן.
מה הכי חשוב לך בתהליך העבודה עם התלמידים?
הקורס מתנהל בפורמט של סטודיו, עובדים בעיקר בכיתה. אני רוצה להיות נוכח ושותף לעשיה, לתת הכוונה מהירה ולראות תוצאות במקום. הרבה מההנחיה מתעסקת בלשחרר ולייצר ממקום אימפולסיבי. זה מוריד את הלחץ מלעשות משהו מושלם ואז כולם נהנים ומצליחים להגיע לתוצאות טובות. זאת גם דרך טובה להתחיל את הסמסטר לפני שצוללים לעיצוב פונט, שזאת משימה שדורשת דיוק.
לפני שנתיים הסטודנטים עיצבו כרזות בנושא המלחמה באוקראינה, ובשנה שעברה בחרת להתמקד בכרזות בנושא ההפיכה המשפטית במדינה. מה מקומה של הפוליטיקה בעיצוב מבחינתך?
אי אפשר להפריד בין פוליטיקה לעיצוב. הקורס מתחיל בהתבוננות על טיפוגרפיה של הפגנות – איזה כח אדיר יש לשלט שנעשה מתוך כאב ודחיפות, לצאת ולצעוק את שעל ליבך.
השנה יש לי מחשבות על מחאות בזמן מלחמה – איך הזמן והמיקום משתנים, אבל השלט נשאר אותו השלט – stop the war.
טיפים לעיצוב כרזות מעולות?
עזבו את המחשב.
לסיום, מה תאחל לנו ולמדינה שלנו?
שתמיד נמשיך להפגין על מנת שיהיה כאן יותר טוב לכולם, ושנזכה במהרה לראות את כל החטופים בביתם.
אתר: http://hafontia.com/
אינסטגרם: https://www.instagram.com/hafontia/
